ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- ט - שנה לגירוש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"אל תסתר פניך ממני ביום צר לי..." בשירה שהיא זעקה, תחינה, קריאה בגרון ניחר מעומקא דליבא הרעדנו כולנו, צעירים ומבוגרים, את קירות בתי הכנסת ואת קירות לבבינו ברגעיו האחרונים של גוש-קטיף וצפון השומרון. כמה קיווינו שגם את החיילים והשוטרים המקיפים אותנו תזעזענה קריאותינו, שהלב היהודי הפועם מתחת למדים ינצח את החישובים הקרים של 18,000 שקלים, סיום קורס יוקרתי, חשש מכלא, קריירה צבאית ושל מוח שטוף בתעמולה, אך לא זכינו. ה' לא הושיע, לא עננו ביום קראנו.
השבר הגדול לא פסח כמעט על אף אחד מהמגורשים, השבח"ים, וכלל ה"ציבור הכתום". לא רק הנוער, גם המבוגרים חוו חוויה מזעזעת ומכוננת, ורבים בוחנים מחדש את יחסם למדינה, לממשלה, לצבא, למשטרה ולבתי המשפט.
אך בקרב בני הנוער המצב מסובך יותר - התפיסה שלהם את הדברים בנויה באופן חד יותר, הם אינם מקבלים הסברים מעורפלים. את מה שהמבוגרים מכנים כ"מסרים מורכבים" הם מקבלים כמסרים כפולים ואף כצביעות. אגב, לעיתים אנו זקוקים לראייה כזו - היא מחייבת אותנו לבחון היטב את האמיתות שאותן אנו משננים לעצמנו ולתלמידינו, אך עדיין ראייה כזו עלולה להזיק הן למהלך התקין של ההתפתחות האישיותית, והן לעצם המאבקים העלולים להתרגש עלינו, ח"ו.
חשוב לציין, כי הן מהתרשמות אישית והן מהתרשמותם של אנשי מקצוע שבדקו זאת, ניכר כי אלה שהתנגדו לגירוש באופן משמעותי עברו את חוויות הגירוש המזעזעות באופן בריא יותר, וההתמודדות הנפשית שלהן היתה קלה יותר, כך שהפתרון להרחיק את הנוער מעיסוק בהתנגדות לגירוש או לפינוי של מאחז בודד הוא גם לא מעשי, גם לא בריא מבחינה נפשית וחינוכית, וגם - כמובן - הנוער הוא שותף הכרחי. אך מצד שני, לאור התסבוכות החינוכיות, הרוחניות והגשמיות הנובעות מכל זאת, אנו כמחנכים חייבים להיות מודעים לבעיות ולחפש דרכים לפתרונן.
התנתקות שלאחר הגירוש
במאמר זה אינני מתיימר לתת תשובות לשאלות הגדולות העומדות לפתחנו, מכיוון שאיני בר הכי. לכך צריך תלמיד חכם, אך אשתדל, מתוך ניסיוני כמחנך שהיה עם תלמידיו בפינויים רבים ובגירוש וראה את הקשיים הגדולים, לסקור את הבעיות העיקריות הנוצרות מתוך מצב קשה זה.
א. שבר אמוני - מי שתלה את עיקרי אמונתו ב"היה לא תהיה" ובכך שהתפילות בוודאי יועילו והגירוש לא יקרה, קיבל מכה קשה מבחינה אמונית, ואנו רואים, לצערנו, שלפעמים דווקא מי שבתקופה שקדמה לגירוש היה חדור אמונה - חלה אצלו נפילה גדולה. לעיתים זו נפילה בכל ענייני תורה ומצוות, לעיתים רק בתפילה מתוך התפיסה ש"הרי בגוש-קטיף קרעתי את השמים - וזה לא עזר" [בכדי למנוע נפילה כזו חשוב להסביר, בעיקר לנוער, את מקומה של התפילה וההשתדלות - "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-לוהינו - וה' יעשה הטוב בעיניו" ולא - "ה' יעשה את מה שאנו רוצים". אנו צריכים מצדנו לעשות את כל המאמצים, הרוחניים והפיזיים, כדי לקדש את מה שאנו מבינים כרצון ה', אך בסופו של דבר - ה' יעשה הטוב בעיניו. כמובן שאין לומר: "כיוון שה' בסוף רצה שניעקר מגוש-קטיף - סימן שזה רצון ה' וצריך להמשיך במגמה הזו או להשלים אתה". כשם שחולה מתפלל, וגם אם למרות תפילותיו מצבו הופך רע יותר הוא לא צריך לחדול מלהתפלל ולהתאמץ להבריא. העיקר הוא מצד אחד "בהדי כבשי דרחמנא למה לך"? ומצד שני "ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". התפילה היא לא בהכרח פועלת לטוב באופן המיידי והנראה לעין, ולפעמים הקב"ה גם אומר "לא". כשם שבן מתחנן למשהו וחושב שזה הטוב, והאב שיודע שזה לא טוב אומר "לא" - והבן לא מבין למה, אבל האבא לא חדל מלהיות אביו, והבן לא חדל מלהיות בנו].
ב. חשש נוסף ישנו מתגובה הפוכה - "ה' הוא המלך". ודאי וודאי שכך הוא, שהוא המלך ואין עוד מלבדו, אך כאשר זה מתפרט ויורד למציאות - הגישה הזו, שיסודה גבוה מעל גבוה, עלולה להוביל לפטאליזם, לשלול את יכולתנו לפעול במציאות הקיימת, לשלול התבוננות במציאות כפי שהיא - "היה לא היתה..." - לשכוח שלצד ידיעותינו והכרתנו בכך שיש הנהגה א-לוהית - עלינו לפעול בחינת "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות". כאשר מאמצים תפיסות עולם המצריכות העמקה רבה בשטחיות, כי זה נח - "ה' יילחם לכם ואתם תחרישון" - הדבר עלול להוביל לאפטיות, לרדידות מחשבתית המסוכנת לאמונה.
ג. פגיעה נפשית - גירוש ופינוי הם טראומה, גם למגורשים וגם למשוב"חים, ובאחוזים מסוימים ישנה ירידה בתפקוד היומיומי, דיכאון, יציאה מהמסגרות השונות, בריחה מהחיים - "התנתקות שלאחר הגירוש".
ד. ייאוש מהדביקות בארץ-ישראל - "העם החליט אחרת" - לפטור את עצמנו באמירה "צריך לדבר עם העם", אבל כשבפועל זה לא קורה - אז מרימים ידיים.
ה. פגיעה בערכים אחרים - כאשר משקרים למען ארץ-ישראל (בכניסה לגוש-קטיף), מפרים חוקים למען ארץ-ישראל (כניסה לשטח צבאי וכדומה), פוגעים ברכוש ציבורי למען ארץ-ישראל (פנצ'ור ג'יפים), לא תמיד זה נעצר בכך. היסוד "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" - פועל בכיוון חיובי, אך גם בכיוון השלילי. העדינות הטבועה בציבורנו, ציבור בני התורה, עשויה להיפגע בתת המודע, והדוגמאות לכך קיימות לצערנו בשטח.
ו. כבוד תלמידי חכמים - תוך להט הוויכוח בנושא העומד ברומו של עולמנו גולשת המחלוקת למצבים שבהם לא מבדיל הנער הממוצע בין מחלוקת עניינית לגופו של דבר ובין השמצות ופגיעה בכבוד תלמידי חכמים, וגם אם יטען הטוען כי אותו רב אינו תלמיד חכם - עדיין אין לנער הממוצע כלים להבחין בין רבנים שונים והיחס לכל תלמידי החכמים נפגע קשות. בעקבותיו נפגע גם היחס לאמונת חכמים וקיום התורה בכלל, ומתוך כך היחס לכל ממסד.
ז. היחס למדינה - שוב, מתוך אותו הקושי הקיים לעיתים אצל צעירים בכל הנוגע לאבחנות דקות והבדלה בין מקרים שונים במציאות מורכבת, רבים המתקשים לערוך את ההפרדה הנדרשת בין ממשלה למדינה, בין שלטון זמני, בע"ה, של פושעים ובין הנס הנפלא של תקומת עם ישראל בארצו, בין האיסור להשתתף בכל דרך שהיא בגירוש יהודים ובכל דבר איסור, ובין המצווה להגן על ישראל מיד צר.
לא מניתי כאן את כל הבעיות, אך אני מקווה כי העליתי כאן את רובן.
חשוב לי להדגיש - כמי שהיה כמעט בכל פינוי בשנים האחרונות, כולל כמובן בגירוש מגוש-קטיף, ומצפון השומרון ומעמונה, וראה את בני הנוער לא דרך הטלוויזיה - יש לנו באמת נוער נפלא, שידע לוותר על תענוגות החופש, על עבודה מכניסה ועל מנוחה בבית למען ארץ-ישראל, שידע לסייע בכל דרך אפשרית בחום הנורא של חודש אב למתיישבי הגוש וצפון השומרון, וידע, בדרך כלל, לשמור על צניעות. על אף כל החששות שהועלו, והם קיימים, ישנה בריאות איתנה, המבוססת על שנות חינוך איכותי לדביקות באידיאלים. אין אנו פטורים מלהשתתף במאבק על ארצנו, יחד עם זאת אין אנו פטורים מאחריות על התוצאות הצדדיות העשויות להיווצר ממאבק זה ומהתייחסות מתאימה לתוצאות אלה.
ארץ-ישראל אינה נקנית באיסורים
על-מנת להיערך למאבקים העלולים להתרגש עלינו מבחינת מניעת הנזקים החינוכיים, נחוצים כמה צעדים:
מודעות והבנה לבעיות - מתוך כך ניתן לנתח ולחשוב על הכוונה מתאימה לפני, על תשובות מכוונות אחרי, ועל הדרך להעביר אותן.
הרבה אומץ ועוז רוח - לא לברוח מהבעיות אלא להתמודד איתן.
הסברה רבה ועמוקה - לא רק בשעת מעשה, כאשר אין זמן וכולם לחוצים, אלא בדיונים רציניים ומתמשכים החייבים לבוא כהכנה למצבים כאלה. בהעברה זו יש לעמוד קודם לכל על מהות המאבק וחשיבותו - כדי שמי שהולך לשם לא ילך בשביל ה"אקשן" וכדו', אלא מתוך מחויבות עמוקה לארץ-ישראל, לתורה ולעם, וממילא תהיה צורה אחרת להתנהגותו במצב זה. יש לעמוד על ההקשר של המאבק הזה למציאות הכללית של עם ישראל ולהסביר גם על מה נאבקים באופן ספציפי במקרה שלפניו עומדים. יש לכך השלכה גם על סוגיית הגבולות ועל מידת ההשקעה (אינו דומה גירוש יישוב לפינוי אוהל בודד מגבעה) ויש להעלות מצבים אפשריים ולדון בהם.
נגיעה בשאלות האמוניות והחינוכיות העולות מהמציאות שלפנינו - הן כהכנה, והן לאחר מעשה. לא כאן המקום ולא אני האיש להציע תשובות, אך באופן כללי טוב לאפשר לנערים לבטא את עצמם ולפרוק את התחושות שלהם, ויחד אתם לנסות להגיע לתשובות.
הצבת הגבולות - זה לא העיקר, אבל ללא גבולות ברורים עלולים להיגרם נזקים גם לנערים וגם למאבק עצמו. גבולות אלה צריכים להיגזר מתוך שלוש נקודות מוצא. האחת, מה מותר ומה אסור על-פי ההלכה - "הלכות מאבק", כדי שלא יהיה מצב שבו נאמר כי "ארץ-ישראל נקנית באיסורים...". נקודה שנייה, גם מה שמותר - האם זה מועיל? ישנן פעולות רבות שייתכן שהן מותרות על-פי ההלכה, אך הן אסורות בהיותן מזיקות. ונקודה נוספת, מה המחיר? האם כדי לעכב פינוי של אוהל בחמש דקות כדאי לשבת בכלא ארבעה חודשים?
גבולות אלה יש לברר, לענ"ד, עם גדולי תורה ואנשי שטח.
מעקב אחרי תופעות פוסט-טראומה - אין כאן המקום להרחיב בנושא. יש ללמוד את הסימפטומים ואת דרכי הטיפול - מומלץ לפנות ל"מהו"ת" במועצה אזורית שומרון המתמחים בנושא, על-מנת לקבל הדרכה וייעוץ (03-9061143).
"עמו אנוכי בצרה" - אי-אפשר לצפות מנערים החשים כי רק מציבים להם גבולות אך לא ממש נמצאים איתם, לקבל בלב שלם ובנפש חפצה את עול המבוגרים. אנו צריכים להיות שם. ראשית, משום שגם אנו לא פטורים מהחובה למסירות נפש על ארץ-ישראל; ושנית, לשאת עמם בעול, וממילא גם דברינו יישמעו. גם התוקף והאיכות של המאבק יהיו שונים אם משתתפים בו אנשים בעלי זקן מלבין.
בכל התייחסותנו למאבק על ארץ-ישראל חובה עלינו לא להסתפק בעיסוק בשאלות כגון האם לסרב פקודה או לא והאם לומר "שלח אורך ואמיתך" וכדו', אלא להיות מודעים להשלכות שיש לכך על בני הנוער, לתת את הדעת על הדרכים השונות לצמצום הנזקים, ולאחר שעשינו את שלנו - ה' יעשה הטוב בעיניו.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









