ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
אלא שמתוך תקיעת השופר שהייתה בשעת נתינת הלוחות השניות, ניתן ללמוד על יסוד נוסף הקיים בתקיעת השופר שאנו מצווים בה. ב"פרקי דרבי אליעזר" )שם( נאמר: "בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה: 'עלה אלי ההרה', והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עלה להר, שלא יטעו עוד אחר העגל, והקב"ה נתעלה אותו היום בשופר, שנא': 'עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר', ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בר"ח אלול בכל שנה ושנה". וה"טור" )שם( מוסיף: "כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה, שנאמר: 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו'" וכו'.
אם כן אנו רואים שיש שני יסודות בתקיעת השופר. ייעודה של תקיעת השופר שתיקנו חכמים לדורות הוא אמנם התעוררות לתשובה על חטאים שנעשו בעבר, אך בנוסף לכך ניתן ללמוד מתוך תקיעת השופר בשעת נתינת התורה, שתפקידה של תקיעת השופר הוא גם להזהיר את האדם בנסיון, לבל יכשל פעם נוספת בחטא, וזהו חלק מחרדת הדין. וזהו לימוד לדורות, שבנוסף לעצם התשובה, יש צורך גם בחרדת דין, כפי שכתוב: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" וגו' )עמוס ג, ו(. יש צורך להיות ערוכים לחשבון נפש. בשעה שיש קטרוגים על כלל ישראל, כל אדם צריך לבדוק עצמו, אם אין גם בו חסרון. כשם שהגמרא בברכות )בדף סג ע"א( אומרת, ש"נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין".
תקיעת השופר קודם לנתינת הלוחות השניות לימד אותנו שאין לנוח גם ארבעים ימים קודם מתן התורה, אלא צריך לבדוק ולהשגיח על המעשים, ולהיות ראויים למתן תורה, וכך בכל אלול, בשעת תקיעת השופר, אנו צריכים להתעורר ולבדוק את עצמנו. בשעת תקיעת השופר צריך להתחדש אצלנו זיכרון חרדת הדין שהיה בזמן נתינת הלוחות השניות. יש צורך בחרדת הדין, מפני שהחרדה היא חלק מקבלת התורה בטהרה. אמרו חז"ל: "לא ניתנו רעמים אלא לפשט עקמימות שבלב". אירועי החודש האחרון גם הם מעוררים את כולנו לחשבון נפש כללי ופרטי ויהי רצון שזכות השופר תעמוד לנו לה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
