ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות שלושת השבועות
הפער המוגזם והלא מוצדק בין משכורת הצעירים למשכורת הוותיקים מחבל אנושות במקצוע ההוראה. כיוון שמשכורת המורים המתחילים נמוכה, צעירים מוכשרים מעדיפים מקצועות אחרים, שבהם ישתכרו כבר בשלב הראשון הרבה יותר. ייתכן מאוד שלאחר עשרים שנה, שכר המורים ישתווה לשכרם ואף יעבור אותו, ועוד יזכו לחופשות ארוכות שעובדים אחרים במשק אינם מקבלים; אבל כאשר הצעירים שוקלים את עתידם, הם נוטים לבחון את משכורתם בעתיד הקרוב, ומתעלמים מהעתיד הרחוק. כך אנו מפסידים מורים מצוינים, שרק בגלל המשכורות הנמוכות בעשר השנים הראשונות נמנעים מלממש את כישרונם בהוראה.
עוד כדאי להעיר, ששכרם הגבוה של המורים הוותיקים מקשה על מורים שהתעייפו לשקול החלפת מקצוע, כי לכל מקצוע שיפנו, ייווכחו ששכרם ותנאיהם כמורים טובים יותר. לו שכרם של המורים הצעירים היה גבוה, היו נכנסים למערכת מורים מוכשרים יותר, וכאשר היו נשחקים, היו מסוגלים ביתר קלות להחליף מקצוע בלא להיפגע.
על ארגוני המורים לייצג את כלל מקצוע ההוראה והמורים, ולהכריז באופן הנחרץ ביותר כי עד ששכר המורים הצעירים לא יעלה באופן משמעותי, לא יבקשו שום העלאה למורים הוותיקים והחזקים. כל שקל שמתווסף צריך ללכת אך ורק להגדלת משכורות המורים המתחילים.
מנהגי תשעת הימים ושבוע שחל בו
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
678 - ביאור דעת המחמירים בגיור
679 - דעת המקילים בגיור
680 - הלכות תשעת הימים
טען עוד
אמרו חכמים במשנה (תענית כו, ב): "משנכנס אב ממעטין בשמחה". לפיכך, אין לקיים בתשעת הימים אירועים משמחים דוגמת טיולים, נופש במלון ומסיבת רעים. אירועים שמטרתם העיקרית היא חינוכית או ציבורית מותר לקיים. לפיכך מותר לקיים סיורים לימודיים וכן ימי עיון, אף שיש שמחה מסוימת בקיומם. וכן מי שנצרך למנוחה מסיבה בריאותית, יכול לצאת בימים אלו לחופשה במלון או בבית הבראה.
מוזיקה: מראש חודש אב אין לשמוע מוזיקה שמחה ורגילה דרך מכשירים אלקטרוניים, אבל מותר לשמוע שירים עצובים בקול שקט. כאשר אין מתכוונים לשמוע מוזיקה אלא תוכניות מלל - אין לחוש כל כך למוזיקה שמושמעת ברקע.
רחצה
למנהג יוצאי אשכנז אין להתרחץ במים חמים כל תשעת הימים, אבל רחצה במים פושרים לשם ניקיון מותרת. פושרים הכוונה שאין מהם סבל.
יוצאי ספרד נוהגים מנהג זה בשבוע שחל בו תשעה באב, והשנה, שהצום ביום ראשון, אין דין שבוע שחל בו תשעה באב.
רחצה בבריכה או בים
כאשר מטרת הרחצה לבילוי, אסור כבר מראש חודש, מפני שצריך למעט בשמחה.
כאשר המטרה בריאותית, במקרה של אנשים שרגילים לשחות כל יום בבריכה - למנהג יוצאי ספרד מותר עד שבת חזון, ולמנהג יוצאי אשכנז נמנעים בכל תשעת הימים, והרוצה להקל כמנהג יוצאי ספרד - רשאי.
מי שצריך לשחות לצורך רפואי - רשאי לכתחילה לשחות עד ערב תשעה באב.
ברכת שהחיינו על חבר
הנפגש בתשעת הימים עם חברו שחביב עליו מאוד שלא ראהו שלושים יום והוא שמח לראותו, יברך שהחיינו, שכן אם לא יברך, יפסיד את הברכה. ואף שיש להימנע מלברך שהחיינו בימי בין המצרים, במקרה שבו אם לא יברכו יפסידו את הברכה - צריך לברך.
בנייה ושיפוצים
מותר בתשעת הימים לבנות בתים, אבל אסור להרחיב דירה או מרפסת בלא שיהיה בכך צורך חיוני. וכן אסור לסייד ולצבוע את קירות הבית, או לעשות שיפוצים שנועדו לנוי או למותרות שאין בהם צורך הכרחי, כמו החלפת ארונות, וילונות ותריסים. ובמקרה שדחיית עשייתם לאחר תשעת הימים עלולה לגרום להפסד גדול - מותר לעשותם.
לצורך מצווה, כגון בניית בית כנסת, מותר אף לסייד ולצבוע ולהתקין וילונות ותריסים. וכל דבר שהוא לצורך רבים, כגון בית ספר, נחשב צורך מצווה לעניין זה.
נוהגים שלא להיכנס לדירה חדשה (קנויה או שכורה) בתשעת הימים. אבל אם עיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול - מותר להיכנס.
תפירה וסריגה
אסור לתפור ולסרוג בגדים חדשים וכיפות בתשעת הימים, אבל מותר לתקן בגדים ישנים. מי שפרנסתו מתפירת בגדים או הכנת בדים, ואם לא יעשה זאת כל תשעת הימים יהיה לו הפסד משמעותי - יכול להקל.
קניות ומסחר
ממעטים בתשעת הימים במשא ומתן של שמחה. כלומר, אין קונים דברי מותרות משמחים, כגון תכשיטים, בגדים ורהיטים. יש להימנע ממשא ומתן בדברים אלו גם באופן שאין מברכים עליהם שהחיינו, כגון קניית רהיט שנועד לשניים וברכתו הטוב והמיטיב, או קניית בגד שילבשו אותו לראשונה לאחר תשעה באב.
טוב למעט גם במשא ומתן של דברים שאינם משמחים, ולכן מי שרגיל אחת לכמה שבועות לערוך קניות גדולות של מזון - טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים.
לצורך מצווה מותר לקנות דברים משמחים שלא מברכים עליהם שהחיינו, כגון תפילין וספרי קודש. אבל מי ששמח מאוד בספריו - כיוון שנכון לברך עליהם שהחיינו, אסור לו לקנותם.
אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר משמח במחיר מיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו - רשאי לקנותו בתשעת הימים, אך יתחיל להשתמש בו לאחר תשעה באב.
מותר לסוחרים העוסקים בדברי מותרות משמחים, כתכשיטים ובגדים, לשאת ולתת בעסקיהם בתשעת הימים, כדי שלא ייגרם להם הפסד גדול באיבוד לקוחותיהם. ומי שיכול לסגור את חנותו בלא הפסד משמעותי, צריך לסוגרה בתשעת הימים.
בשר ויין
מנהג יוצאי אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בכל תשעת הימים, ולמנהג רוב יוצאי ספרד המנהג מב' באב. ולמנהג עולי תימן, רק בסעודה מפסקת שלפני צום תשעה באב נמנעים מאכילת בשר ומשתיית יין.
כל סוגי הבשר בכלל האיסור, אבל דגים מותרים. נוהגים להחמיר גם בתבשיל שנתבשל בו בשר, כגון מרק ותפוחי אדמה שבושלו עם בשר.
בכלל איסור יין כלול גם מיץ ענבים, אך שאר משקאות חריפים מותרים. וכן מותר להטעים תבשילים בחומץ יין ולאכול מיני מאפה שעירבו בעיסתם יין, אבל לכתחילה אין לערב יין בעיסה בתשעת הימים.
אדם שחולה מעט, שאכילת בשר או שתיית יין מועילה לו - רשאי לאוכלם. וכן דין יולדת בתוך שלושים יום ללידתה, או מינקת שצריכה לכך כדי להרבות את חלבה.
בסעודות מצווה כגון סיום מסכת או ספר חשוב - מותר לאכול בשר ולשתות יין.
מותר לטעום את תבשילי הבשר שמכינים לכבוד שבת, כדי לשפר את טעמם. בשר שנותר משבת, יש לשמור במקפיא עד לאחר תשעה באב. במוצאי שבת מותר למבדיל לשתות מהיין שהבדיל עליו, ועדיף להבדיל על מיץ ענבים. וכן אפשר להבדיל על משקה מדינה, כגון בירה לבנה.
איסור כיבוס ליוצאי אשכנז
למנהג יוצאי אשכנז אסור לכבס בכל תשעת הימים, ולמנהג יוצאי ספרד אסור לכבס רק בשבוע שחל בו תשעה באב, והשנה שהצום חל ביום ראשון, רק ביום ראשון יש איסור. לפיכך כל איסורי הכיבוס השנה ליוצאי אשכנז בלבד.
בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים וכיבוסם בכיבוס יבש. אומנם ניקוי כתם מקומי מותר.
אסור גם ללבוש בגד מכובס, ולהשתמש במגבת מקלחת מכובסת. וכן אסור לפרוש מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. ולכבוד שבת לובשים בגדי שבת מכובסים ומגוהצים.
מי שלא הכין לעצמו בגדים על ידי לבישתם לפחות שעה לפני זמן האיסור - יניח את הבגד המכובס על הרצפה למשך זמן, או ידרוך עליו מעט (בלא נעל), וכך לא ייחשב מכובס.
מותר ללבוש בימים אלו תחתונים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, משום שאין בהחלפתם תענוג אלא הסרת מיאוס. ואם לא נותרו מהם נקיים, מותר אף לכבסם.
בגדים ומצעים מלוכלכים של ילדים אינם בכלל האיסור, מפני שהם מטנפים את בגדיהם, ואין בכיבוס למענם צד של שמחה.
אין לובשים בימי החול של ימים אלו בגדי שבת אפילו אם אינם מכובסים. לכן במוצאי שבת צריך להסיר את בגדי השבת. אבל לקראת ברית מילה מותר לאב ולאם ללבוש בגדי שבת, וכן לקרובי ההורים מדרגה ראשונה, וכן למוהל ולסנדק. ולכבוד פדיון הבן, כך דין האב, האם והכהן.
המתפרנס ממכבסה, רשאי להפעילה עד שבת חזון. ומי שמכבס עבור בתי חולים ובתי מלון, מותר לו לעבוד גם בשבוע שחל בו תשעה באב.
תספורת וגילוח
רבים מיוצאי ספרד נוהגים שלא להסתפר רק בשבוע שחל בו תשעה באב (שו"ע). ויוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד (מנהג האר"י, מרוקו וג'רבא) לא מסתפרים בכל שלושת השבועות. ומותר לספר ילדים קטנים שהשיער מפריע להם. לכבוד ברית מילה, מותר לאבי הבן, לסנדק ולמוהל להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב.
לדעת רבים גילוח בכלל איסור תספורת, ויש סוברים שהגילוח מותר, משום שבימינו הוא מעשה שגרתי להסרת ניוול. למעשה, כל אחד ינהג כמנהג אביו, כדי שלא לפגוע בכבודו. ולמי שאין מנהג, נכון שלא להתגלח בתשעת הימים, למרות שבאופן זה נכנסים לשבת חזון לא מגולחים. השנה, שראש חודש חל בערב שבת, אפשר להתגלח לקראת שבת, שכן מנהג האבלות יבוא לידי ביטוי במשך כל השבוע שלאחר שבת.
מותר לגזור את השפם אם הוא מפריע לאכילה, ומותר לאישה לספר את השיער שהחל לצאת מכיסוי הראש ולהוריד שערות כדי להסיר גנאי.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
