ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
בימיו האחרונים, עת היה כבר זקן מופלג, אושפז בבית הרפואה. תלמידיו, תלמידי ישיבת מרכז הרב, שמרו סביב מיטתו לאורך כל שעות היממה. הרב ביקש מהתלמידים שוב ושוב לשיר לו את השיר 'שיבנה בית המקדש' ולעשות לו קידוש של שבת. גם כשאמרו לו התלמידים, שהיום יום חול או שכבר עשו קידוש, הרב המשיך לבקש שוב ושוב שיעשו לו קידוש.
במבט חיצוני, היה נראה, שהרב כבר לו 'מפוקס', ודעתו אינה צלולה, ולכן הוא מבקש לעשות קידוש ביום חול. יתכן ומבחינה רפואית פשוטה, זו הייתה המציאות, אך מי שילמד קצת על אומר חייו ותביעות נשמתו הענקית של הרב הנזיר בימי חייו, יגלה שכאן התגלתה נקודה רוחנית פנימית עמוקה שלו. (ובאמת, יודעים אנו, שפעמים רבות בסוף חייהם של הצדיקים, הם אומרים משפט מסויים, שמהווה כעין סיכום של נקודת תמצית חייהם).
בהקשר לכך, ברצוני להביא סיפור נוסף שסיפר אחד מתלמידיו של הרב הנזיר, הלא הוא ח"כ הרב חנן פורת ז"ל. וכך סיפר – לפני חתונתי, הלכתי עם כלתי המיועדת לקבל ברכה מהרב. כשהגענו לביתו, גילינו שהרב שרוי בתענית דיבור. (הרב היה מרבה בתעניות דיבור, וגם כשהיה מדבר – היה מדבר כמעט אך ורק דברי תורה). במצבים כאלה, נוהג היה הרב לכתוב לחתן ולכלה, ברכה יפה.
באה הרבנית, אשתו של הרב ואמרה לו – הנה, חתן וכלה, תברך אותם!
אולם, בזמן שהגענו לקבל את ברכת הרב, ישב הרב ולמד בדברי מרן הרב קוק, את הפסקה שעוסקת בהמשכת קדושת השבת לימות החול. באותה שעה, מלא היה הרב בחיות ורעננות, פניו קרנו, ואור קדושת השבת היה נסוך עליהם. לפיכך, סימן לה הרב, שאין ביכולתו לדבר וגם לא לכתוב, שהרי בשבת אסור לכתוב, ואין ביכולתו לברכנו.
אמרה לו הרבנית – עכשיו יום חול, ולא שבת, ומותר לכתוב, תכתוב להם ברכה. באותו רגע, השתנו פניו של הרב. אור קדושת השבת חלף מהם, ופניו שהיו נראות צעירות ורעננות, הפכו להיות זקנות ומקומטות. ובאמת, כתב לנו ברכה יפה מאוד...
אכן, יש אפשרות להמשיך את קדושת השבת לימות החול...
עולמנו מורכב מקודש וחול, חומר ורוח. שתי המערכות חשובות לקיום העולם, ואי אפשר שכל האנשים יחיו כל העת ברמת מערכת הקודש. בשבת אנו חיים באופן אחד, ובימות החול בדרך אחרת. בהר הבית ובמקדש מצווים אנו להתנהג ביראה וכבוד כלפי השכינה, ובשאר העולם נוהגים אנו באופן אחר. כך נכון וכך אמיתי.
אולם, עלינו להמשיך משהו מקדושת השבת לימות החול. במה זה מתבטא?
למשל-
יש אנשים גדולים ומיוחדים שהם 'השבת' של העולם, הם חיים כל העת ברמת 'השבת', ברמת מערכת הקודש, ועלינו לספוג מהם, ללמוד ולהתחבר עליהם.
שעת הלימוד היומי, של האדם העובד, היא קדושת השבת המתמשכת לימות החול, ועלינו לינוק ממנה לכל היום כולו.
הזכרונות המלווים אותנו מעיתות הקודש, חשוב שנחייה אותם מידי פעם בימות החול, כמו יהודי בוגר ישיבה, שטוב יהיה אם מידי פעם, ישוב לכמה שעות לספסלי ישיבתו, (כפי שיש שנוהגים בימי חודש אלול) וישוב קצת לתקופת 'השבת' שבחייו.
ובזה, מלאה כל פרשת ראה. המקדש הוא מוקד הקודש של העולם, ואנו מצווים לעלות אליו שלוש פעמים בשנה, ולשוב עם רשמי הקודש ממנו לכל ימות החול בשנה. כבר בתחילת פרשת ואתחנן, חלם משה לזכות ולראות את ארץ ישראל, ירושלים והמקדש – "ההר הטוב הזה והלבנון".
משה רבינו עוסק בארץ ישראל לאורך פרשיות ואתחנן – עקב, אך רק בפרשת ראה הוא עוזק בפסגת החלום, ב'שבת', במקום אשר יבחר ה', מקום המקדש.
זכה הרב הנזיר, ונפטר מתוך שירה על בניין בית המקדש, ויהי רצון שנזכה כולנו להמשיך מקדושת השבת לימות החול, ולראות במהרה בבניין המקדש ובהתחדשות הנבואה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
