ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כ"ה לה).
הרישא עוסקת באחינו, מבני עמנו, בשר מבשרנו- יש להחזיק בו. במי עוסקת הסיפא?
מסביר רש"י:
"ואיזהו תושב, כל שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, ואוכל נבלות".
שואל מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל (חוות בנימין ח"ב סימן סז) מדוע גוי זה המאמין בקב"ה, שהרי איננו עובד עבודה זרה, ממשיך לאכול נבלות ואיננו מצטרף לעם ישראל כ"גר צדק"?
כדי לענות על שאלה זו, נקדים שתי הקדמות נוספות.
חז"ל קבעו כי "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" (יבמות כב ע"א). לא מצאנו מקור להלכה זו והרבה קולמוסין נשתברו בניסיון למצוא את מקורה. כמו כן, ברור כי הלכה זו יש לה משמעות כמעט אך ורק להלכות יוחסין ולא הייתה לה משמעות כשעם ישראל "התגייר" ביציאת מצרים.
הליך קבלת הגרים לדורות מורכב משלשה חלקים: קבלת מצוות, מילה (בזכרים) וטבילה. לדעת בעלי התוס' רק השלב הראשון מחייב בית דין. מעניין כי הלשון "קבלה" מלווה את תהליך הגירות בהתבטאויות של חז"ל בנושא.
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל (שם) את הנושא ועונה על כל השאלות, וז"ל:
"עיקר גירות הוא קבלתם לכלל ישראל על ידי שלשה מישראל, שתורת בי"ד של הדיוטות עליהם... שכל תוכן הגירות היא הסתפחות לעם ישראל, אלא שלא תתכן הסתפחות זו אם אינו מוכן לקיים תורה ומצוותיה...על כן מספיק מה שמודיעים לו רק מקצת מן המצוות, מבלי שידע תוכנן של כל המצוות וקבלתו אותן במפורש... ונראה שזה מפורש בכתוב במגילת רות שמשם אנו לומדים כמה מפרטי סדר הגירות. וזה מה שאמרה רות "עמך עמי ואלקיך אלקי" לאמר שעל ידי שהופכת להיות חלק מעם ישראל, אלקי ישראל הוא אלקיה! זה יסוד הגירות ואידך פירושא, זיל גמור".
היוצא מדבריו הוא שהליך הגיור מתחיל באקט לאומי, קבלה לעם ישראל, קיום המצוות אמור להיות תוצאה טבעית שלו. קבלת מצוות של נכרי בפני עצמו אין לה כל משמעות מבחינת גיור כי לא התקיים התנאי ההכרחי של כניסה לעם מבחינה לאומית. מכאן כי אמונה בקב"ה בלי נטישה של הלאום הקודם, הופכת את האדם רק לגר תושב. אי לכך, כל הדין של "כקטן שנולד" יש לו השפעה רק לענייני יוחסין, מכיון שהגר ניתק את שרשיו מאבותיו מבחינה לאומית, אבל מבחינה פרטית הוא נשאר אותו אדם ושום חיוב ממוני שהיה עליו או כל זכות ממונית שהיתה לו בגיותו, אינם פוקעים עם גירותו. על כן, כשעם ישראל התגייר ביציאת מצרים כעם, הם לא נחשבו "כקטנים שנולדו" כיון שלא נטשו את אבותם ועמם אלא ההפך, חיזקו את הקשר עם אבות האומה ודרכם.
מסקנות נוספות מדבריו הם:
א. אע"פ שהליך הגיור חייב לכתחילה להיות כזה שהגר יכנס להליך של שמירת מצוות, אי שמירת המצוות שלו בעתיד (ח"ו) לא תבטל את הגיור למפרע.
ב. השיקולים הלאומיים חייבים לתפוס מקום חשוב כאשר בית הדין בא לדון בכל מקרה של גיור פרטי, קל וחומר כאשר מדובר במצב חרום לאומי.
בהזדמנות זו נחזק את ידי הדיינים החשובים ואת ראש מינהל הגיור - מחנך הרבים - הרב חיים דרוקמן,
שיזכו לקרב רבים מאחינו שנותקו בכפיה מעם ישראל (בעיקר בברית המועצות לשעבר)
ולקרבם שוב תחת כנפי השכינה באהבה, ברגישות ובחיבה כמנהגם של אבות האומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
