ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ננסה לבחון דרך "משקפיה" של פרשת השבוע מה יחס ההלכה לתופעה מעין זו.
בפרשתנו מצויה פרשיית "אשת יפת תואר" שעליה אמרו חז"ל:
"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" (קידושין כא ע"ב)
עליה ניתן לומר גם את דברי החבר "מצאת מקום חרפתנו". עם כל ההסתייגויות הנ"ל נעיין בפסוק החותם את הפרשייה:
"וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ" (דברים כ"א יד).
"וְהָיָה" לשון שמחה. "סוף טוב" איש זה שנפל בפח, התעשת והחליט לשלח את "אשת יפת התואר" מביתו. עכשיו הזמן להזהירו:
"וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף".
למרות שמדובר בשבויה והמנהג בעולם העתיק היה למכור שבויים כעבדים, אסור לך לסחור בה כיון ש"עִנִּיתָהּ". קשר האישות שנוצר ביניהם בכפיה, כתוצאה מכניעה לייצר הרע, היה יכול להתקדש, אם הייתה מתגיירת והיה נושא אותה לאישה. גם זה כאמור, בדיעבד גמור וכהזמנה לצרות לעתיד הקרוב והרחוק (כפי שרמוז בסמיכות לפרשיות הבאות). עם כל זאת, להוסיף "חטא על פשע" ולסחור באשה, התורה אוסרת בתוקף.
השאלה היא מה מוסיף הביטוי "לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ"? ביטוי זה מופיע רק פעם אחת נוספת במקרא:
"כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ" (דברים כ"ד ז).
לפי רש"י, המסתמך על רבי משה הדרשן, האיסור הוא להשתמש בה, ולדרוש ממנה לעבוד בעבורך וזאת על פי שורש דומה בשפה הפרסית. לשיטתו של "אבן עזרא" האיסור הוא לרמות או להונות את האשה, הוא מסתמך על ההקשר: "ופירושו לפי מקומו בטעם רמאות".
התורה איננה מפרטת מי היא אותה "אשת יפת תואר", אבל רמזים בכתוב והכרת המציאות הביאו את הרמב"ן להסביר כי היא אחת מבנות "מחנה הנשים המקושטות" שהיה סמוך לכל מחנה מלחמה.
אם כך, תוספת איסור זו, מהווה עבורנו אות וציון דרך לרמה המוסרית הנדרשת מעמנו בשני תחומים:
א. התורה מחייבת הפרדה מוחלטת בין קשר של אישות לקשר של בעלות ממונית או תלות ממונית. זו הסיבה שיש לשחרר אמה העבריה בהגיעה לגיל בו היא ראויה לחיי אישות. לכן גם במקרה של "יעוד" האמה הופכת לגבירה מכל הבחינות ואין לגרוע מזכויותיה כאישה. גם מי שנפל ב"פח" "אשת יפת התואר" חייב בדיעבד להמשיך את חייו עם השבויה בקדושה או לכתחילה לשחררה שחרור אמיתי ולנתק עמה כל קשר.
ב. אפילו אם מדובר במישהו ממעמד חברתי ורוחני נחות ככל שיהיה, אין לנצלו, להונותו או לסחור בו או בגופו בכל דרך שהיא. איסור זה תקף גם אם הוא בתמימותו או במצוקתו ואפילו מדעתו, גם אם היא קלה, בחר לזלזל בעצמו.
החברה בישראל חייבת להלחם בתופעת הסחר בנשים וניצולן גם כחובה הלכתית, תורנית. שיפור בתחום זה יהפוך את מדינת ישראל למדינה יותר יהודית.
לכן, מן הראוי שהרבנים מבחוץ וחברי הכנסת של הסיעות הדתיות, הם יצטרפו ליוזמה ויובילו אותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
