ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
ייחודו של עם ישראל כעם הספר הוא זה שהביא לאירוע מיוחד בו שימשו החץ והקשת – הסייפא, לניסיון פגיעה בעם ישראל באמצעות הספרא – הספרים.
המלחמה מתנהלת בשדה הקרב, שם מופעלים כלי נשק שתפקידם לפגוע, להרוג או לפצוע, כדי לנטרל את חיילי האויב. כיום המלחמה מתנהלת גם דרך אמצעי המחשוב, השולטים על מערכות חיוניות, שפגיעה בהן משפיעה משמעותית על תוצאות המערכה. שדה קרב נוסף, שגם בעבר שימש את הצבאות, הוא הלוחמה הפסיכולוגית.
בשבוע שעבר קראנו את האזהרות הבאות: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם...שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם" (דברים כ' א – ג).
הצבאות נקטו באמצעים שתפקידם היה להפחיד את העומדים מולם. נדגים זאת באמצעות המדרש הבא המובא על ידי דעת זקנים מבעלי התוספות: "בטכסיס מלך בשר ודם הביא (הקב"ה) המכות על מצרים מלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה בתחילה חותר את אמת המים שלהם - כך הקדוש ברוך הוא הביא דם ולא יכלו לשתות מן המים, ואחר מביא קולנים להריע עליהם בחצוצרות וקול שופר - כך הצפרדעים..." (שמות י"א ד).
נעזוב לזמן קצר את הסייפא ונעבור אל הספרא.
ברוב תרבויות העולם, חלק קטן מאוד של האוכלוסייה ידע קרוא וכתוב. עד להמצאת הדפוס לפני כשש מאות שנים, גם חומרי הקריאה היו מוגבלים. החומרים הכתובים נכתבו על גבי מגילות קלף, פפירוסים, לוחות חמר או חרסים. לעומת זאת, על פי המסורת היהודית, ילדים בגיל שלש כבר ערכו היכרות עם אותיות הא-ב. בגיל שש-שבע כבר למדו קרא וכתוב, כמתואר במסכת בבא בתרא: "אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה ... מאי דרוש? "ולמדתם אותם" - התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, ... התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך" (דף כא ע"א).
גם הממצאים בשטח מוכיחים זאת. כדוגמא נביא את הכתובת שנתגלתה בעזבת צרטא, אתר מתקופת השופטים שמזוהה עם אבן העזר (שוכן כיום בשיפולי ראש העין ליד כביש 5). כתובת זו, בכתב עברי קדום, נכתבה כנראה בידי ילד יהודי.
עתה נקשור את הסייפא לספרא. האימפריה האשורית שכבשה את שומרון לפני כאלפיים ושבע מאות שנה, בימי סרגון, ניסתה לכבוש בימי סנחריב בנו גם את ירושלים. כחלק ממהלכי המלחמה גייס סנחריב יהודי מומר שכונה רבשקה (כנראה שר המשקים, עיינו סנהדרין דף ס ע"א) שכמובן דיבר עברית. השפה הבין לאומית ששימשה למשא ומתן בין עמים באותה תקופה הייתה ארמית. רבשקה נשלח על ידי סנחריב לירושלים לנאום נאום בעברית מול החומות, כחלק מהמלחמה הפסיכולוגית, מטרתו הייתה להפיל את ליבם של יושבי ירושלים ולשכנע אותם להיכנע לאשורים (עיינו מלכים ב י"ח יז-לז, ישעיהו ל"ו). שריו של חזקיהו ניסו לשכנעו לדבר ארמית ולא יהודית כדי למנוע את הנזק הפסיכולוגי, כמובן ללא הועיל (שם, שם כו). רבשקה החליט להגביר את הלחץ ואת התעמולה ולכן נקט בתכסיס חדש: "וּסְפָרִים כָּתַב לְחָרֵף לַיקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלֵאמֹר עָלָיו לֵאמֹר כֵּאלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ עַמָּם מִיָּדִי כֵּן לֹא יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ עַמּוֹ מִיָּדִי"
(דברי הימים ב ל"ב יז).
על איזה ספרים מדובר כאן? איך הם נשלחו? חז"ל לא הסבירו.
אבן עזרא מסביר כי היו אלה ספרי גידופים על הקב"ה, אבל לא הסביר איך הם נשלחו ואל מי הם היו מופנים?
לכן, נציע כי ספרים אלה היו קטעי קלף, מגילות קצרות, שכל אחת מהן חוברה לחֵץ. דבריו של רבשקה נוסחו בקיצור על המגילות. אלפי קשתים אשוריים הציפו את שמי ירושלים בספרים הללו, שנחתו בכל חצר ופינה בעיר. נראה שאלה היו ה'בוטים' הראשונים בהיסטוריה האנושית. ירושלים הייתה העיר היחידה בעולם שבה כל אחד, נער וזקן, ידע לקרא, כדי לנצח בקרב על התודעה, האשורים ניסו לנצל את יתרונו של עם הספר לטובתם.
בחסדי ד', גם תחבולה זו לא צלחה.
בדרך נס הקב"ה הציל את ירושלים מידיהם וסנחריב חזר לביתו בבושת פנים.
כן יאבדו כל אויבך ד'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
