ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
"בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי".
ננסה להבין מי הם המְרֵעִים, מדוע הם גם צָרַי וְ(גם) אֹיְבַי? ואיך זה קשור לחודש אלול ולראש השנה.
נתחיל בביאור הביטוי בִּקְרֹב. אבן עזרא ובעקבותיו רד"ק הסבירו: מלשון קרב ומלחמה או מלשון קרבה.
מה פשר הקרבה? אבן עזרא בשם אחרים הביא: "ואחרים אמרו באשר יקרבו אלי" כלומר קרבת מקום = הצליחו להתקרב אליו בשדה הקרב.
לפי רד"ק הקרבה תתפרש: "כמשמעו. אמר: אף על פי שהיו קרובים עלי להמיתני". הייתי קרוב למציאות של מיתה.
אחרי בקשת המחילה, נציע לפרש את הביטוי בִּקְרֹב, אומנם מלשון קרבה, אבל במשמעות של: דווקא מי שהיה קרוב אל דוד בקרבת משפחה או בקרבה של רעות וחברות, ניסה לפגע בו.
התנ"ך מספר על אנשים שהיו מאוד קרובים לדוד ושנקטו בפעולות קשות מאוד נגדו: אביו ואמו היו הראשונים שהוציאו אותו בגיל צעיר מהבית אל השדה לרעות את הצאן, ולא ראו בו בן משפחה. כך מפורש בהמשך הפרק: "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי" (שם י. עקב קוצר היריעה נסביר את האירוע, בע"ה בקרוב בספר צפנת שמואל – מלכות דוד).
אב חדש ניסה לאמץ את דוד - שאול חמיו (עיינו כדוגמה שמו"א כ"ד טז, כ"ו יז ו כא). גם "אבא" זה ניסה לחסלו כמה פעמים.
כך גם בני שבטו בני קעילה (שמו"א כ"ג א-יג) והזיפים (שם יט-כט, כ"ו א).
גם אחיתופל, ידידו ורֵעוֹ אשר כנפשו, הפך לרודפו (עיינו כדוגמא שמו"ב י"ז א-ד).
אפילו עם מיכל, אשתו שאהבה אותו בתחילה והיחידה בכל התנ"ך שהכתוב מציין זאת פעמיים לגביה (שמו"א י"ח כ, כח), נוצר משבר בלתי ניתן לאיחוי (שמו"ב ו' טז-כג).
ונעבור לביאור הביטוי מְרֵעִים. ביטוי זה מופיע בתנ"ך חמישה עשר פעמים וכולם באים לבטא רוע מיוחד (למרעים שהשתתפו בחתונת שמשון הראשונה, הקדשנו מאמר מיוחד, שיתפרסם, אי"ה, בחמדת הארץ חלק ז', שיצא לאור בקרוב).
נביא דוגמאות: "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים" (ישעיהו א' ד, י"ד כ); "וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים לְבִלְתִּי שָׁבוּ אִישׁ מֵרָעָתוֹ הָיוּ לִי כֻלָּם כִּסְדֹם וְיֹשְׁבֶיהָ כַּעֲמֹרָה" (ירמיהו כ"ג יד); "תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תהלים ס"ד ג); "הֶן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְרֵעִים" (איוב ח' כ).
גם חז"ל הגדירו: "ואין מרעים אלא רשעים" (אבות דרבי נתן נוסחא א פרק כא).
השורש הוא רע"ע כמו שרש המילים רֵע ורֹע. הרעה גדולה יותר כאשר הרֵע, החבר הופך להיות אויב ופועל ברֹע.
הרֵע, החבר האמיתי, הוא מי שעוזר בעת צרה. הכאב הגדול ביותר הוא כאשר החברים הופכים להיות חבר מרעים (מאפו). הדרך החזקה ביותר לומר זאת היא לתאר את החברים לשעבר נוגסים, ח"ו, בבשרו של החבר לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי והופכים להיות צָרַי(ם) וגם אֹיְבַי(ם).
לעומת המְרֵעִים, הרועה הוא רֵעוֹ האמיתי של צאן מרעיתו. רועה זה נוהג ברגישות ובעדינות בטלאים הרכים. משה ודוד נחשבים כמנהיגים שהוכיחו את יכולות ההנהגה שלהם בעקבות רעיית הצאן. כדברי הזוהר אודות משה שרעה את צאן יתרו: "כַּךְ מֹשֶׁה, רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה, וְרָאָה הקדוש ברוך הוא, שֶׁכְּדַאי הוּא לִרְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, בְּאוֹתוֹ הַדִּין מַמָּשׁ, שֶׁהָיָה רוֹעֶה אֶת הַצֹּאן" (מהדורת הסולם - שמות פרשת שמות מאמר ומשה היה רועה אות שעו). כך גם דוד: "בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה" (שמות רבה פרשה ב סימן ב, מבוסס על שמו"ב ז, ח ודבהי"א יז, ז).
רבים מציעים עצמם בימים אלה כרועים - מנהיגים, כדאי לבחון אותם גם במבחן זה.
נאחל לכל קוראינו היקרים ולכל עם ישראל, שנזכה לשנה טובה גם מבחינת ההנהגה,
שנה של שלום פנימי שיחזק את כולנו ויבטיח שלום חיצוני.
שנה שבה נגביר אהבה ולא יהיו רֵעִים שיהפכו לצרים ואויבים.
כתיבה וחתימה טובה. נתראה שוב, בע"ה, לקראת שבת בראשית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
