ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
חז"ל הוסיפו ביוה"כ תפילה נוספת נעילה, תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת תענית פרק ד דף סז טור ג /ה"א: "ומניין לנעילה אמר רבי לוי גם כי תרבו תפילה אינני שומע מיכן שכל המרבה בתפילה נענה. רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי שמעון בן חלפותה בשם רבי מאיר והיה כי הרבתה להתפלל מיכן שכל המרבה להתפלל נענה".
חנה הרבתה להתפלל ובכל שנה הופיעה תפילה, מדוע לא התקבלה תפילתה עד אותה שנה. כי באותה שנה היא הרבתה באיכות התפילה בעוצמתיות. באותה שנה בעלה אמר לה (שמואל א פרק א פסוק ח): לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֙מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים", ועלי הכהן חושב אותה לשכורה, אם כן אין לה להישען אלא על אביה שבשמים, ולכן התפילה שלה היתה כל כך עוצמתית והתקבלה.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד א: תנו רבנן: מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: רבינו, כמה ארכן הוא זה! - אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבינו? דכתיב ביה: את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו'. שוב מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מקצר יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבינו? דכתיב: אל נא רפא נא לה.
לפעמים תפילה קצרה אבל עוצמתית פועלת יותר מריבוי תפילה.
והשעה היא שעת הכושר!
עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א תהלים פרק לב פסוק ו ומפרש אבן עזרא "לעת מצוא - כדרך דרשו ה' בהמצאו ובקשת משם את ה' אלהיך ומצאת או כאשר ימצא לבבו מפונה ממחשבות ופנוי מעסקיו וצרכיו אז יתפלל". מחשבות שהן כשטף מים רבים ...
והאם יש עת מצוא גדולה משעה זו עת נעילה.
לעת מצוא כזאת של שעת נעילה מתפלל החסיד מייחל ומחכה כל השנה שיגיע זמן כזה, ראיתי שהרב הנזיר העיד על רבו הראי"ה קוק זצ"ל, שכל השנה היה מתגעגע ליום הכפורים, מדגרת החסיד היא לחכות ולצפות למפגש עם הקב"ה המתרחש ביום הכפורים ובשיאו בשעת נעילה.
כל זמן נעילה ארון הקודש פתוח, מפני שאז שעת שיא המפגש עם הקב"ה. ובסוף התפילה אומרים "ה' הוא הא-להים" שבע פעמים, המסמל חיבור גמור עם הוי"ה ב"ה, ויחוד שם הוי"ה עם שם א-להים. וזו היא שעת טהרה מעין כמוה, וזמן המסוגל לקבול תפילות.
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה א: "וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה אין השטן מקטרג באותו היום... א"ר אמי כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג".
וְנִסְלַ֗ח לְכָל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכָל־הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה: (במדבר (פרשת שלח) פרק טו פסוק כו) משה רבינו מבקש בדרך הרחמים שהקב"ה יראה את חטאתם כשוגג. ש"אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות", והנה ביום הקדוש כאשר אנו עומדים נוכח ה', ובפרט בשעת נעילה, אולם מתי מתברר לאדם שזה היה רוח שטות.
חז"ל אומרים: (ויקרא רבה (מרגליות) פרשת בהר פרשה לד): "אילו היה אהרן יודע שהק' כותב עליו וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו (שמות ד, יד), בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו. אילו היה יודע בועז שהק' כותב עליו ויצבט לה קלי (רות ב, יד), עגלות פטומות היה מביא ומאכילה". וזאת לא מגאוה, אלא שאז היו משיגים מעלת מעשה הטוב שעשו והיו משתדלים בו יותר.
וצריך לנצור את הרגש הזה ולא לאבדו. ראיתי פירוש של הרבי מרופשיץ שפירש נעילה שזו עת לנעול את רגשות הקודש בתוך לבנו כמו ארון שנועלים אותו לשמור חפצי ערך שלא יאבדו ויגנבו...
והעצה היא מיד אחרי יום כפור ללכת מחיל אל חיל במצוות ומעשים טובים להכין סוכה ושאר הכנות לחג, וע"י כך אנו טומנים את כל הרגשות שלנו בחפץ המצווה ועל זה נאמר "אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ". מפרש הרמב"ן עד שתכניסו את האהבה בתוך חפץ מצווה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












