ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
'ושמא את מכוערת באמת'? שאל המגיד.
'רבי', קראה האישה, 'האם בשעת החופה לא הייתי יפה ונעימה בעיניו? ולמה נעשיתי עתה שחורה?'
מיד רעד המגיד בכל גופו, ורק בקושי רב הצליח לנחם את האישה, בהבטיחו לה שיתפלל בשבילה שישיב אלוקים את לב בעלה אליה.
לאחר שהלכה האישה, אמר המגיד לפני ה' – "זכור נא את האישה הזאת, ריבונו של עולם, וזכור נא את כנסת ישראל. כשאמרה העדה בהר סיני 'נעשה ונשמע', ואתה קירבת אותה ואירשת אותה, האם לא היתה יפה ונעימה בעיניך? למה נעשינו אתה שחורים?"
אמירה נוקבת עד תהום, העוסקת בברית הנצחית בין ישראל ואבינו שבשמיים, ומעוררת אהבתנו הישנה. יש כאן גם עצה עמוקה לטיפול זוגי. כשיש שעות קשות, משברים ונפילות, יכולים בני הזוג להיזכר ברגעי האהבה הגדולים של ראשית הנישואים, ומכוחם לשוב ולעורר את החיבור ביניהם, ולצלוח את כל המשברים. וכבר אמר הנביא במפורש – "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך", הזיכרון הישן שב ומעורר את האהבה לעת משבר.
אך האמת היא, שאסור להסתפק בכך. זהו פתרון זוגי ברמה ראשונית בלבד. אסור לבני זוג להסתפק באהבתם הראשונית ומכוחה לצלוח את המשברים. אם הם יסתפקו בכך, אהבתם תישאר קטנה ומצומצמת, והדבק ביניהם יהיה רק מכוח נחלת העבר.
המדרגה הטובה, שיש לשאוף אליה, היא אהבה הולכת ומתגברת, שבה בני הזוג הולכים ומתעצמים בקשר ביניהם, והזוגיות ביניהם הולכת ומשתבחת, ככל שחיי הנישואין שלהם הולכים ומתארכים. מדרגה זו, לא באה תמיד בקלות. היא באה מתוך עמל ועבודה על חיי הזוגיות, אך בדרך זו חיי הזוגיות הם מכח ההווה, ההולך ומתפתח, והם מלאים חיות ורעננות.
ובאמת, שיאה של מדרגה זו היא בכך, שבני הזוג מסתכלים גם על הקשיים ביניהם, שבעומק הם נובעים מאהבה גדולה. הרי אדם לא מתרגש כל כך מאדם זר שפוגע בו, אך פגיעה מאדם אוהב וקרוב היא קשה מאוד. בדרך זו, בני הזוג מבינים, שגם הקשיים נובעים מאהבה וחיבור גדולים. וכך ההווה הזוגי מלא חיות ורעננות בכל עת ובכל שעה.
ובאמת, שתי המדרגות הללו קיימות גם בקשר בין ישראל ואבינו שבשמיים, כפי שעולה מפרשיות הברכות והקללות, שבפרשות בחוקותי וכי תבוא. הברכות והקללות, מופיעות פעמיים בתורה, ועל כך נאמר בזוהר הקדוש, כפי שמביא הרמב"ן (כו, טז) בפרשתנו, שהקללות שבבחוקותי הם כנגד חורבן בית ראשון, והקללות שבכי תבוא הם כנגד חורבן בית ושני.
והנה, אם נעיין בסיום הפרשיות נגלה דבר מדהים. בסוף הקללות שבפרשת בחוקותי, התורה מנבאת שתהיה נחמה. הנחמה תבוא בזכות הזיכרון – "וזכרתי את בריתי יעקוב.. את בריתי יצחק... את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור... וזכרתי להם ברית ראשונים, אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים...".
זיכרון זה כביכול זיכרון העבר, האבות הקדושים, השבטים ודור יוצאי מצריים. ובאמת, המדרש מדקדק בלשון הפסוק, שסמוך לאברהם ויעקב נאמרה זכירה, אך סמוך ליצחק לא נאמרה זכירה, "אלא רואין את עפרו, כאילו הוא צבור על גבי המזבח". כלומר, זיכרון הוא זיכרון העבר, אך עקידת יצחק נמצאת כל הזמן מול ה', כך שאין צורך להיזכר.
כמובן, האבות הקדושים הם לא רק זיכרון העבר, אלא הם מוטבעים בתוכנו, כך שהם יסוד הקשר הנצחי בינינו לה', אך דומה הדבר כסיפור בו פתחנו, שזיכרון העבר ממשיך ומחייה את ההווה.
לעומת זאת, בסוף פרשת כי תבוא, כלל לא נאמרת נחמה, אלא רק נאמר "אלה דברי הברית, אשר ציווה ה' את משה לכרות את בני ישראל..". ובזוהר הקדוש מופיע ששאלו התנאים הקדושים, אם כך, האם הדבר מלמד, חלילה, שאין נחמה וגאולה על חורבן הבית השני?
ועל כך מובא, שהתגלה אליהו הנביא לרבי שמעון בר יוחאי, ולימד אותו, שלא כתובה נחמה בסוף, מפני שכל ההבטחות והנחמות של ישראל כתובים באלו הקללות. 'צא וראה, מלך שאהב את בנו, אף על פי שקללו והכהו, אהבת מעיו עליו. כשמראה כעס חזק, אז רחמים שלו עליו. כך הקב"ה אף על פי שקלל, דבריו הם באהבה, בגלוי הן נראות קללות, והם טובות גדולות. משום שאלו הקללות היו באהבה, מה שלא היה כן בקללות הראשונות, שכולן היו בדין קשה".
נמצאנו למדים, שבגלות שנייה התעלינו למדרגה השנייה, שבה אנו חשים שה' מייסר אותנו מתוך אהבה וכדי לתקן אותנו. וטעם הדבר, שמגלות ראשונה, נגאלנו אל הבית השני, שגם הוא בסוף חרב, ואם כן כביכול לא היה שווה לסבול את צרות הגלות. אך מגלות שנייה, אנו נגאלים בגאולה שלימה, ואם כן הצרות שבה אכן רוממה אותנו לשלימות, ואנו חשים שגם הקשיים היו באהבה וכדי לקרבנו אל ה'. ובאמת, בפרשת ניצבים, שלאחר פרשת כי תבוא, מובא שנשוב בתשובה וניגאל בשלימות.
ויהי רצון, שכאהבתם הגדולה של זוג זקנים, הנשואים ביחד כבר שנים רבות, כך נזכה לשוב ולהיגאל בשלימות, ותתגלה האהבה השלימה בין ישראל ואבינו שבשמיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
