ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
פעם אחת, שמע הרב הקדוש רבי יוסף מאוסטילה, שהחוזה מתעתד לנסוע דרך עירו, והחליט לבנות מיטה מיוחדת לחוזה, שתיעשה בקדושה וטהרה, והחוזה לא ירגיש דקירות. קרא לנגר ירא שמיים, וביקשו להכין מטה חדשה, לאחר שטבל במקווה ומתוך מחשבה טהורה. הנגר היה ירא שמיים גדול, והכין את המיטה מתוך שפלות והכנעה, ביודעו שאיש קדוש ישן עליה.
לאחר מספר ימים, הגיע החוזה, ורבי יוסף הזמינו לנוח על המיטה המיוחדת שהכין לו. והנה, מיד כששכב הרבי על המיטה, החל לצעוק בקול: 'הוי דקירות'!
רבי יוסף נבהל מאוד, והציע לרבי את מיטתו שלו. הרבי ישן עליה, וכשקם משנתו אמר לו: 'טוב מאוד! החייתני בכל האברים שלי!'
התפלא רבי יוסף על העניין, ושאל את החוזה – הרי איש ירא שמיים הכין את המיטה, ומדוע היא דקרה את הרבי?
ענה לו החוזה: 'חס וחלילה! המיטה כשרה מאוד, אלא שנודפת ממנה מרה – שחורה, מחמת שנעשתה בין המצרים, והנגר היה ירא שמיים, והיה מתעצב על חורבן בית המקדש בשעת עשייתה'. (סיפורי חסידים, מועדים, מס' 425).
בסיפור זה גנוז רעיון חשוב מתורת החסידות. יש קשר פנימי בין האומן לחפצים שהוא מייצר, ובכלל יש קשר בין האדם לחפציו. וכך מובא בשם הבעל שם טוב (בעש"ט על התורה, פרשת ויקהל אות ב): "כי זה הכלי הוא מעפר ויש לו התחברות על ידי אדם. ואמר, שהחומר הוא חומר פשוט, אך העיקר הוא הצורה, על דרך סוף מעשה במחשבה תחילה, לכן הכלי תקבל מחכמתו, דהיינו חיותו של האדם תקבל בחיות הכלי, ויש בהכלי שכל נאצל מהאומן, לכן יכולין להכיר בהעובדא דהכלי כל ההנהגה וטובו של האומן, כי ידוע שבהענף יש כח מהשורש".
ומסופר שם על הבעש"ט, "כשהיו מביאין לפניו כלי וספסל וכיוצא, היה אומר כל המחשבות בפרט, שהיה מחשב האומן בעת עשיית הכלי, כי כח הפועל בנפעל".
ובאמת מצאנו מקורות שיש קשר רוחני פנימי, לא רק בין האומן לכלים שהוא מייצר, אלא בין האדם לכל חפציו. מקור מרכזי לכך, אפשר למצוא בפרשת תזריע.
פרשתנו נחתמת בפרשיית נגעי בגדים. אדם שחטא בלשון הרע או בשאר החטאים, שחז"ל אמרו עליהם שהם גורמים לנגעים, בגדיו לוקים בנגע ירקרק או אדמדם. אדם כזה מקבל הזדמנויות נוספות, והבגד מוסגר או אף מכובס, אם האדם יעשה תשובה, הבגד ינצל, אך אם לא עשה תשובה והנגע חזר, הבגד ישרף.
וכאן ישאל השואל – אם האדם חטא, בגדיו למה לוקים?
אלא שיש קשר רוחני פנימי בין האדם לחפציו. יתר על כן, מצאנו בתחילת ספר מלכים, שבסוף ימיו של דוד המלך, כיסוהו בבגדים והבגדים לא חממוהו. ואמרו חז"ל, שזה קרה מפני שדוד ביזה את הבגדים בכך שכרת את כנף מעילו של שאול. ללמדנו על הקשר הרוחני הפנימי בין מעשיו של האדם לחפציו.
ואמנם, אנו לא מצויים במדרגות רוחניות כה נשגבות, עד שאנו מרגישים בקשר רוחני דק ונאצל זה. אך הדבר בא ללמדנו, שלעיתים סוג מסויים של בגדים וחפצים, משדר אווירה רוחנית ודינמיקה מסויימת. ולעיתים, אחרי המעשים נמשכים הלבבות, וכשאדם מתחבר לניגונים, שירים, בגדים וחפצים מסויימים, הוא גם נכנס לאווירה רוחנית מתאימה.
וכך מובא שם על הבעש"ט בשם ספר 'אור המאיר' "שמעתי בשם הבעש"ט זללה"ה, פעם אחת שמע לאדם רשע שניגן בכנור, והבין כל העבירות שעשה מיום הוולדו, ואם בניגון בכלי פירש עוונותיו, כל שכן כשמנגן בפה, מהניגון שהוא מזמר יכול המשכיל מזכי הראות לדעת מה שפעל ועשה מכל עוונותיו, כיון שמכניס כל מאמצי כוחו בניגון שמוציא מפיו".
ואסיים בסיפור ששמעתי על הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שפעם אמר בדרשה בבית הכנסת, שכל מאורע לא טוב שקורה לאדם, עליו לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה. עברו כמה ימים מהדרשה, ושעונו של הרב התקלקל. ניגש הרב לשען שיתקן את שעונו.
אמר הרב לשען – והלא הרב אמר לנו, שעל מאורע לא טוב, צריך לשוב בתשובה ולתקן את הדבר. אם כן, הרב צריך לשוב בתשובה, והשעון יתוקן.
סב הרב לאחוריו, נכנס לאחד מבתי הכנסת שבסביבה, ושב בתשובה שלימה. והנה, הפלא ופלא, השעון שב לפעול!
ניגש הרב לשען וביקש לשלם לו על התיקון. סירב השען לקבל כסף, באומרו שלא תיקן מאומה, אך הרב אמר לו – 'תיקנת גם אותי וגם את השעון שלי!'
ובימים אלו, שאירעו לנו פה בארצנו הקדושה, מאורעות כה קשים, שנזכה להתעורר ולשוב בתשובה שלימה, ולזכות לתיקון שלם בגאולה שלימה שתבוא ברחמים גדולים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
