ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת לבנון השניה
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
לפני הכל צריכים לעורר מחאה גדולה נגד המנהיגות המדינית והצבאית. ובמיוחד כנגד ה'מוסר' הקלוקל שהכשיל את המלחמה, לפיו נשלחים חיילינו להיהרג כדי שלא לפגוע ב'חפים מפשע'. 'מוסר' זה הוא היום כלי הנשק היעיל ביותר של כוחות הרשע.
על שירותם הצבאי של בחורי ישיבות ההסדר
שאלה: בשבועות האחרונים, בעיקר בגלל המלחמה בצפון, התעוררו לי שאלות רבות בנוגע לסוגיית צבא וישיבה שמטרידות את מנוחתי. אבל לא בגלל טרדת מנוחתי אני שולח לרב מכתב זה, אלא בעיקר בגלל שהתשובה לשאלות אלו תקבע את תוכניותיי בשנים הבאות, החשובות כל כך.
א. אינני מבין מדוע ובאיזו זכות אנו הדתיים משרתים פחות בצבא מאשר החילונים (כמובן לא כל הדתיים ולא כל החילונים אלא באופן כללי). אני מרגיש לא טוב עם עצמי שאני אשרת בערך חצי זמן מאשר שכני החילוני.
אני יודע ומבין שצריך תלמידי חכמים גדולים, ושירות צבאי יפגום בגידולם של אלו, אך לא עליהם אני מדבר. אני מדבר על רוב בחורי ישיבות ההסדר שאינם נשארים בעולמה של תורה, אלא לאחר שגמרו מסלול של חמש שנים הם יוצאים ללמוד מקצוע. אינני מבין באיזו זכות הם משרתים פחות, ומחרפים נפשם פחות מאשר החילונים.
ב. ישנה בעיה נוספת. אני חושב שבאופן טבעי, חברה אשר ממלאת פחות חובות למדינה, נחשבת לחברת אזרחים סוג ב'. דבר זה פוגם ביכולת ההשפעה של הציבור שלנו על החברה הישראלית, כאשר מסתכלים עלינו כאזרחים פחותים. אם אנו רוצים להשפיע על החברה עלינו להיות אזרחים מן השורה. ובנוסף לזאת, זאת הדרך היחידה בה נגיע לתפקידים בעלי חשיבות והשפעה.
הלוואי וכולם היו משרתים במסגרת ההסדר
תשובה: הלוואי וכולם היו משרתים במסגרת ההסדר. מצבנו הביטחוני היה משתפר בעקבות זאת. לימוד התורה עושה את החיילים לטובים יותר בכל הבחינות, אמינות, אחריות, מקצועיות, ומעל הכל מוטיבציה גבוהה.
יש לנו צבא עתיר תקציב, נשק מצוין, חיילים טובים, ואע"פ כן התוצאות מאכזבות. הבעיות הביטחוניות הקשות שלנו אינן נובעות מחסרון חיילים, אלא מאובדן דרך. תוספת של עוד שנות שירות לא תפתור את הבעיה, אלא רק הבנת ייעודו המיוחד של עם ישראל בארצו, וזה יהיה אך ורק על ידי הגברת לימוד התורה. על כן דווקא עכשיו, לאור האירועים האחרונים, יש לעודד כל בחור שמסוגל ללמוד תורה לשרת במסגרת ההסדר, כדי שיוכל ללמוד יותר תורה, ומתוך כך לשרת בצבא, ועל ידי כך תרומתו לכלל ישראל תהיה גדולה יותר.
אין כאן שום אפלייה, שכן כל בחור חילוני יכול גם להצטרף לישיבת הסדר, לסיים את המסלול בגיל עשרים ושלוש במקום בגיל עשרים ואחת, וללמוד שלוש וחצי שנים תורה.
הדרך להשפעה ציבורית
הדרך להשפעה ציבורית איננה על ידי שירות צבאי. את המדיניות קובעים הוגי דעות ומעצבי דעת קהל. אישים שעוסקים בהגות, משפט, תקשורת, כלכלה, תרבות וחינוך וגם קציני צבא בכירים. אם תתבונן תמצא כי בין המשפיעים ביותר על החברה ישנם ששירותם הצבאי היה לכל היותר במסגרת להקת זמר, ורבים מבניהם של המשפיעים כיום על החברה, אינם משרתים כלל. ואם משרתים, אזי שירות שאין בו שמץ של חירוף נפש.
חששותיך נובעים מרגשי נחיתות. הציבור הישראלי מעריך את תרומתו של הציבור הדתי לאומי לחברה. הוא יודע כי בניו נכונים להתנדב לכל דבר ערכי, לימוד תורה, צבא, התיישבות, בניית משפחות, קליטת עלייה ועזרה לזולת. המדד לתרומה לחברה אינו נמדד לפי אדם אחד בתחום אחד בלבד. החשבון הוא כללי. בסך הכל בוגרי ישיבות ההסדר תורמים לצבא הרבה מעבר לממוצע, ועוד הוא מרבה לתרום בתחומים נוספים.
הציבור הדתי לאומי אינו משפיע כפי משקלו הסגולי, מפני חוסר העצמאות שבו. את כל ערכיו הוא שואב מאחרים. בנושאים דתיים הוא מחקה את הציבור החרדי, בנושאים לאומיים את הציבור החילוני. ומי שעסוק בחקיינות, וכל הזמן מודד את עצמו ביחס לאחרים, אינו מסוגל להוביל. הוא נגרר מטבעו. הגיע הזמן להעמיד עמדה עצמאית. לא להתנצל על השירות במסגרת ישיבת הסדר, אלא להיפך, לתבוע מאחרים ללמוד יותר תורה, לבנות משפחות גדולות ולתרום יותר לעם ישראל בכל התחומים. במקום לקבל כל דבר שקורה בצבא כתורה מסיני, יש לשאול: מדוע מבזבזים כל כך הרבה זמן בטירונות, מדוע הקוד האתי מעוות, וכיוצא בזה.
ככל שיהיה לנו אומץ להעמיד חזון עצמאי, ממקור התורה, כך נוכל להשפיע יותר טובה וברכה לעם ישראל ולעולם כולו.
ההמלצה כיום
אוסיף ואספר: בעבר, כשבחור שמצד תכונותיו התאים הן ללימוד בישיבה והן לשירות בצבא, ורצונו נטה להעדיף שירות של שלוש שנים, היה מקום לעודדו לשרת בצבא. שכן ראוי לאדם לסלול את דרכו על פי נטיית לבו, וכיוון שמצווה לשרת בצבא, נכון היה שילך אחר רצונו, ובלבד שילמד לפני כן מספיק תורה כדי שיוכל לכוון את חייו לאורה.
אולם בשנים האחרונות, בהם אנחנו הולכים ונחשפים לעומק המשבר הערכי שפוקד את קציני הצבא, ראוי להמליץ לכל בחור שמסוגל ללמוד תורה בישיבה, שישרת במסגרת ההסדר. מפני שהמשבר העמוק שאנו נמצאים בו לא ייפתר על ידי השירות בצבא, אלא על ידי הוספת אמונה ותורה בחיי הציבור והיחיד, והעמדת אלטרנטיבה תורנית ישראלית. אמנם את המצווה להיות שותפים בהגנה על העם ועל הארץ צריכים לקיים, אלא שצריך לדעת כי רק על ידי שינוי עמוק של המדיניות נגביר את ביטחון ישראל ויישוב הארץ. והחזית המרכזית לכך היא בבית המדרש שיאיר על החיים האזרחיים.
אמנם מי שאופיו מתאים באופן מיוחד לשירות צבאי, וזה מה שהוא רוצה, אותו כדאי לעודד ללכת לשירות צבאי ארוך, שאחרי הכל, העיסוק בביטחון ישראל במסגרת הצבא הוא מצווה, ואין למנוע ממנו את האפשרות למצות את כשרונו באופן המוצלח למען הכלל. אבל כל מי שאין לו אופי צבאי מובהק, עדיף שישקיע יותר בלימוד התורה וישרת במסגרת ישיבת הסדר. והמתאימים להיות תלמידי חכמים - במסגרת ישיבה גבוהה.
הוצאת ציציות בצבא
לפני כחודש התגייסה קבוצת תלמידים לשירות צבאי. אם בכל מקום יש מצווה להוציא ציציות שייראו כלפי חוץ, שנאמר (במדבר טו, לט):
"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם",
הרי שבצבא, שבו הוזהרנו במיוחד להישמר מכל דבר רע, המצווה כפולה ומכופלת.
וכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח ח, יא):
"עיקר מצוות טלית קטן ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות".
ואמנם בשם האר"י אמרו, שמקום הטלית קטן צריך להיות תחת הבגדים. ורבים מהספרדים נהגו על פי זה להסתיר גם את הציציות (יחו"ד ב, א). אולם ה'מגן אברהם' (ח, יג) פירש שהכוונה להסתיר את הבגד אבל הציציות צריכות להיראות. ויותר מזה, לדעתו, כאשר הציציות אינן נראות ספק גדול אם מקיימים את המצווה.
ומורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת 'מרכז הרב', היה חוזר ומזכיר שוב ושוב את דברי ה'מגן-אברהם', שצריך להוציא את הציציות החוצה כדי שייראו, ועל ידי כך יזכרו את כל המצוות. כהמשך לכך, לימדנו את תלמידינו להקפיד על הוצאת ציציות בצבא, חוץ מבאותם מצבים שמבחינה ביטחונית צריכים להסתירן.
המקרה בגולני
למזלם הרע של הבחורים שהתגייסו לגולני, מפקד הטירונות היה רב סרן דתי. אתם כבר מבינים הכל...
בהתחלה גזרו עליהם להכניס ציציות. הם התעקשו להוציא. אח"כ גזרו ללפף אותן סביב החגורה. הם התעקשו והוציאו את הציציות יותר לאורך. אפילו רב צבאי התייצב לצדו של המפקד. אמנם מהרבנות הצבאית הראשית, ירדה לאחר מכן הוראה שמתירה להוציא ציציות ברוב המקרים.
הסוף היה ששבעה בחורים נשפטו לריתוק של ארבעה עשר יום, ואחד, כעונש על כך שלא הסכים להישפט על ידי מפקד זוטר, נשפט לעשרים ואחד יום. אבל הם ממשיכים להוציא ציציות. גם חיילים אחרים שפחדו בתחילה להוציא החלו להראות את ציציותיהם. אשריהם שנתפשו על דברי תורה.
אגב, לקבוצה שגויסה לשריון כמעט ולא עשו בעיות, זולת הרב הצבאי שבא לטעון בפניהם מיוזמתו שאין להוציא ציציות, ועוד הוסיף לדרוש בפניהם שמי שבבית הוריו אין מקפידים לאכול גלאט ומבקש מהצבא בשר גלאט הרי הוא גוזל. ברוך ה' הם לא התחשבו בדבריו ובקשו גלאט כפי שהם רגילים לאכול בישיבה וכפי שהם מתכוונים להנהיג בבית שיקימו.
אחד ההורים התקשר אלי ושאל מדוע החיילים צריכים להיאבק על כך בעצמם. ועוד הוסיף שדיבר עם חברי כנסת והם לא הסכימו לעזור. השבתי, כבר ראינו שחיל האוויר לבדו אינו יכול להכריע את המערכה, מוכרחים את כוחות היבשה. רק החיילים בשטח יוכלו להעמיד את הדת על תילה. ואמנם הסכמתי עם אכזבתו מכך שאישי הציבור של הציבור הדתי לאומי אינם נוהגים כשליחי ציבור. אולי אחד משליחי הציבור החרדי שקורא דברים אלו יוכל להעמיד עצמו לעזרת החיילים הטובים האלה.
פגשתי את אחד ההורים, ד"ר למתמטיקה, והוא הראה לי באצבעו על ציציותיו ואמר שגם הוא התחיל להוציא ציציות כאות הזדהות עם בנו שרותק לעשרים ואחד יום.
טיזר: הציבור הדתי לאומי אינו משפיע כפי משקלו הסגולי, מפני חוסר העצמאות שבו. את כל ערכיו הוא שואב מאחרים. בנושאים דתיים הוא מחקה את הציבור החרדי, בנושאים לאומיים את הציבור החילוני. ומי שעסוק בחקיינות, וכל הזמן מודד את עצמו ביחס לאחרים, אינו מסוגל להוביל.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
