ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
ייחודו של עם ישראל כעם הספר הוא זה שהביא לאירוע מיוחד בו שימשו החץ והקשת – הסייפא, לניסיון פגיעה בעם ישראל באמצעות הספרא – הספרים.
המלחמה מתנהלת בשדה הקרב, שם מופעלים כלי נשק שתפקידם לפגוע, להרוג או לפצוע, כדי לנטרל את חיילי האויב. כיום המלחמה מתנהלת גם דרך אמצעי המחשוב, השולטים על מערכות חיוניות, שפגיעה בהן משפיעה משמעותית על תוצאות המערכה. שדה קרב נוסף, שגם בעבר שימש את הצבאות, הוא הלוחמה הפסיכולוגית.
בשבוע שעבר קראנו את האזהרות הבאות: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם...שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם" (דברים כ' א – ג).
הצבאות נקטו באמצעים שתפקידם היה להפחיד את העומדים מולם. נדגים זאת באמצעות המדרש הבא המובא על ידי דעת זקנים מבעלי התוספות: "בטכסיס מלך בשר ודם הביא (הקב"ה) המכות על מצרים מלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה בתחילה חותר את אמת המים שלהם - כך הקדוש ברוך הוא הביא דם ולא יכלו לשתות מן המים, ואחר מביא קולנים להריע עליהם בחצוצרות וקול שופר - כך הצפרדעים..." (שמות י"א ד).
נעזוב לזמן קצר את הסייפא ונעבור אל הספרא.
ברוב תרבויות העולם, חלק קטן מאוד של האוכלוסייה ידע קרוא וכתוב. עד להמצאת הדפוס לפני כשש מאות שנים, גם חומרי הקריאה היו מוגבלים. החומרים הכתובים נכתבו על גבי מגילות קלף, פפירוסים, לוחות חמר או חרסים. לעומת זאת, על פי המסורת היהודית, ילדים בגיל שלש כבר ערכו היכרות עם אותיות הא-ב. בגיל שש-שבע כבר למדו קרא וכתוב, כמתואר במסכת בבא בתרא: "אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה ... מאי דרוש? "ולמדתם אותם" - התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, ... התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך" (דף כא ע"א).
גם הממצאים בשטח מוכיחים זאת. כדוגמא נביא את הכתובת שנתגלתה בעזבת צרטא, אתר מתקופת השופטים שמזוהה עם אבן העזר (שוכן כיום בשיפולי ראש העין ליד כביש 5). כתובת זו, בכתב עברי קדום, נכתבה כנראה בידי ילד יהודי.
עתה נקשור את הסייפא לספרא. האימפריה האשורית שכבשה את שומרון לפני כאלפיים ושבע מאות שנה, בימי סרגון, ניסתה לכבוש בימי סנחריב בנו גם את ירושלים. כחלק ממהלכי המלחמה גייס סנחריב יהודי מומר שכונה רבשקה (כנראה שר המשקים, עיינו סנהדרין דף ס ע"א) שכמובן דיבר עברית. השפה הבין לאומית ששימשה למשא ומתן בין עמים באותה תקופה הייתה ארמית. רבשקה נשלח על ידי סנחריב לירושלים לנאום נאום בעברית מול החומות, כחלק מהמלחמה הפסיכולוגית, מטרתו הייתה להפיל את ליבם של יושבי ירושלים ולשכנע אותם להיכנע לאשורים (עיינו מלכים ב י"ח יז-לז, ישעיהו ל"ו). שריו של חזקיהו ניסו לשכנעו לדבר ארמית ולא יהודית כדי למנוע את הנזק הפסיכולוגי, כמובן ללא הועיל (שם, שם כו). רבשקה החליט להגביר את הלחץ ואת התעמולה ולכן נקט בתכסיס חדש: "וּסְפָרִים כָּתַב לְחָרֵף לַיקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלֵאמֹר עָלָיו לֵאמֹר כֵּאלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ עַמָּם מִיָּדִי כֵּן לֹא יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ עַמּוֹ מִיָּדִי"
(דברי הימים ב ל"ב יז).
על איזה ספרים מדובר כאן? איך הם נשלחו? חז"ל לא הסבירו.
אבן עזרא מסביר כי היו אלה ספרי גידופים על הקב"ה, אבל לא הסביר איך הם נשלחו ואל מי הם היו מופנים?
לכן, נציע כי ספרים אלה היו קטעי קלף, מגילות קצרות, שכל אחת מהן חוברה לחֵץ. דבריו של רבשקה נוסחו בקיצור על המגילות. אלפי קשתים אשוריים הציפו את שמי ירושלים בספרים הללו, שנחתו בכל חצר ופינה בעיר. נראה שאלה היו ה'בוטים' הראשונים בהיסטוריה האנושית. ירושלים הייתה העיר היחידה בעולם שבה כל אחד, נער וזקן, ידע לקרא, כדי לנצח בקרב על התודעה, האשורים ניסו לנצל את יתרונו של עם הספר לטובתם.
בחסדי ד', גם תחבולה זו לא צלחה.
בדרך נס הקב"ה הציל את ירושלים מידיהם וסנחריב חזר לביתו בבושת פנים.
כן יאבדו כל אויבך ד'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
