ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מתוך אהבה
הרב אורי כהן שליט"א – ראש כולל 'מרץ' מבשרת ציון
לשאלה זו קשה ואולי בלתי-אפשרי, לתת תשובות והדרכות מעשיות, באשר ה'משתנים' רבים כמספר השואלים, ואין מקרה אחד דומה לחברו.
אך ננסה לתת כמה עקרונות כלליים שיכולים לעזור להתמצא במבוך: הדבר החשוב ביותר לדעת הוא שההורים אוהבים מאוד את ילדיהם. הם רוצים, ממש מתאווים, לקשר חי ואמיתי עם ילדיהם הבוגרים, הם מעוניינים, ואפילו שואפים, לתת מכל מה שיש להם את המרב.
המצב ברוב המשפחות, בהם חיים הבנים והבנות הבוגרים את חייהם לעצמם, כשהקשר עם ההורים הוא בעיקר נימוסי, אינו לרצון ההורים בדרך-כלל (ומי שמתקן, מובטחת לו בתורה אריכות ימים...).
מאידך, מכירים ההורים ה'חכמים', שאת הקשר שהיו רוצים בו, אי אפשר ליצור 'בכוח', ולכן הם מסכימים, לטובת הבנים, להניח לדור הצעיר לבנות את חייו כהבנתו, ללא התערבות מלמעלה.
כשהבנים פונים בבקשת עזרה להורים, יתכן שההורים רואים בזה איתות לשדרוג מערכת היחסים עם הבנים. זאת למרות שהבנים, בדרך-כלל, רואים בזה רק פניה לאותו צורך מבוקש, ללא שינוי במערכת היחסים בכללה. נוסיף כמה סימני דרך ואזהרות מנפילה למקומות שקשה לצאת מהם :
א. כיבוד הורים: בכל פניה להורים טמונה סכנה שתשובתם תהיה שלילית, או שלא תספק את הבנים השואלים/מבקשים. "לפתח חטאת רובץ"; מצב כזה עלול לגרום להפחתה ביחס הכבוד הראוי להורים. עלינו לזכור, לשנן ולהפנים שמצוות כיבוד אב ואם אינה מותנית, והיא חובה עלינו גם כשבצדק יש לנו ביקורת כלפיהם, וק"ו כשיש לנו ביקורת שאינה צודקת.
ב. בין איש לאשתו: בכל פניה להורים, מעורבים לפחות ארבעה אנשים: בני הזוג הפונים ובני הזוג שאליהם פונים (גם כשאחד מבני הזוג פונה לאחד ההורים, מעורבים 'בנסתר' שני בני הזוג). עלול להיווצר מצב בו אין בני אחד הזוגות או בני שני הזוגות תמימי דעים. עלול גם להיווצר מצב בו נוצרת השוואה בין הורי הבעל להורי האישה (בין שההשוואה מועלית על-ידי הזוג הצעיר ובין כשהיא מועלית על-ידי ההורים). אלה וכאלה עלולים להותיר אחריהם קפידה, מתיחות, ואפילו מריבה בין בני אחד הזוגות. אחריות כבידה מוטלת עלינו לשמור ולהישמר מפני מצבים כאלה.
ג. ישנם אנשים שאינם רוצים לספר אפילו לקרובים אליהם ביותר, את מצבם הכלכלי, הרפואי וכדומה. בקשה של בנים להוריהם עלולה ל'הכריח' את ההורים לספר על קשיים שיש להם בנושא כלשהו, כדי להסביר את סירובם למילוי הבקשה, ואחר-כך להצטער על מה שעשו... ישנם בנים שאינם ששים לספר על מצוקותיהם, והדיון בבקשתם עלול לגרום לתביעה (עדינה יותר או פחות) להסביר מניעים שהבנים לא היו רוצים לספר עליהם. גם זה נכלל בתוך האחריות לדעת לסגת בדרך נאותה לפני שיהיה מאוחר, על כל המשמעויות של האיחור.
ד. חשבתם מה לומר ומה לא לומר; וגם אמרתם את מה שרציתם לומר. אולם יתכן שההורים לא ירדו לסוף דעתכם, ובעיקר לסוף רמזיכם. חשוב להבהיר, בצורה ראויה, את מה שעומד מאחורי המילים, שהרי רוב ההורים וגם הבנים אינם נביאים לדעת מה מסתתר שם, מאחורי המילים.
נשתדל ונתפלל שלא תארע תקלה על ידינו; ובעיקר, שאהבה שבינינו תופיע במלוא עוזה והדרה.
זהירות, שביר!
הרב יעקב שמעון שליט"א – ראש מוסדות 'נחלת צבי'
נאמר בתורה: "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב'). התורה משיבה על סוגיה זו של נישואין וקשרי משפחה בצורה פשוטה: "יעזוב איש את אביו ואת אמו". אך האומנם נכון שלאחר בניית ביתם יתכחשו בני הזוג ויפקירו את הוריו והורי אשתו שגידלו אותם? זאת לא יעלה על הדעת (כמובא בחלק מן הראשונים).
רש"י על הפסוק הנ"ל מסביר שצריך להרחיק את הילדים מהוריהם, על מנת שלא תהיה ביניהם קירבה יתרה עד כדי עריות כי געגועי הילדים להוריהם. כמו שמצאנו אצל יצחק ורבקה: (ע"פ רש"י) "דרך ארץ, כל זמן שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה ומשמתה הוא מתנחם באשתו". אמנם הרמב"ן חולק על רש"י ומסביר: "כאשר היה זה באדם הושם טבעו ותולדתם להיות הזכרים מהם דבקים בנשותיהן עוזבים את אביהם ואת אימם", כלומר כפשטו של מקרא.
אם-כן השאלה היא עד כמה לערב הורים במסלול שכל זוג עובר, והאם יש זכות להורים להתערב ועד כמה? היכן חוגגים את החגים? עד כמה מבקרים את ההורים של בני הזוג? האם לשתף את ההורים בכל ההחלטות שהזוג אמור לקבל (מבלי להתייחס למקרים קיצוניים), והאם טוב לקבוע כללים בזה?
לצערי, נתקלתי במקרים רבים שהורים מתוך רצון טוב לסייע לילדיהם, במיוחד כאשר ישנם קשיים בזוגיות, במקום לתקן ולשפר קלקלו והרסו והכול מתוך כוונות טובות, מבלי למעט במקרים נדירים שההורים אכן סייעו.
במציאות של היום שההורים מסייעים כלכלית ואולי נפשית לילדים, קשה לדרוש מהם לא להתערב ולא להקשיב להם, אך בתנאי שמציבים גבולות לגודל ההתערבות. ברור לחלוטין שגם אחרי הנישואין הילדים חייבים בכבוד ההורים, והרמב"ם (הלכות אישות כ"ד) פוסק שיש עילה לגט אם האישה מקללת את הורי בעלה, וכן נפסק ברמב"ם ובשולחן ערוך כי האיש חייב בכבוד חמיו.
חייבים לכבד את ההורים כמה שאפשר וחלילה לזלזל בהם, במיוחד בזמננו שההורים עושים רבות עבור ילדיהם, אך זאת בתנאי שההורים גם הם יכבדו את רצון ילדיהם, לא יבזו אותם, לא יפגעו בהם או בבן-זוגם ולא יפריעו לשלום ביתם. כי לצערנו ישנם הורים שרוצים להחליט לזוג היכן לגור, מה ללמוד, במה לעבוד וכמה ילדים ללדת.
באם ישנם הורים לחוצים ואובססיביים כאלה, אזי כאשר מחשבים "הפסד מצווה כנגד שכרה" נראה שעדיף, רצוי, ואולי גם אסור לערב אותם בזוגיות. באם ישנם קשיים בחיי הנישואין ראוי לזוג לפנות לאנשי מקצוע שאינם נוגעים בדבר, מהסיבות הנ"ל וכן לא לגרום צער להורים בעירובם בנושאים רגישים. וכבר נאמר גדול השלום ששמו של ה' נמחק כדי לעשות שלום בין איש לאשתו, שזו תכלית הבריאה והבית היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
