ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
שמיטת כספים – למען העניים
מצוות הלוואה נחשבת למעלה הגדולה ביותר במעלות הצדקה. עולם חסד ייבנה. היא אינה משפילה את הנזקק; אדרבה, היא מאפשרת לו להשתקם ולחיות בכבוד. זהו הערך הנעלה שעמד לפני הלל כשתיקן את תקנת הפרוזבול, כאשר ראה שאנשים נמנעים מלקיים את מצוות ההלוואה. וכאן הבן שואל: וכי התורה, כשציוותה על השמטת כספים, לא ידעה שאנשים עלולים להימנע מלהלוות? כיצד יכול היה הלל לבטל מצווה מפורשת בתורה?
האמת היא שמצוות השמיטה לא הפקיעה לגמרי את ההלוואות כאילו לא היו. התורה לא התכוונה במצווה זו לפטור תעשיין או סוחר, הנוטל הלוואות לשם הרחבת עסקיו, ממצוות פריעת חוב. לא ייתכן שהוא יתעשר וירושש את המלווה. גם אחרי שמיטת הכספים החוב נותר בעינו, ועל הלווה לפורעו. אלא שאסור למלווה לתובעו ולנגוש אותו. ראוי הוא שהלווה מיוזמתו האישית יציע למלווה לפרוע את החוב. על המלווה לומר לו "אף על פי כן", ואם הלווה יכול – עליו לפרוע את החוב. רק לווה אביון, שאינו מסוגל לפרוע את החוב, פטור מלפורעו (המילה "אביון" חוזרת בפרשת שמיטת כספים, פרשת ראה, דברים טו, א–יא – שש פעמים!).
זהו המצב האידיאלי. ואולם בחיים הריאליים היו לא מעט לווים עשירים שניצלו את החוק ולא פרעו את חובם. במקרים כאלו אפשרה התורה דרך עוקפת, בחינת "עם עיקש תתעקש", על ידי מסירת החוב לבית דין. בית הדין כגוף ציבורי מופקד על עשיית הצדק. "צדק צדק תרדוף". הוא אינו רשאי להעלים עין מלווה עשיר שיכול לפרוע את חובו. בית דין, בהיותו גוף ציבורי אובייקטיבי, רשאי ואף חייב לגבות את החוב. רק את הלווה הפרטי, האינטרסנטי, אסרה התורה לנגוש. הפסוק "את אחיך תשמט ידך" נאמר בלשון יחיד – ידך תשמט, ולא המוסר שטרותיו לבית דין.
כשרבו החובות המסחריים, לא יכול היה בית הדין לעמוד בעומס ולברר בנוגע לכל חוב אם הוא בר־גבייה. המלווים נמנעו מלהלוות. לכן תיקן הלל תקנה שבאמצעותה פישט את ההליכים. הוא השתמש במסגרת בית הדין, שמקורה בתורה, בצורה פורמלית בלבד. במקום למסור את החובות עצמם לבית הדין המוסמך, יצהיר כל לווה בפני שלושה אנשים המהווים בית דין שהוא מוסר להם את החובות, ובית הדין ימנה אותו כשליח בית הדין לגבות את חובותיו בעצמו. אומנם יש כאן הערמה, אך היא נועדה לקיום שני ערכים: מצוות הלוואה, שהיא הגדולה שבצדקות, ומצוות פריעת חוב למי שיכול לפרוע. הלל לא התכוון בהערמה זו לעקור חלילה את כל המצווה של השמטת כספים ממקומה. ללווה אביון המצווה במקומה עומדת. אומנם היו שטעו והשתמשו בפרוזבול לנגוש גם אביונים. לכן בא ה'בן איש חי' והנהיג שאחרי כתיבת הפרוזבול תינתן הלוואה לאביונים שעליה לא יחול הפרוזבול, והיא תישמט.
הנה כי כן דוגמה להבחנה בין הערמה רצויה להערמה פסולה.
היתר עסקא – קיום עולם המסחר
גם 'היתר עיסקא' בנוי בדומה לפרוזבול. הגדולה שבמעלות הצדקה היא שותפות בין בעל הון לבעל און, כששניהם מתחלקים ברווחים. זו אינה ריבית כלל; אדרבה, זו עסקה כשרה למהדרין ואף מצווה, בתנאי שהם מתחלקים בדומה גם בהפסדים. בשונה מהעִסקה עצמה, היתר העיסקא בנוי על הערמה מסוימת, שלפיה מתח הרווחים נמוך יותר והוא קבוע. באשר להפסדים הוצגו מכשולים טכניים שאינם מאפשרים לבעל האון לשתף את בעל ההון בהם. מטרת ההערמה היא קיום מצוות הלוואה ושותפות שתאפשר פרנסה לכולם. היתר העיסקא, כשמו כן הוא, מיועד לעסקים בלבד, לעיסוקים נושאי רווחים. הוא לא נועד למטרות צרכניות שאינן נושאות רווחים. כל מי שנזקק להלוואה או למשיכת יתר למטרה לא עסקית, חייב להתייעץ עם רב. לצערנו רבים בציבור אינם מודעים לכך, ונדמה להם שהיתר העיסקא הפקיע חלילה את איסור הריבית מהתורה. ישתקע הדבר ולא ייאמר. כשם ששואלים רב על ספק מאכל אם הוא כשר, כך יש לשאול רב על שימוש בהיתר עיסקא.
היתר המכירה – חיזוק המתיישבים בארץ
מהלך דומה מתקיים גם בשמיטת הקרקעות.
לפני כאלפיים שנים הורחקנו מעל אדמתנו, ומצוות השמיטה לא יכלה להתקיים בארץ. עם התחדשות ההתיישבות החקלאית בארץ לפני מאה וארבעים שנה, התעוררה שאלת השמיטה. היישוב היה צעיר וחסר ניסיון, חשוף לפגעי טבע ואדם ולשלטון עוין. היה חשש רציני שההתיישבות תתמוטט חלילה, מטה לחמם של המתיישבים יישבר, והם יגיעו עד חרפת רעב רח"ל. ר' יצחק אלחנן, יחד עם הרב מוהליבר והרב קלפפיש, הסכימו למכור את הקרקעות לגוי ובכך להפקיע את קדושתן (לדעות מסוימות הסבורות כן). עם זאת, הם דרשו שהמלאכות האסורות במפורש בתורה, כגון זריעה וזמירה, תיעשינה על ידי נוכרים.
אכן, יש בהיתר זה הערמה, אולם מטרותיה הן שימור הערך של קיום מצוות יישוב הארץ וחיזוק החקלאות היהודית, מה גם שהמגמה הכללית היא קיום המצוות התלויות בארץ, ולאחר התבססות עם ישראל בארץ – גם שמירת השמיטה כהלכתה.
אומנם התנאים בארץ השתנו מאז מאוד, אך בעיית המשך קיומה של התיישבות יהודית בארץ נותרה בעינה. ההתיישבות החקלאית נמצאת בעיקר בסְפר ובפריפריה, וסובלת מאוד מטרור בכלל ומטרור חקלאי בפרט. יש מאבק יומיומי נגד ניסיונות להשתלטות נוכרית על האדמה. התחרות קשה, המים יקרים, אין ידיים עובדות ויש צורך בעובדים זרים שעלותם אינה זולה. חלק מהתוצרת החקלאית מבוסס על יצוא שלא ניתן להפסיקו לשנה. הדור הצעיר לא נמשך למקצוע זה בגלל הקשיים הפיזיים, הכלכליים והביטחוניים הגלומים בו. כדי להבטיח את המשך קיומה של ההתיישבות ברחבי הארץ יש הכרח, לפחות כרגע, לעבד חלק מהאדמות גם בשנת השמיטה.
(בפירות ובירקות שנזרעו בשישית ניתן לקיים שמיטה על ידי 'אוצר בית דין' – גם בו יש הערמה מסוימת, אם כי מוסכמת יותר על דעת הפוסקים וקרובה יותר לרוח המצווה, אך באשר לזריעת ירקות בהמשך השנה ובפירות ליצוא (לאוסרים אותו) אין פתרון מעשי כרגע, אלא באמצעות היתר המכירה).
כאמור, היתר המכירה נועד לקיום ההתיישבות ולביסוס החקלאות היהודית. אך דא עקא, חלק גדול מהתוצרת הנמכרת בחנויות המוכרות היתר מכירה היא נוכרית ממש, והרוכש אותה מחזק את ידי הנוכרים וגורם להרחבת שטחי הגידול שלהם בארץ ישראל. לכן על הצרכן העירוני שקונה תוצרת מהיתר המכירה לבדוק שהיא אכן תוצרת של יהודים, ולא תוצרת נוכרית, שהיא חלק גדול מן הנמכר בחנויות היתר המכירה. הקונה הכול ללא הבחנה מסלף את כל הרעיון של היתר המכירה. הוא גורם להוצאת לעז על גדולי הפוסקים שכביכול הערימו על ההלכה רק כדי להקל עליו למלא את כרסו, בזמן שכל כוונתם הייתה לשם הערך של מצוות יישוב הארץ.
אומנם מצוות יישוב הארץ נוהגת כל השנים, ועלינו להעדיף תוצרת יהודית תמיד, לא רק בשנת השמיטה. ואכן ראוי לתקן את הדבר, אך לפחות בשנת 'שבת הארץ', שבה עלינו לשמור על ערכיה הייחודיים, מחובתנו להקפיד על תוצרת ישראלית, שרק על ידה ניתן לזכור ששביעית היום. לכן גם אוכלי היתר המכירה, מן הראוי שלפחות ישמרו על קדושת שביעית. היתר המכירה לא הותר אלא לשם קיום ההתיישבות, לכן לפחות השנה עלינו להיות שותפים למצוות יישוב הארץ ולהעדיף תוצרת ישראלית שניתן לזכור בה ששנת שמיטה השנה. ומשנה זו ניקח השראה גם לשנים הבאות לחזק את יישוב הארץ.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
