ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם הגאון מוילנא זי"ע שכותב על הפסוק "לפתח חטאת רובץ": "כי מיד שאדם יוצא מפתח ביתו עומד היצר הרע להחטיאו חס ושלום, ולכן יש מזוזה על השמאל להצילו".
ענין מזוזה הוא שמירת פתח הבית, כמו שאמרו חז"ל שהמזוזה שומרת דלתות ישראל, מזוזה שומרת על קדושת הבית שתהיה "שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו". אם הבית הוא שתול היינו הקדושה שם נטועה כיתד חזק, אז אפילו כשיוצא לחוץ-לחצרות גם כן יפריחו, כי המזוזה שומרת את בית ה' בקדושתו, ועל ידי זה יכולים לצאת החוצה ולא להינזק על ידי ה'חטאת המחכה לאדם בפתח'.
כותב בעל הספר 'הלקח והלבוב': "הנה קורח אמר בית מלא ספרים חייב במזוזה או לא, קרח אמר "כלם קדושים" ואינם צריכים סיוע של המזוזה לא לצד ה'עשה טוב' ולא לצד ה'סור מרע'.
הרבה טועים באותה טעות, חושבים שהם יכולים לסמוך על הבית מלא ספרים בעת יציאתם לחוץ, ואינם חושבים שאצלם הפתח החטאת רובץ, ואינם שומרים את עצמם מהרחוב עם כל הניסיונות, הן בשמירת עיניים הן בגזל באומרם כי באים מבית מלא ספרים. וזה אינו נכון, רק צריכים להיזהר הרבה, וצריכים הרבה סייעתא דשמיא לבל יכשלו בכל המכשולים שיש".
מובא בזוהר הקדוש 'מזוזות' אותיות 'זז מוות', על ידי שמירת מזוזה כהלכתה האדם ניצול ממוות, ואין מוות ממוות רוחני, שהאדם מתרחק מבוראו ומתנתק ממקור חיותו, מוות הוא שהאדם נעקר משורשו - מחי החיים.
ולכן האדם צריך להשכיל על דרכיו שבכל פעם שיוצא מביתו, יניח ידיו על המזוזה ויבקש ממלך מלא רחמים שינחהו בדרך האמת ויהיה דבוק בה' יתברך, ויזכה לקיים "בכל דרכיך דעהו". שבכל מקום שהולך יראה לגלות ולפרסם שמו יתברך, הן בדיבור שידבר דיבורי אמונה וביטחון, הן בראיה שיסתכל טוב על עצמו ועל חברו, ולא יביט בדברים אסורים אשר פוגמים בקדושת הנפש.
וכשחוזר מהחוץ לביתו ינוח מעט, ויניח ידיו על המזוזה ויבקש ממלך שהשלום שלו שיזכה לשמור על קדושת וטהרת הבית, ושלא יכנסו אתו הרוחות הכוזבות שאולי נדבקו בו מבחוץ, רק שיאיר בביתו אור של אמונה ואור שמחת קדושת ישראל.
שבת היא בחינת מזוזה, שבת היא מקור החיים והיא נקודת היישוב הדעת של היהודי. שבת קודש הוא יום שמסוגל לשמוע בו את הקול של מתן תורה, ומתעורר ביותר הכוח לשמוע דבר ה', כפי שאומרים במנחה של שבת "מנוחת השקט ובטח".
כי בשבת זוכים לשקט, שכל ה'קולות' של ששת ימי המעשה שקטים וממילא אין דבר המפריע לשמוע את הקול של מתן תורה ואת קול הנשמה הטהורה שבקרבו.
במזמור שאומרים בקבלת שבת 'מזמור לדוד' מזכירים י"ח פעמים שם ה', ו'השפת אמת' זי"ע כותב בשם התיקוני זוהר שבמזמור זה מעלים את כל תפלות השמונה עשרה של ימות השבוע, כל התפלות שלא נתעלו בימות השבוע, מעלים אותם באמירת מזמור זה. כי בכוח השבת להשיב הכול לשורשו, 'שבת' לשון 'שב' וכל המעשים ובפרט התפלות מתעלים ושבים למקורם.
במזמור הנ"ל מוזכר שבע פעמים המילה 'קול', ומובא מהאריז"ל 'נר שבת' עולה בגימטריה שבע פעמים 'קול', ללמדנו שבשבת קודש האדם מאיר את הנר של שבת בתוכו. בלי שבת מהו חיים של יהודי, הרי השבת היא מקור החיים של איש ישראל, שבת היא כל החיים.
אנו נכנסים בימים הקרובים לחודש תמוז, ראש חדש הוא הראש של כל החודש, כל הגוף הולך אחר הראש, והקבלה שעושים ביום הזה פועל על כל החודש.
יום זה מסוגל להתחזק בעניין תפילה, כי ראש חדש הוא יום טוב של דוד המלך ע"ה כאשר הראו מקורו (גמרא ראש השנה) שלח לו סימן "דוד מלך ישראל חי וקים", ומובא בספר 'ברית כהונת עולם' רמז נפלא "דוד מלך ישראל חי וקים עולה בגימטריה ראש חודש".
וידוע שדוד המלך הוא מהות של תפלה כאשר העיד על עצמו 'ואני תפלה', ולכן היום מסוגל לתפלה, ובשבת זו יכולים אנו לקבל על עצמנו קבלה טובה להתאמץ ולהתחזק בעבודת התפלה.
יהי רצון שעל ידי התחזקות והתאמצות בתפלה נוכל לראות בעינינו ביאת משיח צדקנו ובניין בית מקדשנו ותפארתנו בקרוב ממש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
