ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
מצות עשה לברך ברכת המזון אחר אכילת לחם שנאמר "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך".
מצוה לספר
הקול עבר בעיירה במהירות – רב העיר רבי משה איווייער זצ"ל, החולה כבר זמן רב, הולך לשאת דברי פרידה מבני קהילתו, וכי הוא מבקש כי כולם יבואו. למותר לציין כי איש לא רצה להפסיד את רגעי ההוד של פרידם מרבם האהוב, ולקבל עוד איזו הדרכה רוחנית מפי מורה דרכם. הרב נשא דברים ארוכים בענייני אמונה וחינוך הילדים, ענייני מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. לקראת סיום דבריו עצר הרב לשעה קלה, ואז אמר: "כידוע לכולם אחת הסכנות הכי גדולות בעיירה זוהי האש. היות והבתים עשויים מעץ, אם בית אחד נשרף כל הרחוב בסכנה מידית. לא פעם באתם אלי לקבל סגולות נגד שריפות, ושאעזור לאלה שביתם נשרף. לפני מותי אני רוצה לומר ולהבטיח, כי מי מבני העיירה שיתחייב לברך ברכת המזון רק מתוך סידור ולא בעל פה – לא תהיה שריפה בביתו!"
כל בני העיירה כמובן קיבלו על עצמם באותו רגע לברך תמיד ברכת המזון מתוך הכתב, למעט אהרל'ה שהדברים לא חדרו אל ליבו.
עברו שנים, לילה אחד התעוררו אהרל'ה ואישתו בבהלה מצעקות שנשמעו מהרחוב. הם התלבשו במהירות, רצו החוצה, ונחרדו לראות כי הבתים בקצה הרחוב עולים בלהבות. הם ידעו כמו כל השכנים את משמעות הדבר - זה רק עניין של זמן עד שבתי העץ ידלקו בזה אחר זה מבלי שתהיה לכבאים יכולת להשתלט על הדלקה. אהרל'ה ואשתו הסתכלו זה על זו מבוהלים, כשכל אחד מהם יודע בדיוק מה עובר בראשו של השני. "ר' משה" לחש אהרל'ה בדמעות, "איך לא שמענו לעצתו של ר' משה?!" לאחר מספר דקות התעשתה האשה ואמרה לבעלה : "אולי זה לא מאוחר מדי? רוץ מיד לבית העלמין לקברו של רבנו, ותתחייב שם שמעתה ואילך תברך ברכת המזון רק מתוך הסידור, ואולי זכות הצדיק תגן עלינו". אהרל'ה שמע בקולה ורץ לקיים את עצתה. ואכן באותו רגע בו גמר לומר את הבטחתו על קבר הצדיק היה הרגע בו האש הגיעה לביתם. כל בתי הגויים עד לביתם נשרפו כליל, אולם ליד ביתם האש כבתה לפתע ללא הסבר.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
10 - מצות עשה ללמוד תורה
11 - מצוות עשה לברך ברכת המזון
12 - מצוות עשה לעשות תשובה
טען עוד
פעם ניגש אחד ממקורביו של הרב ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל לרב ואמר לו שאינו זוכר אם ברך ברכת המזון אחרי שגמר לאכול ארוחת ערב. ר' שלמה זלמן שהכירו היטב אמר לו שלא יחזור ויברך. אחד הנוכחים שהיה במקום הביע את פליאתו בפני הרב, שהרי הלכה פסוקה היא שאדם המסופק אם ברך ברכת המזון יש לו לחזור ולברך. הרב חייך ואמר: "זה נכון לגבי אדם שבטוח אכל אבל לא בטוח אם ברך, את היהודי הזה אני מכיר היטב וברור לי לחלוטין שאם היה מברך היה זוכר זאת, מפני שהוא מברך תמיד בכוונה עצומה. כמו כן אין ספק בלבי לגביו שאם היה אוכל לא היה שוכח לברך שכן הוא תמיד מלא בהכרת הטוב עצומה לה' ית' על המזון", וסיים הרב בחיוך: "לכן לא נותרה לי מסקנה אחרת מלומר בוודאות כי הוא פשוט שכח לאכול ארוחת ערב בגלל שקיעתו בלימוד". הלכו הנוכחים לביתו של היהודי ומצאו על שולחנו את כל האוכל בדיוק כפי שאשתו הכינה לו...
מצוה להורות
מדאורייתא חייב אדם בברכת המזון כשאכל שיעור כדי שביעה, שנאמר :"ואכלת ושבעת וברכת", ושיעטר זה שונה מאדם לאדם, שהרי כל אדם שבע מכמות אחרת של אוכל. אך מדרבנן חייב לברך אם אכל שיעור כזית. לכן מי שאכל שיעור מועט בסעודתו ראוי שיאכל עוד בכדי שביעה ואז יזכה לקיים מצוה דאורייתא.
מצוה מן המובחר לברך ברכת המזון על כוס יין שנאמר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא". והמנהג הוא שלא לברך על כוס כשאין זימון אלא מברכים ביחידות.
בשעת הברכה יש לשבת במקומו ולא לעמוד, להסתובב וכדומה, ולברך מתוך ישוב הדעת וכוונת המילים, ויברך בקול רם כך שישמע את הברכה היוצאת מפיו. אסור להתעסק בשום דבר תוך כדי הברכה.
אכל כדי שביעה (שאז חייב לברך מדאורייתא), ושכח אם ברך או לא יחזור ויברך שוב ברכת המזון.
יש לאדם לברך במקום שאכל, ואם יצא למקום אחר במזיד קודם לברכה יחזור למקומו לברך. ואם יצא בשוגג, נחלקו הראשונים האם חייב לחזור למקומו, ולכן ראוי לחזור אם זה לא שעת הדחק.
כתבו האחרונים שמעלת אמירת 'הרחמן' אחרי הברכה גדולה היא מאוד, היות וסמוכה לקיום מצוה בקשות אלו עשויות להתקבל יותר. לכן יכוון היטב באמירת 'הרחמנים', ויענה אמן אחר כל הרחמן ששומע ממשהו אחר. ויכול להוסיף תחינות כפי הצורך על
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
