ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
בין חירות לאחווה
התורה מקפידה על חירותו הכלכלית של כל פרט, וכך יש לפרש גם את מצוות שמיטת החובות: לא ניסיון לחלוקה מחדש של הכסף, אלא מתן סיוע מתוך חמלה למי שמטה ידו.
הימין הכלכלי נושא את נס החירות. לשיטתו, כל התערבות ממשלתית בשוק החופשי מזיקה לצמיחה ופוגעת בזכות היסוד של האדם להיות בן חורין להחליט על פי שיקול דעתו מה לעשות בכספו. הוגים ימניים רבים סבורים אומנם כי ראוי לאדם אמיד לתת צדקה ביד נדיבה, אולם הם מסתייגים מהתערבות המדינה בעניין זה, הן בגלל הפגיעה בזכותו של הנותן להחליט מה ייעשה בכספי הצדקה שלו, והן בגלל הטענה שמערכת ממשלתית נגועה מטבעה בבירוקרטיה, בזבוז וחוסר יעילות.
לעומת הימין הכלכלי טוען השמאל כי הערך החשוב ביותר הוא ערך השוויון. לדבריו, ללא שוויון כלכלי אין משמעות לחירות הפורמלית, משום שהמצב גוזר על העניים חיים של הישרדות יומיומית שאינם אלא עבדות. השמאל הכלכלי סבור עוד שכדי להגיע לשוויון כלכלי נדרשת התערבות ממשלתית מסיבית, שתגבה מיסים מהעשירים ותחלק קצבאות ושירותים לעניים.
ויכוח ארוך שנים זה עורר את השאלה - מה עמדתה של התורה בסוגיה זו?
חופשיים בעל כורחם
נפתח את התשובה בכך שההלכה אינה קובעת כללים מחייבים המעצבים מערכת כלכלית מסוימת, אולם מצוות רבות עוסקות בנושאים הכלכליים, והן משמשות מקורות השראה משמעותיים לעיצוב המדיניות הכלכלית והחברתית במדינה יהודית.
עיון במצוות החברתיות השונות מלמד שהן מממשות שני ערכים: חירות ואחווה. ערך החירות בא לידי ביטוי במצוות רבות, ובראשן מצוות היובל, הקובעת שכל העבדים משתחררים בשנה זו (ויקרא כה, י): "וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". לכך יש להוסיף את ההלכה (שו"ע חו"מ שלג, ג) שפועל יכול להפר חוזה עבודה בגלל שנאמר "'עבדיי הם' – ולא עבדים לעבדים". כלומר, השעבוד לה' גורר בעקבותיו חירות משעבוד אנושי, ובכלל זה שעבוד במסגרת הסכמי עבודה.
ערך החירות חשוב כל כך בעיני התורה, עד שהיא כופה אותו גם על אדם המוכן לוותר על חירותו. לכן העבדים משתחררים ביובל גם בניגוד לרצונם, ופועל יכול להפר את הסכם העבודה גם אם התחייב שלא לעשות זאת (ש"ך חו"מ שלג, יד).
ערך האחווה בא לידי ביטוי במצוות רבות. מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כוללת שורה של חובות (רמב"ם אבל יד, א): "מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים, ולהתעסק בכל צורכי הקבורה... וכן לשמח הכלה והחתן, ולסעדם בכל צרכיהם, ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור".
נוסף על כך יש חובה מיוחדת לסייע לנזקקים ולעניים, הן במתן מתנות עניים בשדה כגון לקט, שכחה ופאה (דברים כד, יט-כא) והן במתן צדקה. זו האחרונה נלמדה מהפסוקים (דברים טו, ז-ח): "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו".
על ייחודה של מצוות הצדקה כתב הרמב"ם (מתנות עניים י, א): "חייבין אנו להיזהר במצוות צדקה יותר מכל מצוות עשה, שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם אבינו, שנאמר 'כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו לעשות צדקה', ואין כיסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה, שנאמר 'בצדקה תיכונני', ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר 'ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה'".
החובה לסייע לעניים נועדה לספק להם את צורכיהם – "די מחסורו אשר יחסר לו", ולא נועדה להביא לשוויון כלכלי. במילים אחרות, התורה דוגלת באחווה, אך אינה דוגלת בשוויון כלכלי.
"להסיר את העול"
אחת המצוות הבולטות בהקשר זה היא מצוות שמיטת כספים. על פי ההלכה, בליל ראש השנה תשפ"ג יימחקו כל החובות שמועד פירעונם כבר הגיע: "וכשתשקע חמה בלילי ראש השנה של מוצאי שביעית אבד החוב" (שו"ע חו"מ סז, ל. אולם, חוב שיש לפרוע אותו מאוחר יותר לא יימחק, שו"ע חו"מ סז, י). עוד לפני תקנת הפרוזבול הייתה אפשרות להגן על החובות מפני מחיקה, אם בעל החוב היה מגיש תביעה לבית הדין (שו"ע חו"מ סז, יא): "המוסר שטרותיו לבית דין ואמר להם אתם גבו לי חובי – אינו נשמט".
במבט ראשון קשה להבין איזה ערך מממשת מצווה זו. מצד אחד, מחיקת החובות חלה על כל הלווים, הן העניים והן העשירים. ומצד שני, מסירת שטרות לבית הדין מגינה גם היא על כל החובות!
הרב חיים דוד הלוי ביאר זאת כך (במאמר 'במוצאי שנת השמיטה'): "וליבי אומר לי שבית דין לא הסכימו לקבל שטרותיו של כל אדם. בית דין בחנו איזו מִלווה ראוי שלא תישמט. מי שלווה לשם קניית בית חדש או רכוש, מימון עסק או נסיעה וכדומה, זה אינו מן הדין שתשמטנו שביעית... אך שטרות שהיו מן הסוג של גמילות חסד למי שמטה ידו, זאת הייתה כוונת התורה שתשמטנו שביעית, ושטרות אלה לא קיבלו בית הדין". במילים אחרות, ההגנה על חובות ניתנה רק במקרה שההלוואה הייתה לשם מותרות, אולם כשהיה מדובר על הלוואה לעניים – בית הדין לא הסכים להגן על החוב, והוא היה נמחק.
על פי דבריו, מצוות שמיטת כספים מגלמת שילוב של ערכי החירות והאחווה. מחיקת החובות לעניים נועדה הן לסייע להם, ברוח ערך האחווה, והן לשחרר אותם מהשעבוד לבעלי החובות. ברוח זו כתב הראי"ה קוק (עין איה שביעית, יב): "התכלית העיקרית של שמיטת החוב בשביעית הוא מפני 'כי קרא שמיטה לד'', להסיר את העול היותר כבד שמתקבץ לרגלי שליטת העשירים על העניים מפני שהוצרכו להם איזה פעם להלוואה".
זה מאות רבות של שנים עם ישראל נוהג לחתום על שטר פרוזבול שמגן על כל חוב מפני מחיקה. ובכל זאת, יש דרך לממש את המצווה בימינו, בהחרגת חובות לעניים מהפרוזבול. דרך נוספת היא בעזרת החוקים המאפשרים מחיקת חובות במסגרת הליך פשיטת רגל. אומנם פוסקי ההלכה נחלקו בשאלת מעמדם של חוקים אלה. יש שהתנגדו להם מאוד (שו"ת חלקת יעקב חו"מ, לב) ויש שקיבלו אותם באופן מלא או חלקי (תשובות והנהגות ב, ת). אולם לאור מצוות שמיטת כספים מסתבר שחוקים אלה מממשים את ערכי התורה.
מצוות שמיטת כספים מלמדת על העושר הטמון במצוות התורה בתחום הכלכלי, ועל האתגר הגדול להתעמק במצוות אלה, להבין את מהותן, ולאחר מכן לממש את הערכים הגנוזים בהן במדיניות הציבורית של מדינת ישראל.
לעילוי נשמת אבי מורי, יצחק צבי רכניץ, כלכלן אוהב תורה, שנפטר בכ"א באלול תשע"ז.
הכותב הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ, עפרה
מתוך העיתון 'בשבע'
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.

רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו











