ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
כותב ה'שפת אמת' זי"ע (החודש, תר"מ): "הוא כח התחדשות, שהבורא יתברך מחדש בכל יום מעשה בראשית בכח התורה".
בניגוד לדעתם של הפילוסופים שסברו שהעולם קדמון, ושתמיד היה 'עולם כמנהגו נוהג', אמונת ישראל מבוססת על בריאת העולם 'יש מאין' המוחלט, שהקב"ה ברא את עולמו ממצב שאין בריאה נראית לעין, למצב שיש לו קיום ומציאות נוכחת.
הצדיק, הרב יעקב משה חרל"פ זי"ע (רזי לי עמ' סג), מסביר ש'אמונת חידוש העולם' היא לא רק להאמין שהעולם נברא ונתחדש פעם אחת, אלא שההתחדשות קורית מיום ליום, משעה לשעה, מרגע לרגע, כפי שנאמר (תפילת יוצר) "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", שהדגש הוא על תיבת 'תמיד'.
וזה לשונו: "לכן בכל פינה שאנו פונים, ובכל זמן ובכל שעה אנו מרגישים את החידוש, ואנו מתמלאים תמיד בטעם של התחדשות ונועם אלוקי".
כותב 'השפת אמת' (שקלים, תרל"א) שיש פעמיים ראש השנה, בתשרי ובניסן. ימי חודש תשרי הם ימים של התעוררות לתשובה מתוך יראה, מתוך פחד ואימת הדין, וימי חודש ניסן נועדו לעשות תשובה מתוך אהבה. בחודש זה יש לנו את היכולת להתחדש, לרענן את הלב לתשובה מתוך שמחה ואהבה.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא את דברי המהר"ל בספרו גבורות ה' (פרק מו), המבאר כי כל דבר שיש בעולם, הרי אותו הדבר עצמו נתהווה בעולם שמלעלה באופן רוחני.
על דרך זו, אם בעולם נראה שיש בחודש ניסן התחדשות והכל מתחיל לפרוח, זה סימן שאז יורדת השפעה של תחיה, כי למעלה גם יש ענין של אביב, ורוח של התחדשות, וההשפעה מתלבשת אף בזה העולם הגשמי.
אנו נכנסים השבת לימי ניסן, ימים נעלים ונשגבים, אשר מובא בשם הרב הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, שכל החודש הוא בבחינת "בזאת יבוא אהרון אל הקודש". כל רגע ורגע יהודי נמצא לפני ולפנים בקודש הקודשים, חי בדבקות עצומה בבוראו.
ימי ניסן הם ימי רצון, ימים שבהם אנו יוצאים ממצרים, ממיצרי הנפש, מכל התאוות והמידות הרעות. האדם מתעלה ומתרומם, שואף לחיים אמתיים ונצחיים, חיים של רוחניות.
סגולת יקרת ימים אלו, להביא את האדם להתחזקות בלימוד תורה וביראת שמיים, להתחזק בשמירת מצוות מתוך קשר וחיבור לה' יתברך.
על מעלת ימים אלו מחדש חידוש עצום ה'אבני נזר' זי"ע: "כי ימים אלו יקרי הערך, שעה ליום יחשב". אם נוסיף את החשבון הידוע של 'הבן איש חי' זי"ע (שנה שניה פרשת שמות) שכל שעת לימוד תורה בשבת שוויה פי אלף מביום חול, נראה מה לפנינו, נשמח בזכות העצומה שנפלה בחלקנו ונדע איך לנצל את הזמן כראוי.
כותב 'הלקח והלבוב' (הגדה של פסח): "התפילות בימים אלו צריכים להיות כמו התפילות של הימים הנוראים, בהשתפכות הלב כראוי, ולא לחטוף התפילה, וכמו שמתפללים בנעילה, כן צריך להתפלל שחרית, מנחה ומעריב בימי ניסן. הזמן של חודש ניסן הרי הוא כל כך גבוה, ועל כן צריך לראות לנצל את הזמן כראוי".
הרב הקדוש רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב זי"ע מבאר בספרו 'אגרא דכלה' (פרשת פקודי), על פי מה שמקובל מתלמידי הרבי מלובלין זי"ע, שי"ב ימים הראשונים של חודש ניסן, ימי הקרבת קורבנות הנשיאים, כל יום מכוון כנגד חודש שלם. היינו, יום א' ניסן יש לו שייכות לכל חודש ניסן, ב' ניסן יש לו שייכות לכל חודש אייר, ג' ניסן מכוון כנגד כל חודש סיון, וכן הלאה.
על כך כותב הצדיק הרב אליעזר שלמה שיק זי"ע (שיחות מוהרא"ש, פסח): "לכן צריכין לבקש בפרטיות בכל יום על החודש המכוון כנגדו, כגון ביום א' ניסן, לבקש על כל ימי חודש ניסן שיהיה לו חג הפסח כשר ושמח, ויזכה לקיים כל מצוות חג הפסח בשמחה עצומה, ולהיות נזהר ממשהו חמץ וכו'".
וכן הוא ממשיך על שאר החודשים: "וביום ב' ניסן, להתפלל על חודש אייר, שיזכה לקיים מצות ספירת העומר בשלימות גדולה, וביום ג' ניסן להתפלל על חודש סיון, שיזכה לקבל חג השבועות בקדושה גדולה, ולקבל התורה בשמחה רבה, וכן שאר כל החודשים כולם, כל חודש כפי עניינו.
ולכן אשרי המנצל ימים אלו בקדושה וטהרה, ועוסק בהם בתפילה הרבה, כי על ידי זה יזכה להמשיך על עצמו השפעות טובות לכל השנה כולה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
