ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
תיאור המקרה: התובע השכיר דירה לנתבע לתקופה של שנה. לאחר שלושה חודשים הנתבע הגיע למסקנה שאין לו יכולת לשלם, ולכן עזב את הדירה. הדירה עמדה ריקה חודשיים, עד שהתובע מצא שוכר חדש. בחוזה מפורש, שהשוכר אינו רשאי לעזוב באמצע, אלא אם כן המשכיר מסכים לקבל שוכר חדש במקומו. הנתבע אמנם הציע שני שוכרים במקומו לתובע, אבל את שניהם התובע לא קיבל: לגבי אחד, טען התובע כי היות שהשוכר המדובר אינו מוכן לתת המחאות מראש, הוא אינו מוכן להשכיר לו את הדירה. ולגבי השני טען התובע, כי היות שהשוכר המדובר הוא אדם חילוני, ויש לו חברה, והואיל וביתו של התובע סמוך לדירה המדוברת, הוא אינו מעוניין להשכיר את הדירה לאדם שעלול לקלקל את חינוך ילדיו.
התביעה: התובע תובע תשלום עבור שני חדשי השכירות שבהם עמדה הדירה ריקה.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהוא הביא שני שוכרים אחרים במקומו, ולדעתו שתי ההצעות סבירות. לגבי השוכר שלא רצה לתת המחאות מראש, טען הנתבע שסוף סוף גם הוא לא נתן המחאות מראש. ולגבי השוכר החילוני, טען הנתבע שמדובר באדם מסורתי שומר שבת, והוא אינו מתכוון לגור עם החברה בדירה, אלא לשכור אותה לבדו.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
25 - התחייבות לתשלום על מניעת רווח
26 - החלפת השוכר תוך כדי תקופת השכירות
27 - שוכר שיצא ללא הודעה מוקדמת
טען עוד
פסק הדין : הנתבע צריך לשלם דמי שכירות עבור שני החודשים.
הנימוקים: ראשית כל, קבע בית הדין, כי הנתבע לא אינו רשאי לחזור בו בתוך זמן השכירות, משתי סיבות:
א. הרשב"א בתשובה (אלף כח) כותב ששכירות היא כמו מכר לזמן, ולכן הרי הנכס קנוי לשוכר לאותו הזמן, ואין לו אפשרות לחזור בו.
ב. בחוזה ישנה התחייבות מפורשת של השוכר לשלם עבור כל תקופת השכירות, גם אם יעזוב את הדירה באמצע.
מאידך, על פי התנאי המפורש בחוזה, רשאי הנתבע לצאת מהדירה, אם יביא שוכר אחר במקומו. ואמנם, לשונו היבשה של החוזה מציינת כי השוכר צריך למצוא שוכר חדש המוסכם על המשכיר, אם ברצונו לעזוב תוך תקופת השכירות. אבל היות שההלכה העקרונית היא, שהשוכר רשאי להשכיר לאחר ללא רשות המשכיר, אם לא מתרבים מחמת זה הדיירים (חושן משפט סימן שטז סעיף א), ולכן מסתבר שהשוכר הסכים לזכותו של המשכיר להתנגד, רק בתנאי שישנו הגיון סביר בהחלטת המשכיר.
על כן, בנדון דידן יש לשאול האם החלטתו של התובע, לדחות את שני השוכרים שהציע הנתבע סבירה.
בית הדין קבע, שלגבי השוכר הראשון, סבירה טענתו של התובע שאינו מוכן להשכיר לאדם שאינו מפקיד המחאות מראש. ואף שלנתבע ויתר התובע, זכותו ללמוד מהניסיון, ולשנות את דעתו.
לגבי השוכר השני קבע בית הדין, כי היות שמדובר באדם חילוני שאינו חובש כיפה ויש לו חברה הגרה איתו, אי אפשר לסמוך על דיבורו, שיגור שם לבד, ולכן גם כאן טענתו של המשכיר שהוא אינו מעוניין שאדם כזה יגור ליד ילדיו, סבירה בהחלט.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
