ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
חזון זה האיר את ימי גלותנו הארוכים, העניק לנו כוח לסבול את הייסורים והעצים את האמונה שיום יבוא ונחזור לארצנו האהובה, נירש אותה ונפריח את שממותיה, והארץ תחזור לתת את יבולה הטוב, ונזכה להגשים את החזון הגדול של עם ישראל לדורותיו, ותתפשט הברכה לכל משפחות האדמה.
ברכה בדרך הטבע וההיגיון
חשוב מאוד להדגיש: אין הכוונה שהציות לצו האלוקי יביא את הברכה בדרך נס. התפיסה המוטעית שגורמת לאדם לסמוך על הנס הביאה לחטא המרגלים, וגרמה לכל דור יוצאי מצרים למות במדבר. רק בניהם, שהיו מוכנים להילחם יחד עם יהושע על כיבוש הארץ ויישובה בלא לסמוך על הנס, זכו להיכנס לארץ ולנחול אותה. גם בעת החדשה, המחשבה שאם נקיים את המצוות ה' יקבצנו לארצנו בדרך נס הובילה שוב ל"חטא המרגלים", ובעקבותיו רבים לא נענו לקריאה הציונית לעלות לארץ, ונותרו בגולה ודוכאו תחת השלטון הקומוניסטי ונרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם, ורבים אחרים איבדו את התקווה לנס והתבוללו בגויים.
לכן חובה עלינו לחזור ולשנן שהדרכת התורה היא שעל ידי המצוות נזכה להיטיב את דרכינו, והאדם על כל יצריו, נטיותיו וכישרונותיו יצליח יותר לבחור בטוב, והעם על כל מרכיביו יזכה לבנות מוסדות ציבור שיבטאו ערכים של אמת וטוב. וכך עם ישראל יזכה בדרך הטבע וההיגיון לברכה בכל תחומי החיים, באופן שהכול יבינו שאכן כן, כאשר דבקים באמונה ובוחרים בטוב - הטוב הכללי מתרבה, והחיים נעשים בעלי משמעות ומלאי ברכה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
691 - מורשת דרך ארץ שהנחיל נח
692 - חזון מדינת ישראל
693 - גיורי וינה – העלילות והעובדות
טען עוד
הנה הגיעה השעה
בחסדי ה', על ידי מסירות נפשם של החלוצים והלוחמים, זכינו וקמה מדינת ישראל, ובהשראת האמונה והתורה היא הולכת ומשגשגת, ויש בידינו הזדמנות נפלאה להיות שותפים בהמשך קידומה. ננסה לצייר את הדרך להגשמת החזון לאור הדרכת התורה.
עבודה: בתורה אנו לומדים על הערך העצום של העבודה. האבות היו חרוצים בעבודתם וזכו לברכה. גם כאשר היו ליעקב אבינו כל הסיבות להתרשל בעבודתו, עבד בחריצות ובנאמנות וזכה לשמוח בעמלו. מצוות והלכות רבות מכוונות אותנו לכבד את העובד ואת עבודתו. ככל שנזכה לחנך יותר לערך העבודה, כך נזכה ליותר עובדים חרוצים ונאמנים, ותרבה הברכה.
אמת ומשפט: מצוות רבות מדריכות אותנו להיות אנשי אמת, לעמוד בהבטחתנו. שהמעסיק ישלם את מלוא שכרו של העובד, ולא יעכב את שכרו אפילו ביום אחד. וכן העובד צריך לעבוד בנאמנות ולעמוד במה שהתחייב. וכן אנשי עסקים וסוחרים צריכים לנהוג ביושר, לא יונו ולא ירמו. הן שלהם יהיה הן ולאו שלהם יהיה לאו.
אולם אין די בחינוך אישי לערכי האמת, שכן לעיתים יצרו של האדם גובר עליו לרמות ולגנוב או להתעצל ולא לקיים את מה שהתחייב. לכן נצטווינו בתורה להקים מערכת משפט עם שוטרים שיאכפו את הדין, ושיהיו השופטים שופטי צדק, נקיי כפיים, לא יישאו פנים לחזקים ולעשירים. ככל שמערכת המשפט חזקה ואמינה - כך מונעים מראש יותר סכסוכים, שכן החזקים יודעים שאם ינסו לרמות, ישנה מערכת משפט שתמנע זאת מהם. וגם כאשר יתגלעו סכסוכים, כפי המקובל בחברה אנושית, המשפט יהיה משפט צדק, שיניח את דעתה של החברה.
יש להעריך שבדרך הטבע, בעקבות החינוך לערך העבודה, האמת והמשפט, המערכת הכלכלית כולה תשגשג, יהיה משתלם יותר ליזום, להשקיע, לרקום שותפויות ולייצר. בכך ירבו העובדים ויתמעטו המובטלים ותרבה הברכה ליחיד ולחברה, לתפארת העם והארץ.
מדע: התורה מתייחסת בכבוד עצום למדע, עד שאמרו שככל שחסר לאדם חוכמה אחת מחוכמות העולם, כך חסר לו כנגד זה עשרת מונים בתורה (הרב קוק בשם הגר"א). המדעים מגלים את החוכמה האלוקית שבמעשה בראשית. בנוסף, המדע מועיל מאוד לאדם, לרווחתו ולבריאותו, ופיתוחו הוא בכלל ערך העבודה ויישוב הארץ. לפיכך בחינוך היהודי הנכון צריך להיות עידוד רב ללימוד המדעים, כל תלמיד לפי יכולתו, ועידוד המוכשרים לעסוק בפיתוח המדע לשם הגדלת הדעת ולשם הטבת חייהם של האנשים והחברה. בזכות חינוך כזה נוכל לקוות להעמיד יותר מדענים שיתרמו לאנושות, ואף העובדים השונים יעמיקו בהבנת עבודתם וירחיבו בתחומים נוספים, ומתוך כך יוכלו כולם להעשיר את עבודתם ברעיונות חדשים, ולהיות עובדים מצטיינים ולתרום לחברה כולה.
ערכי משפחה
מצוות רבות בתורה נועדו להעצים את הנאמנות והאהבה שבין בני הזוג, עד שאמרו שאיש ואישה שזכו לחיות באהבה ובנאמנות, שכינה שורה ביניהם. שכן האחדות האלוקית מתגלה בזעיר אנפין באחדות שביניהם. המצווה היא שהאיש ידאג לרווחתה ולשמחתה של בת זוגו לא פחות ממה שהוא דואג לעצמו, והיא תדאג לרווחתו ולשמחתו לא פחות ממה שהיא דואגת לעצמה. כמו כן ציוותה התורה 'פרו ורבו'. החובה מהתורה - בן ובת, ומדברי חכמים ארבעה, והמוסיף נחשב מהדר במצווה. במקביל מצוות רבות עוסקות בחינוך הילדים, ומנגד, מצווה לילדים לכבד את הוריהם. השבתות והחגים, שבהם נפגשים מתוך עונג ומנוחה, מעניקים זמן איכות לחינוך הילדים.
בזכות כל מערכת הערכים והמצוות הללו, יש לשער שלמרות כל הפיתויים והקשיים, יותר אנשים יזכו לזוגיות נאמנה, שמחה ומעצימה, ויוכלו לחנך את ילדיהם להמשיך בדרכם. מעבר לטוב העצמי שבחיי משפחה טובים, יש בכך תרומה לחברה, שכן אנשים שחיי משפחתם טובים בדרך כלל יציבים יותר בעבודתם, ומסוגלים לתרום יותר לחברה, ומצליחים לחנך יותר את ילדיהם, להתמיד בלימודיהם, לרכוש השכלה גבוהה ומקצוע ולתרום לחברה ולעם.
בנוסף, ככל שנצליח יותר לחנך לערכי המשפחה, נזכה לצמיחה דמוגרפית, שכאשר היא נלווית לחינוך טוב לתורה, למדע ולעבודה - היא תורמת לחברה ולכלכלה מכל הבחינות.
העולם מחולק כיום: בחברות מפותחות מבחינה מדעית וכלכלית המשפחה מתפוררת וישנה דעיכה דמוגרפית, האוכלוסייה מזדקנת ובשלב הבא גם הכלכלה נפגעת. מנגד, חברות נחשלות מבחינה מדעית וכלכלית צומחות דמוגרפית, אולם באין צמיחה כלכלית ומדעית, העוני גובר. אנחנו במדינת ישראל מצליחים להקים חברה שיש בה גם צמיחה דמוגרפית וגם צמיחה כלכלית ומדעית. לצערנו לא תמיד מדובר באותם האנשים, אולם ככל שנזכה לדבוק במכלול ערכי התורה, כך נזכה שיותר אנשים יצליחו בשני התחומים כאחד, באופן שהקדמה הכלכלית־המדעית תעצים את המשפחה, והמשפחה תעצים את הקדמה הכלכלית־מדעית.
לימוד התורה
כדי לקיים את כל הערכים הללו, ישנה מצווה לקבוע עיתים לתורה, שאז אנחנו חוזרים ולומדים את כל המצוות העוסקות ביושר ובאמת, בערך העבודה והיצירה. מלימוד התורה נוכל גם לשאוב השראה כדי לפתח רעיונות חדשים ולמצוא פתרונות לבעיות מסובכות. לשם כך צריך לשים לב שלימוד התורה יהיה אכן קודש הקודשים: מצד אחד בעל המעמד החשוב ביותר, ומאידך, שממנו המבוע לכול, באופן שאינו דוחק את מקומם של העבודה והמדע אלא מעצים אותם. כמו כן יש לשים לב שהשמרנות הדתית לא תמנע חופש יצירה ואחריות לשנות ולתקן את העולם, ומאידך, שערכי החירות לא ימנעו דבקות בערכי מוסר ומשפחה.
הברכה
הרי שהליכה בדרך התורה והמצוות צריכה להוסיף ברכה ושמחה למשפחות, שאר רוח למערכת החינוך, צדק וחסד לחברה, משמעות וערך ליחיד, חדשנות למדע, חריצות ויצירתיות לעבודה, הפריה לאומנויות, מרץ לכלכלה ויושר לעסקים. אם בזכות כל הטוב הזה התמ"ג השנתי של מדינת ישראל יצמח "רק" בשני אחוזים בממוצע יותר משאר המדינות המפותחות, והפיתוח המדעי לטובת האנושות ימשיך להתקדם בעקביות "רק" בשני אחוזים יותר מהמדינות המפותחות, והצמיחה הדמוגרפית המבורכת תימשך כפי שהיא בחברה הדתית - תוך דורות ספורים עם ישראל היושב בארצו ימנה עשרות מיליונים, ויוביל את העולם מבחינה ערכית, מדעית וכלכלית.
ויהודי התפוצות ישתוקקו לעלות ולהצטרף להצלחה, ואף צאצאי ישראל שאבדו לנו בלחץ ייסורי הגלויות יבקשו לברר את שורשיהם ולשוב לעמם ולארצם. ועם גדול עצום ורב יבשר אמונה וצדק לעולם, יסלול דרכים לחינוך מוסרי ולפיתוח אינטלקטואלי לטובת האנושות, יחדש שיטות וטכנולוגיות לאריכות ימים ולאיכות חיים, ונזכה לראות את התגשמות הגאולה כחזון הנביאים: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ב-ג).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
