ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה לקשור תפילין על ידו שנאמר "וקשרתם לאות על ידך". ומקום הנחתן הוא על הקיבורת במקום הגבוה. מצות עשה להניח תפילין על הראש שנאמר "והיו לטטפות בין עינך". ומקום הנחתן הוא במקום שמוחו של תינוק רופס.
מצוה לספר
"מה? שוב? הרי רק לפני מספר חודשים הרב החליף את התפילין שלו, האם כבר הם נפסלו?" שאל סופר הסת"ם את הרב מבריסק (הרב יצחק זאב סולובייצ'יק זצ"ל). הרב הביט בחיוך בסופר וענה לו בשאלה: "האם החלפת חליפה מאז החתונה, או שאתה עדיין הולך עם אותה חליפה?" ענה הסופר: "בוודאי שהחלפתי, הרי עברו מאז מספר שנים וכל אדם מחליף את בגדיו לחדשים מידי פעם". "אם כך הרי תמיהתך אינה במקומה" אמר הרב, "כפי שמקובל להחליף בגדים בחדשים מידי פעם כי האדם רוצה בחדש ויפה, כך אני חשקה נפשי מידי פעם בתפילין חדשות".
*
פעם ניגש הרב לאדם באמצע תפילת שחרית ואמר לו: "התפילין שלך אינן כשרות! אתה צריך לקחתן לבדיקה". האיש שמע כמובן לדברי הרב, והתברר כי אכן התפילין היו פסולות. האיש שראה בכך מופת עצום ניגש אל הרב ושאלו בהתרגשות איך ידע שהתפילין פסולות רק מלראותם מרחוק. ענה לו הרב: "הפסוק אומר `וראו כל עמי הארץ כי שם ה` נקרא עליך ויראו ממך` ודורשים חז"ל שאלו התפילין שגורמות לרואה אותם לירא. והנה כשראיתי את התפילין שלך הם לא גרמו לי לשום יראה ופחד ולכן הבנתי כי התפלין אינן כשרות.
*
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
6 - מצות עשה להתפלל בכל יום
7 - מצות עשה לקשור ולהניח תפילין
8 - מצות עשה לעשות ציצית
טען עוד
מצוה להורות
יכוין בהנחת תפילין שציונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו. הספרדים נוהגים לברך ברכה אחת 'להניח תפילין', וכוללים בה גם את תפילין של יד וגם את של ראש. האשכנזים מברכים ברכה נוספת על של ראש 'על מצות תפילין', אולם כדי לצאת מן הספק מוסיפים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
אין להפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש. ואם הפסיק אזי לספרדים מברך על של ראש 'על מצות תפילין'. ולאשכנזים ימשמש בתפילין של יד ויברך שוב 'להניח תפילין'. ואז יברך על של ראש 'על מצות תפילין'. יניח את התפילין בתוך הנרתיק באופן כזה שקודם יגע בטלית, שהרי מתעטפים בטלית קודם להנחת התפילין. וכן יניח את התפילין של יד קרובות יותר לפתח על מנת שיפגע בהן קודם לשל ראש שהרי קודם מניחים את של יד. אם מניח תפילין קודם לברכות השחר, ראוי שבזמן שמברך 'עוטר ישראל בתפארה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
