ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
הסכים הבעש"ט לנסיעה, ובירך את חתנו שיסע לשלום ויחזור לשלום. הנסיעה הייתה בחודשי הקיץ, ולכן ביקש רבי יחיאל ברכה, שיספיק לחזור לראש השנה, אך הבעש"ט לא השיב לו על כך. לאחר שביקש שלוש פעמים והבעש"ט שתק, הבין החתן שלא יספיק לחזור לראש השנה, ולקח עימו שופר לדרך.
ואכן, בעת שחזר רבי יחיאל מאביו, פרצה סערה בים, והאונייה נסחפה הרחק הרחק, עד שהגיעה בערב ראש השנה לאחת ממדינות הים הרחוקות, מקום שאין בו יהודים.
הבין רבי יחיאל, שבשלו הייתה כל הסערה, מפני שרצון ה' שיהיה במקום זה בראש השנה. קיבל עליו את הייסורים באהבה, והתפלל באותו מקום כל ראש השנה מעומק הלב בבכיות וצעקות גדולות, ואף תקע בשופר כדין וכהלכה.
לאחר ראש השנה, נסע רבי יחיאל לביתו, ונכנס לקבל שלום מהבעש"ט. קיבלו הבעש"ט בחביבות גדולה, ואמר לו: "דע לך שבמקום ההוא היו ניצוצות קדושים רבים מאוד, ואילו לא באת לשם היו בני ישראל מוכרחים לבוא לשם בכבלי ברזל... אבל על ידי שהיית שם בראש השנה, ובכוח תפילתך שם בכוונה גדולה העלית כל הניצוצות למקורם ושורשם, שוב אין צורך שיהיו שם יהודים...". (מתוך סיפורי חסידים, מועדים, מס' 1).
ובאמת, יש כאן יסוד גדול בעבודת ה', העולה מתוך פרשת מסעי, שיכול מאוד לשמח ולהיטיב עם כולנו. "אלה מסעי בני ישראל...", התורה מונה מב' מסעות שנסעו בני ישראל במדבר. וכבר התקשו חז"ל והמפרשים – הרי, לכאורה, כל המסעות הללו הם נחלת העבר, חניות ביניים בלבד, ולשם מה לכתוב אותם? למה להיזכר בעבר, הרי העיקר שברוך ה' הגענו בסוף למטרה – לארץ ישראל?
נאמרו על כך מספר תשובות. חז"ל במדבר רבה (מסעי כג, ג) עונים – "משל למלך, שהיה בנו חולה. הוליכו למקום אחד לרפאותו. כשחזרו, התחיל אביו מונה כל המסעות, ואומר: כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה - מנה להם כל המקומות, היכן הכעיסוני, לכך נאמר אלה מסעי".
ומבארים שם המפרשים, שחז"ל באו ללמד, שבכל המסעות, בן המלך היה חולה, ולבסוף התרפא. והמלך בא ללמד אותו, הנה, עברת קשיים גדולים והתרפאת, אם כך תלמד מזה ותתחזק, שגם בעתיד אם יהיו לך קשיים, בעזרת ה' תצא מהם. כך ישראל, חטאו ונענשו פעמים רבות באותם תחנות במדבר, אך ה' הציל אותם מהכל ושמר עליהם. וכך כעת, כשהייתה מגיפה קשה בעם בעקבות בעל פעור, עליהם להתחזק ולהאמין שגם מקושי זה, ה' יציל אותם וישמור עליהם.
ביאור נוסף מבאר אור החיים הקדוש, לפי חכמת הנסתר – הליכת הני ישראל במדבר הייתה כדי להעלות את הניצות הקדושים, (העניינים הרוחניים), שהיו במדבר. ולכן היו מקומות ששהו בהם זמן רב, ומקומות ששהו בהם שעות מועטות, הכל לפי הצורך, כדי להעלות ניצוצות הקדושה.
וכאן, לכאורה, אפשר לשאול שאלה נוספת – לאור הפירושים הללו, העיקר אלו המקומות בהם חנו בני ישראל. לפי זה, היה צריך להגיד – 'אלו חניות בני ישראל', ולא "אלה מסעי", למה הודגשו המסעות ולא החניות?
ונראה, שכאן נעוצה הנקודה ששוזרת את הפירושים יחדיו. אם אדם מגיע למקום בו יש לו קשיים ואתגרים, כבן המלך החולה, והוא שוקע ומרגיש רק שהיה לו שם רע, אין הוא מעלה משם שום 'ניצוץ', כי הוא נתקע ונשאר 'חונה' באותו מקום. אך אם הוא מבין, שהגיע לאותו מקום עם מטרה וסיבה, והוא מפיק מהאתגרים במקום לקח ותועלת, הרי שהוא באמת מתרפא מהקשיים, ומעלה משם את 'הניצוצות', שיסייעו לו מבחינה רוחנית בהמשך הדרך, והרי הוא נוסע ומסיע עימו את ה'ניצוץ' הקדוש.
בחנייה, העיקר זה לא החנייה, אלא מה שאתה מסיע ולוקח ממנה. ובמילים אחרות – בכל תחנה בחיים, העיקר זה לא הקושי והאתגרים שהיו באותה תחנה, אלא הלקחים והמוסר השכל שאנו מפיקים מאותה תחנה, ולוקחים עימנו להמשך הדרך. אלו 'הניצוצות' שאנו מעלים מכל מקום, ולשמם הגענו לאותו מקום.
אם נחייה בתודעה זו, הרי שמכל אתגר או תחנה בחיים, נפיק את המירב ונתמלא שמחה. לא לשווא אחי עמלת וסחבת, כי מן האבנים והקשיים (וכל הדברים הטובים) האלה, ייבנה המקדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
