ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
אקדים ואומר, איני שופט אף איש או אישה שלא זכו לזוגיות ומשפחה. אין לי ספק שרצונם להביא ילדים לעולם כדי שיהיה להם רק טוב הוא כן וראוי להקשבה, ועד כמה שניתן - לסיוע. יחד עם זאת, אי אפשר בגלל מצוקה פרטית, גדולה ככל שתהיה, לנהוג בדרך שיש בה נזק לכלל החברה. לא אכנס לדיון האם מותר הלכתית לבצע הפריה מלאכותית ובאילו תנאים; לצורך הדיון אניח שהכול מותר מבחינה הלכתית. יחד עם זאת, ברור שמבחינת ייחוס הלכתי הילד מתייחס לאביו הביולוגי, הווי אומר בעל הזרע. וביחס לאם, במקרים שבהם יש הפרדה בין האם שלה שייכת הביצית לאם נושאת ההיריון, יש מחלוקת אם הילד מתייחס לאמו הביולוגית בעלת הביצית או לאמו הפיזיולוגית שמרחמה יצא לאוויר העולם. מחמת הספק, באיסורי תורה של עריות יש לראות את הילד כמתייחס לשתיהן, כפי שפסק הרב זלמן נחמיה גולדברג.
המציאות היום במדינת ישראל היא שתהליכי ההפריה החוץ־גופית של זרע וביצית למי שאינם בני זוג נעשים באופן שבו הילד לא ידע לעולם מי הם הוריו מבחינה הלכתית. סעיף 42 בחוק הביציות מנתק את הילד מאמו הביולוגית, בעלת הביצית; סעיף 12 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים מנתק את הילד מאמו הפיזיולוגית, בעלת הרחם; וסעיף 24 לנוהל בנק הזרע מנתק את הילד מאביו הביולוגי. המשמעות היא שאנו כחברה ומדינה מונעים מילד זה את הזכות הבסיסית לדעת מי הם הוריו שאת מורשתם הגנטית הוא נושא, ומי הם אחיו ואחיותיו לפחות מבחינה הלכתית. למעשה אנו גוזלים את זהותו. ילד זה לעולם לא יוכל לקיים מצוות כיבוד אב ואם כהלכתה, לא יוכל לזכות בירושה המגיעה לו על פי דין, וייתכן שאף יגלה כי בת זוגו שלה הוא נשוי כדת משה וישראל היא אחותו.
אומנם בכל אחד מהחוקים שהזכרתי מופיע סעיף הקובע ש"אין בצו הורות כדי לפגוע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין", אך זהו מס שפתיים. מדינת ישראל לא עשתה דבר כדי להביא לידי מימוש סעיף זה. להפך: כאשר דרשנו בבג"ץ להפעיל את מאגר בנקי הזרע ולקיים רישום מסודר של ההורים הביולוגיים בכל מקרה של מתן צו הורות כדי לאפשר הגנה מפני נישואי עריות בין הילודים באמצעות הליכי הפריה אלו - התנגדה המדינה בכל תוקף. רק בלחץ העתירות שהגשנו בשם תנועת 'בוחרים במשפחה' וארגון 'בצלמו' נאלצה המדינה להקים מאגר רישום מרכזי של בנקי הזרע, שבשלב זה המענה היחיד שהוא נותן הוא מניעה של גבר אחד למכור את זרעו לכמה בנקי זרע במקביל. אך עדיין אין מגבלה למספר הנשים שיכולות להיות מופרות מזרעו, ואין אפשרות להזהיר מפני נישואי קרובים.
בשו"ע אבן העזר סימן ב' נפסק:
"לא יישא אדם אישה במדינה זו וילך ויישא אישה אחרת במדינה אחרת, שמא יזדווגו הבנים זה לזה ונמצא אח נושא אחותו".
האם אותם רבנים שהתירו בתחילת הדרך הפריית מבחנה לנשים שלא מבן הזוג הנשוי הביאו בחשבון איסור זה, שבתרגום לזמננו אומר - לא ייתן אדם זרעו למספר נשים, שמא יזדווגו ילדיו זה עם זה? אומנם ידוע שרבנים אלו הנחו את הנשים לקחת זרע של גוי, שמבחינה הלכתית אין לו ייחוס. הנחיה זו אכן פותרת את הבעיה ההלכתית שבנישואי אחים, אך עדיין סביר להניח שאף אחד לא רוצה לגלות יום אחד שבת זוגו היא אחותו. אולם השאלה העיקרית היא: היכן האחריות הציבורית? הרי מרגע שהותרה האפשרות להפריה חוץ־גופית שלא בין בני זוג, הציבור אינו מבדיל בין זרע של גוי לזרע של יהודי.
החליפו אלטרואיזם באינדיבידואליזם
מבדיקות שערכנו ומנתונים שקיבלנו ממשרד הבריאות, מסתבר שחיים כיום בישראל למעלה מ־150,000 נערים ונערות שייתכן שיש להם עשרות אחים ואחיות בני שכבות גיל קרובות. סיפורים על מציאת מה שמכונה אחאים בעזרת בדיקת DNA במעבדה בחו"ל היא כבר דבר שבשגרה. החשש שאחים יינשאו הוא ממשי מאוד. בחו"ל התגלו מקרים של זוגות שלאחר שנולדו להם ילדים גילו שבעצם הם עצמם אחים ולמעשה הילדים ממזרים. לדעתי רק מסיבות אלו היה נכון לאסור כל הפריה חוץ־גופית שאינה בין בני זוג נשואים, או לפחות להתנות את קיום ההפריה ברישום גלוי ומוסדר של ההורים הביולוגיים והאם הפיזיולוגית של הילד.
שאלות חמורות אלו מקבלות משנה תוקף בזוגות נשואים, במיוחד בציבור החרדי והדתי, שם מקובלת מאוד הסתרה בתוך הסתרה. לא רק שהילד אינו יודע מי אביו או אמו, הוא גם לא יודע שאחד ממגדליו או שניהם אינם הוריו.
הטענה שמדובר בזרע גוי אינה עומדת במבחן המציאות. לעתירה שהגשנו לבג"ץ בנושא הסרת האנונימיות ממוכרי הזרע הצטרפה אישה דתייה שנולדה כתוצאה מהפריה בבנק הזרע. אמה הופרתה לבקשתה מזרע גוי, והבת טרם נישואיה אף קיבלה אישור לכך מבנק הזרע והציגה אותו ברבנות. כאשר יום אחד הבת ביקשה לקיים בדיקת DNA כדי לגלות אם יש לה אחים, היא גילתה להפתעתה ובצירוף מקרים נדיר שאביה הביולוגי אינו גוי כפי שנרשם בבנק הזרע, אלא יהודי שגר כאן בארץ, ושיש לה כמה אחים ואחיות. אחד מהם היה בסביבה החברתית שלה והיא הייתה עלולה להיפגש איתו ולהינשא לו בלי לדעת שהוא אחיה הביולוגי וההלכתי. צירופי מקרים אלו וההסתברות שיקרו הולכים וגדלים, בעיקר מאחר שאין שום רצון מצד המדינה לפקח על בנק הזרע, שהוא גוף עסקי לכל דבר ועניין.
אולם מעל כל החששות והספקות ההלכתיים, ברצוני לשאול האם כל מי שזכה להיוולד לאב ואם מובחנים, עומד במבחן מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ביחס לילד שהוא מבקש להביא לעולם. האם אישה שמחליטה להביא ילד לעולם עם חור שחור בכל מה שקשור לאביו, ילד שהוא יתום מהולדה, חסר זהות, חסר שורשים ואף חסר מידע רפואי שפעמים יכול להיות קריטי להצלת חיים, או גבר שמגדל ילד שאמו ויתרה עליו תמורת כסף ששילם עליו, רואים את טובת הילד נגד עיניהם? האם לא מדובר בכשל הורי בסיסי? יתר על כן, כיצד הגענו למצב שאנו מאפשרים הסרת אחריות הורית מבעל זרע או בעלת ביצית וממי שנושאת ברחמה ילד רק בגלל שמישהו אחר היה מוכן לשלם עבור זה כסף?
המשפחה היא אבן היסוד של חברה בריאה. היא המעבדה החברתית שבה אנו לומדים מה היא נתינה ומה הוא ויתור, בה אנו מעבירים את הגנים שקיבלנו לדור הבא. באחד הסרטונים על ילדי בנק הזרע אומר ילד לאמו: "את חשבת רק על עצמך כשהבאת אותי לעולם בלי אבא, ולא חשבת עליי". כל התורה כולה בנויה על הקשר הבין־דורי: "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת בחורב", "ולימדתם אותם את בניכם", הזיכרון והייעוד העובר מדור לדור - כיצד אנו מוותרים על כך בכזו קלות?
טיפוח משקי בית שבהם הערך המרכזי הוא האינדיבידואליזם ולא האלטרואיזם הוא מתכון להתפוררות החברה, כפי שכבר קורה באירופה. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. השימוש בטכנולוגיה הרפואית חשוב, אך אינו מסיר מאף אדם אחריות הורית על ילדיו. לנו כחברה מוסרית יש תפקיד לדרוש את האחריות ההורית הזו, ובוודאי לא לעודד את ההתחמקות ממנה, גם אם יש מי שלוקח או קונה אותה.
ביתומים אנו מצווים לטפל באהבה גדולה. אין שום היגיון ליצור אותם מבחירה.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









