ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
בכל יום שישי, היה נוהג רבי חיים לבוא לבית הכנסת לקבל פני שבת מלכתא מבעוד יום, והיה קורא את שיר השירים בדביקות רבה. להפתעתי הגדולה, שמתי לב, שרבי חיים מתרגש במיוחד ופורץ בבכי גדול בעת שהיה קורא את הפסוק "הנך יפה רעייתי... עינייך יונים". לא הבנתי, למה מכל הפסוקים המרגשים שבמילת שיר השירים, הוא פורץ בבכי דווקא בפסוק זה.
פעם אחת, העזתי ושאלתי אותו – 'רבינו, מפני מה אתה בוכה דווקא בפסוק זה?'
ענה לי הרב, אספר לך מעשה מיוחד שאירע לי בעת שכיהנתי כרבה של מוסקבה. באותם ימים, מוסקבה הייתה מחוץ ל'תחום המושב' של יהודי רוסיה, והתגוררו בה רק יהודים עשירים מעטים, שבזכות כספם התירו להם להתגורר בעיר זו. לפיכך, אני כרב המקום שימשתי גם כמוהל ודאגתי לצרכים הרוחניים השונים של הקהילה.
ערב אחד, דפק על דלת ביתי אדם רעול פנים, שהיה עטוף כולו מכף רגל ועד ראש. האורח האלמוני ביקש לדבר עימי בסתר בחדר הפנימי. הכנסתיו לחדר, והוא סיפר לי שנולד לו בן, וברצונו שאמול את בנו במועד מסויים.
אך תנאי מיוחד היה לו. הוא מתפרנס ממכירת פסילים ושאר תשמישי הדת הנוצרית, ולכן עליו להסתיר את עובדת היותו יהודי, כי אם תיוודע זהותו האמיתית הרי שהוא מסתכן בנפשו. לפיכך, אסור שייוודע לאיש שבנו נימול. הוא ביקש שהברית תיערך בסתר ביתו, כשרק הסבתא תהיה נוכחת, ואף אני המוהל אגיע למקום מחופש ומוסתר.
הסכמתי לתנאי המיוחד, אבל בתמורה לכך הצבתי גם תנאי מיוחד משלי. ביקשתי שהאב יופיע למפגש נוסף בביתי כשבוע אחרי הברית. האב הסכים לתנאי, והברית יצאה לדרך.
ואכן, לאחר שבוע, הופיע האב בביתי בפעם השנייה. נכנסתי עימו לחדר הפנימי ושאלתי אותו שאלה אחת בלבד – הרי אתה תמשיך להסתיר את הזהות היהודית שלך, ולכן תיאלץ גם ללמד את בנך להסתיר את יהדותו, ולמעשה תחנך אותו לגדול כגוי. אם כך – למה את מל אותו ומסבך לו את החיים?
ענה לי אותו אדם – אכן, אגדל את בני כגוי, אבל חשוב לי שאם בני ירצה לשוב לחיק העם היהודי, תהיה לו דרך חזרה.
באותה שעה, אמר רבי חיים לרבי אריה, הבנתי את פשר הפסוק "הנך יפה... עינייך יונים". הגמרא במסכת בבא בתרא אומרת, שאדם שמוצא גוזל של יונה שעדיין מדדה, הרי אם הוא בתוך מרחק של 50 אמה משובך מסויים, הוא שייך לבעל השובך, כי עד 50 אמה יש לגוזל קשר עין לשובך, וגוזל תמיד שומר על קשר עין עם השובך שלו, כדי שיוכל לחזור לשובך.
מאותו יהודי למדתי, שאפילו היהודי הרחוק ביותר, שכבר עזב את השובך, שומר על קשר עין עם השובך, כדי שיוכל לחזור אליו. וזו הכוונה – 'עינייך יונים'.
יודעים אנו, שגם זוג השומר על נאמנות גמורה זה לזו מכונה 'זוג יונים', כי לעולם הוא לא נפרד. ומבחינה זו – עם ישראל והקדוש ברוך הוא דומים גם כן לדוד ורעיה, שעיניהם יונים, ולעולם לא נפרדים.
עניין זה נרמז אולי בכלי המקדש שבפרשתנו. על שניים מכלי המקדש הצטווינו לעשותם 'מקשה' - הכרובים היוצאים מהכפורת והמנורה. וודאי סודות עמוקים יש בדבר, אך אולי הסוד המצוי בכפורת והכרובים קשור לרעיון בו פתחנו.
מצאנו שכל כלי המקדש, כשאבדו או נותצו בחורבן, בנו אותם שוב. הכלי היחידי שנבנה באופן חד פעמי הוא רק ארון הברית עם הכפורת והכרובים. לפיכך, בבית שני לא היה ארון הברית, כי כבר נגנז בסוף ימי בית ראשון (יומא נג:), וחדש לא עשו. (עיין רש"ש יומא נג: שמבאר שאולי נבע העניין מכך שהארון נבנה דווקא לצורך לוחות העדות. טעם אחר נתן המנחת חינוך מצווה צה, שביאר שיש איסור לעשות כרובים חדשים, מבלל האיסור "אלוהי זהב לא תעשון איתי", אם כך לשיטתו יש אף איסור מפורש לעשות כרובים אחרים).
יודעים אנו, שהכרובים מבטאים את האהבה והחיבור בין כנסת ישראל לאבינו שבשמיים, ובשעה שישראל עושים רצונו של מקום הרי פניהם איש אל אחיו, וכשחלילה, עוברים על רצונו של מקום, הם מסתובבים אחור אל אחור.
באה הכפורת ומלמדת אותנו, שאף על פי שנוצר ריחוק ופירוד, בכל זאת יש תמיד קרבה ואחדות. גם בעיתות חטא וריחוק, כששני הכרובים מצויים במצב אחור לאחור, הם עדיין מקשה אחת, גוף אחד. נמצא שלעומת דתות השקר המנסות לטעון, חלילה, שה' זנח את ישראל, באים הכרובים ומלמדים אותנו שזו יצירה חד פעמית, הברית והקשר הם חד פעמיים, ולעד תהיה רק כפורת אחת, שבה הכרובים המייצגים את ברית ה' וישראל עשויים מקשה אחת בקשר בל ינתק.
וסמוכים ובטוחים אנו שהארון יתגלה שוב, כשהכרובים פניהם איש אל אחיו, ויכריז בהדרת יופיו – מקודשת, מקודשת, מקודשת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
