ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
זו תמצית המאבק על זהות מדינת ישראל: מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה?
המחלוקת אינה נשארת רק בתחום הרעיוני. לצערנו יש לה גם ביטוי מעשי - נישואי תערובת. חדשים לבקרים אנו שומעים על אנשי תרבות ומדיה אשר מתגאים באהבתם חוצת הגבולות ונישאים לגויים. התקשורת מקבלת זאת כדבר מובן מאליו ומשתפת את הציבור בפרטי האירוע – ב"חתונה" ובברית המילה (לתינוק גוי), בלא שמץ של ביקורת או תהייה. זו הסוגיה שאיתה אנו מתמודדים בעת הזאת - איך מחזקים את הזהות היהודית, ומחזירים את הרתיעה הטבעית מנישואי תערובת?
לשנות את חוק השבות
נראה כי בשלב ראשון יש לצאת למאבק ציבורי בדרישה לשינוי חוק השבות, שכיום מאפשר לבני משפחה שאינם יהודים , עד דור שלישי , הם ובני זוגם , להתאזרח במדינת ישראל.
המציאות היא שבחסות חוק זה, אשר נועד להעצמת המדינה היהודית, מגיעים בכל שנה עשרות אלפי גויים באמצעות שליחי הסוכנות, המעודדים עלייה של גויים זכאי חוק השבות למדינה.
ועל כן, עד שמדברים על גיור המוני, יש לגשת לשורש הבעיה ולעצור באופן מיידי את העלאת הגויים לארץ. זהו מקור הסכנה לנישואי תערובת.
במקביל, על כל אחד מאיתנו להיות שליח נאמן לחיזוק הזהות היהודית במדינה ככל שניתן, בכל פורום שהוא - ברשתות החברתיות ובמפגשי עבודה, להסביר לכל מי שרק מוכן לשמוע את המשמעות האמיתית של בחירת עם ישראל ומדוע אין בכך גזענות. לברר לעצמנו את המשמעות של הבחירה האלוקית בנו, זו שהטביעה בנו את היכולת לאחד שמיים וארץ, קודש וחול, עַם אשר כל העשייה שלו יונקת מערכים ומוסר - ממלכת כהנים וגוי קדוש, לבחור את המילים המדויקות המבטאות זאת נכונה, ולהעביר אותן לציבור המסורתי אשר יש לו באופן טבעי חיבה למסורת ורואה בה מקור השראה. עם זאת, חשוב מאוד להעלות את רף הציפיות למחויבות טוטאלית לדבר ה', כי אין זרם ביהדות הנקרא "מסורתי". זה לא זרם לגיטימי ביהדות - זו פשוט חולשה!
אין זה סותר את היחס החם, המקרב והמחבק לכל יהודי באשר הוא, בייחוד בעידן הפוסטמודרני.
אנו שמחים על כך שאצל יהודים רבים נשמרה הטבעיות היהודית, ודווקא משום כך נעשה כל שביכולתנו לקדם אותם בשמירת מצוות.
נגד רוב מניין ובניין של הפוסקים
לאחר הקדמה זו נראה כי הרעיון של הרב חיים אמסלם ל"גיור מסורתי" יגרום רק נזק.
גיור המוני של מאות אלפי גויים במדינת ישראל אשר אינם קשורים באופן טבעי למסורת ישראל ואינם מעוניינים להצטרף לברית סיני, רק יחזק את הטשטוש של הזהות היהודית בחברה הישראלית. הדבר יתפרש כמתן לגיטימציה לציבור המסורתי, אשר ימשיך לפסוח על שני הסעיפים ולא יתקדם בשמירת המצוות. מהלך כזה הוא בבחינת בכייה לדורות ויקרר את מעט חום הלב שיש ליהודים המסורתיים. מעולם לא הונהג גיור המוני. עזרא הסופר דרש מהמתבוללים לגרש את נשותיהם הנוכריות, ולא העלה על דעתו פתרון של גיור המוני (ואף הכותים התגיירו מפחד האריות שאכלו בהם).
חשוב לדעת שמדובר על דעה שאינה מקובלת להלכה. כל הרבנים הראשיים לדורותיהם דחו אותה, וכן רוב בניין ומניין של גדולי ישראל לדורותיהם סברו כי קבלת מצוות היא עיקר הגיור.
אבי מורי, הרב מרדכי אליהו בראלי זצ"ל, היה שנים רבות דיין בבית הדין לגיור, וסיפר לי שמהיכרותו עם כל דייני מערך הגיור, כולם מסכימים שאין גיור ללא קבלת מצוות. בכתביו ('מאמרי אב') האריך בכך והזכיר את דעת האחיעזר אשר הקל בשעת הדחק לקבל גוי אשר ידוע שלא יצליח לקיים את כל המצוות (בבחינת מומר לתיאבון). מדובר היה על מקרה פרטי שבו הדיין מתרשם שהמתגייר מקבל באמת את כל המצוות, אלא שיש לו חולשה בתחום מסוים. ועל כן יש להבחין בין גיור זה, שבבסיסו ישנה קבלת מצוות, לבין "גיור מסורתי" אשר מראש לא דורש קבלת מצוות באופן מלא אלא חושב להסתפק במצוות יישוב הארץ ובשירות צבאי.
הרב אליעזר מלמד הביע אף הוא תמיכה בגיור המסורתי, והביא כראיה לכך את דבריו של הרב עוזיאל. לעניות דעתי הרב עוזיאל (פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סי' סה) לא התכוון לכך, ובוודאי לא לגיור המוני. ראשית, דבריו אינם החלטיים וקשה להיסמך עליהם. שנית, הוא דיבר על מציאות שיש להניח שבסופו של דבר הגר יתקרב למסורת, וכך כתב: "מכל האמור ומדובר, תורה יוצאה שמותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות , משום שסופם יבואו לידי קיומם , ומצווים אנו לפתוח להם פתח כזה, ואם לא יקיימו את המצוות הם יישאו את עוונם ואנו נקיים".
הרב מלמד נימק את הצורך להקל בגיור מטעם שיש בכך "פיקוח נפש רוחני" לאותם יהודים אשר החליטו להתחתן עם גויה, והגיור מציל אותם כי על ידי כך הם עדיין שומרים על קשר עם משפחותיהם ועם היהדות בכלל, ועל כן יש להיסמך על דעות המקילות בגיור מטעם פיקוח נפש. לעניות דעתי הסמך ההלכתי לשיקול זה רעוע. בשולחן ערוך (או"ח סי' שו סעי' יד) נפסק כי מותר לחלל שבת כדי להציל נערה משמד. הטעם לכך מובא בבית יוסף: "נראה דשפיר דמי דלגבי שלא תשתמד ותעבור כל ימיה חילול שבת אמרינן איסורא זוטא הוי". רק כאשר מדובר על צעד שעוצר את המרת הדת מותר לחלל שבת, אך לא כדי למנוע חטא מיהודי, שהרי "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך" (האריך בכך הרב ישראלי, חוות בנימין ח"א סי' יד). אין אנו עוסקים בפיקוח נפש רוחני של יהודי שבצעד זה של חתונה עם גויה עוזב את היהדות וממיר את דתו, אלא מדובר על איסור תורה "לא תתחתן בם", והוא ממשיך בשגרת חייו. ואף שפעמים שהחתונה עם גויה מרחיקה אותו ממשפחתו, אין זה נחשב שקול להמרת דת.
מעל ראשי הרבנים הראשיים
נוסף על כך יש לתמוה איך דיון הלכתי בנושא שכל כולו ציבורי, מתנהל מעל הראש של הרבנים הראשיים לישראל. האם ייתכן שפוליטיקאי יוזם חוק בנושא כל כך עקרוני, לב ליבה של היהדות, שכל עניין החוק הוא לעקוף את הרבנות הראשית ולאפשר לכל מי שיש לו כושר לרב עיר להחליט על מדיניות עצמאית בנושא הגיור?! ישנה חשיבות רבה לליבון סוגיה זו בתוך בית המדרש, אך הסמכות להחלטה מעשית בתחום זה מסורה אך ורק לרבנים הראשיים לישראל.
נחזור על הראשונות: האחריות לחיזוק זהותה של המדינה מוטלת על כתפי כולנו. אנו נקראים להרבות בהסברה על מעלת "אתה בחרתנו" מתוך אהבה גדולה לאחינו בני ישראל, ולהתחיל במאבק ציבורי לשינוי חוק השבות במדינת ישראל.
הכותב הוא רב היישוב בית אל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
