ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
אקדים ואומר, איני שופט אף איש או אישה שלא זכו לזוגיות ומשפחה. אין לי ספק שרצונם להביא ילדים לעולם כדי שיהיה להם רק טוב הוא כן וראוי להקשבה, ועד כמה שניתן - לסיוע. יחד עם זאת, אי אפשר בגלל מצוקה פרטית, גדולה ככל שתהיה, לנהוג בדרך שיש בה נזק לכלל החברה. לא אכנס לדיון האם מותר הלכתית לבצע הפריה מלאכותית ובאילו תנאים; לצורך הדיון אניח שהכול מותר מבחינה הלכתית. יחד עם זאת, ברור שמבחינת ייחוס הלכתי הילד מתייחס לאביו הביולוגי, הווי אומר בעל הזרע. וביחס לאם, במקרים שבהם יש הפרדה בין האם שלה שייכת הביצית לאם נושאת ההיריון, יש מחלוקת אם הילד מתייחס לאמו הביולוגית בעלת הביצית או לאמו הפיזיולוגית שמרחמה יצא לאוויר העולם. מחמת הספק, באיסורי תורה של עריות יש לראות את הילד כמתייחס לשתיהן, כפי שפסק הרב זלמן נחמיה גולדברג.
המציאות היום במדינת ישראל היא שתהליכי ההפריה החוץ־גופית של זרע וביצית למי שאינם בני זוג נעשים באופן שבו הילד לא ידע לעולם מי הם הוריו מבחינה הלכתית. סעיף 42 בחוק הביציות מנתק את הילד מאמו הביולוגית, בעלת הביצית; סעיף 12 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים מנתק את הילד מאמו הפיזיולוגית, בעלת הרחם; וסעיף 24 לנוהל בנק הזרע מנתק את הילד מאביו הביולוגי. המשמעות היא שאנו כחברה ומדינה מונעים מילד זה את הזכות הבסיסית לדעת מי הם הוריו שאת מורשתם הגנטית הוא נושא, ומי הם אחיו ואחיותיו לפחות מבחינה הלכתית. למעשה אנו גוזלים את זהותו. ילד זה לעולם לא יוכל לקיים מצוות כיבוד אב ואם כהלכתה, לא יוכל לזכות בירושה המגיעה לו על פי דין, וייתכן שאף יגלה כי בת זוגו שלה הוא נשוי כדת משה וישראל היא אחותו.
אומנם בכל אחד מהחוקים שהזכרתי מופיע סעיף הקובע ש"אין בצו הורות כדי לפגוע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין", אך זהו מס שפתיים. מדינת ישראל לא עשתה דבר כדי להביא לידי מימוש סעיף זה. להפך: כאשר דרשנו בבג"ץ להפעיל את מאגר בנקי הזרע ולקיים רישום מסודר של ההורים הביולוגיים בכל מקרה של מתן צו הורות כדי לאפשר הגנה מפני נישואי עריות בין הילודים באמצעות הליכי הפריה אלו - התנגדה המדינה בכל תוקף. רק בלחץ העתירות שהגשנו בשם תנועת 'בוחרים במשפחה' וארגון 'בצלמו' נאלצה המדינה להקים מאגר רישום מרכזי של בנקי הזרע, שבשלב זה המענה היחיד שהוא נותן הוא מניעה של גבר אחד למכור את זרעו לכמה בנקי זרע במקביל. אך עדיין אין מגבלה למספר הנשים שיכולות להיות מופרות מזרעו, ואין אפשרות להזהיר מפני נישואי קרובים.
בשו"ע אבן העזר סימן ב' נפסק:
"לא יישא אדם אישה במדינה זו וילך ויישא אישה אחרת במדינה אחרת, שמא יזדווגו הבנים זה לזה ונמצא אח נושא אחותו".
האם אותם רבנים שהתירו בתחילת הדרך הפריית מבחנה לנשים שלא מבן הזוג הנשוי הביאו בחשבון איסור זה, שבתרגום לזמננו אומר - לא ייתן אדם זרעו למספר נשים, שמא יזדווגו ילדיו זה עם זה? אומנם ידוע שרבנים אלו הנחו את הנשים לקחת זרע של גוי, שמבחינה הלכתית אין לו ייחוס. הנחיה זו אכן פותרת את הבעיה ההלכתית שבנישואי אחים, אך עדיין סביר להניח שאף אחד לא רוצה לגלות יום אחד שבת זוגו היא אחותו. אולם השאלה העיקרית היא: היכן האחריות הציבורית? הרי מרגע שהותרה האפשרות להפריה חוץ־גופית שלא בין בני זוג, הציבור אינו מבדיל בין זרע של גוי לזרע של יהודי.
החליפו אלטרואיזם באינדיבידואליזם
מבדיקות שערכנו ומנתונים שקיבלנו ממשרד הבריאות, מסתבר שחיים כיום בישראל למעלה מ־150,000 נערים ונערות שייתכן שיש להם עשרות אחים ואחיות בני שכבות גיל קרובות. סיפורים על מציאת מה שמכונה אחאים בעזרת בדיקת DNA במעבדה בחו"ל היא כבר דבר שבשגרה. החשש שאחים יינשאו הוא ממשי מאוד. בחו"ל התגלו מקרים של זוגות שלאחר שנולדו להם ילדים גילו שבעצם הם עצמם אחים ולמעשה הילדים ממזרים. לדעתי רק מסיבות אלו היה נכון לאסור כל הפריה חוץ־גופית שאינה בין בני זוג נשואים, או לפחות להתנות את קיום ההפריה ברישום גלוי ומוסדר של ההורים הביולוגיים והאם הפיזיולוגית של הילד.
שאלות חמורות אלו מקבלות משנה תוקף בזוגות נשואים, במיוחד בציבור החרדי והדתי, שם מקובלת מאוד הסתרה בתוך הסתרה. לא רק שהילד אינו יודע מי אביו או אמו, הוא גם לא יודע שאחד ממגדליו או שניהם אינם הוריו.
הטענה שמדובר בזרע גוי אינה עומדת במבחן המציאות. לעתירה שהגשנו לבג"ץ בנושא הסרת האנונימיות ממוכרי הזרע הצטרפה אישה דתייה שנולדה כתוצאה מהפריה בבנק הזרע. אמה הופרתה לבקשתה מזרע גוי, והבת טרם נישואיה אף קיבלה אישור לכך מבנק הזרע והציגה אותו ברבנות. כאשר יום אחד הבת ביקשה לקיים בדיקת DNA כדי לגלות אם יש לה אחים, היא גילתה להפתעתה ובצירוף מקרים נדיר שאביה הביולוגי אינו גוי כפי שנרשם בבנק הזרע, אלא יהודי שגר כאן בארץ, ושיש לה כמה אחים ואחיות. אחד מהם היה בסביבה החברתית שלה והיא הייתה עלולה להיפגש איתו ולהינשא לו בלי לדעת שהוא אחיה הביולוגי וההלכתי. צירופי מקרים אלו וההסתברות שיקרו הולכים וגדלים, בעיקר מאחר שאין שום רצון מצד המדינה לפקח על בנק הזרע, שהוא גוף עסקי לכל דבר ועניין.
אולם מעל כל החששות והספקות ההלכתיים, ברצוני לשאול האם כל מי שזכה להיוולד לאב ואם מובחנים, עומד במבחן מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ביחס לילד שהוא מבקש להביא לעולם. האם אישה שמחליטה להביא ילד לעולם עם חור שחור בכל מה שקשור לאביו, ילד שהוא יתום מהולדה, חסר זהות, חסר שורשים ואף חסר מידע רפואי שפעמים יכול להיות קריטי להצלת חיים, או גבר שמגדל ילד שאמו ויתרה עליו תמורת כסף ששילם עליו, רואים את טובת הילד נגד עיניהם? האם לא מדובר בכשל הורי בסיסי? יתר על כן, כיצד הגענו למצב שאנו מאפשרים הסרת אחריות הורית מבעל זרע או בעלת ביצית וממי שנושאת ברחמה ילד רק בגלל שמישהו אחר היה מוכן לשלם עבור זה כסף?
המשפחה היא אבן היסוד של חברה בריאה. היא המעבדה החברתית שבה אנו לומדים מה היא נתינה ומה הוא ויתור, בה אנו מעבירים את הגנים שקיבלנו לדור הבא. באחד הסרטונים על ילדי בנק הזרע אומר ילד לאמו: "את חשבת רק על עצמך כשהבאת אותי לעולם בלי אבא, ולא חשבת עליי". כל התורה כולה בנויה על הקשר הבין־דורי: "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת בחורב", "ולימדתם אותם את בניכם", הזיכרון והייעוד העובר מדור לדור - כיצד אנו מוותרים על כך בכזו קלות?
טיפוח משקי בית שבהם הערך המרכזי הוא האינדיבידואליזם ולא האלטרואיזם הוא מתכון להתפוררות החברה, כפי שכבר קורה באירופה. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. השימוש בטכנולוגיה הרפואית חשוב, אך אינו מסיר מאף אדם אחריות הורית על ילדיו. לנו כחברה מוסרית יש תפקיד לדרוש את האחריות ההורית הזו, ובוודאי לא לעודד את ההתחמקות ממנה, גם אם יש מי שלוקח או קונה אותה.
ביתומים אנו מצווים לטפל באהבה גדולה. אין שום היגיון ליצור אותם מבחירה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
