ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה להתפלל בכל יום להשם יתברך שנאמר: "ואותו תעבוד". ומפי השמועה למדו שעבודה זו תפילה שנאמר: "ולעבדו בכל לבבכם" - איזוהי עבודה שבלב - זו היא תפילה.
מצוה לספר
בצעד נועז משהו, ניגש תלמיד צעיר אל הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ושאלו "מהי עבודתו הרוחנית של הרב?". התלמיד כמו ביקש לומר שמן הסתם הרב בגדלותו כבר 'מושלם' ואין לו צורך בעבודה רוחנית. הרב חייך אליו ואמר לו: "דע לך, כי למרות שחושבים כי התפילה הינה דבר קל שצריך לעבור אותו, בעצם התפילה הינה עבודה קשה. יום בו הצלחתי לכוון בכל המילים כולן הינו יום חג בשבילי!". מקורביו של הרב שמו לב כי לעת זקנותו הוא החל להתפלל באריכות יתרה. פעם שאלו על כך מישהו. ענה לו הרב: "היום אין לי את הכח שהיה לי פעם להתרכז בכל התפילה, ולכן אני נאלץ לעצור לפני כל ברכה לאגור כח על מנת שאוכל להתרכז ולכוון את הברכה שלפני, ולכן התפילה אורכת לי זמן כה רב".
-----
"סבא," פנה נכדו של הרב ר' ברוך בר ליבוביץ' זצ"ל (בעל ה'ברכת שמואל') יום לפני הבר מצוה שלו. "תן לי בבקשה עצה איך אוכל לזכות לגדול ולהתפתח בלימוד התורה". הרב הביט בנכדו במבט אוהב וענה לו: "ידוע כי הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל (ראש ישיבת 'עץ חיים') אמר כי ביום שאינו מזיל דמעה בברכת אהבת רבה שבברכות קריאת שמע, אינו זוכה באותו יום לחדש חידושי תורה", וסיים הרב: "ואף לך אומר כן, אם תכוון בכל כוחך עד כדי בכי בברכת אתה חונן לאדם דעת אני משוכנע כי תצליח ותזכה לגדול בתורה"
-----
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
5 - מצות עשה לילך בדרכי השם
6 - מצות עשה להתפלל בכל יום
7 - מצות עשה לקשור ולהניח תפילין
טען עוד
מצוה להורות
זה לשון השלחן ערוך (סימן צ"ח):
"המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו; ויחשוב כאלו שכינה כנגדו; ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו; ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל, ק"ו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות... ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה, ישתוק עד שתתבטל המחשבה. וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים, ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש." ומוסיף הרמ"א: "ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם, ויסיר כל תענוגי האדם מלבו".
"יתפלל דרך תחנונים, כרש המבקש בפתח, ובנחת, ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה". התפילה הרי היא במקום קורבן ולכן צריכה שתראה כקורבן. ממילא יש לכוון היטב בתפילה שהרי בקורבן מחשבה זרה פוסלתו. כמו כן יש לעמוד בתפילה (שמונה עשרה), וראוי ללבוש בגדים נאים ומכובדים כפי שהכוהנים לבשו בגדי כהונה בזמן הקרבת הקורבנות. אל לו לאדם לחשוב שהיות וכיוונתי בתפילתי אני ראוי שתיענה, מפני שבזה מעורר עליו דינים, שאז מחפשים לראות האם הוא
באמת ראוי, שהוא כל כך בטוח בעצמו. אלא יבין שהכל הוא חסד מאת הבורא יתברך ורק מכח חסדיו אדם דל ונבזה יכול לבקש ממנו את צרכיו. מצוה לרוץ לבית הכנסת שנאמר " ונדעה נרדפה לדעת את ה'", ובייחוד כשמתקרב לבית הכנסת שאז ניכר שרץ לשם וזה אפילו בשבת. וכשיוצא לא ירוץ שאז נראה כ"יתפלל דרך תחנונים, כרש המבקש בפתח, ובנחת, ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה". התפילה הרי היא במקום קורבן ולכן צריכה שתראה כקורבן. ממילא יש לכוון היטב בתפילה שהרי בקורבן מחשבה זרה פוסלתו. כמו כן יש לעמוד בתפילה (שמונה עשרה), וראוי ללבוש בגדים נאים ומכובדים כפי שהכוהנים לבשו בגדי כהונה בזמן הקרבת הקורבנות. אל לו לאדם לחשוב שהיות וכיוונתי בתפילתי אני ראוי שתיענה, מפני שבזה מעורר עליו דינים, שאז מחפשים לראות האם הוא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
