ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
בטור הקודם סיפרתי באופן כללי על פרשיית גיורי וינה ועל גיבור הפרשה הטרגי, רבי אלתר מאיר שטיינמץ זצ"ל, שבחסדי ה' נמצא העותק היחיד של ספר זיכרונותיו שבו תיאר בפירוט את גיורי וינה שהוא עצמו ארגן. הפעם נספר כיצד הפרשה התפתחה.
גיורי וינה היו גיורים שארגנה המחלקה הדתית של הסוכנות היהודית לבני זוג של יהודים שביקשו לעלות מברית המועצות לארץ. לפני עלייתם הציעו להם ללמוד יהדות ולהתגייר. רוב הנוכרים שמחו על ההצעה, שכן הם ביקשו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי. היו גם מי שלא רצו להשתתף בלימוד ובגיור, בדרך כלל אלה שהעדיפו להשתקע בארצות אחרות. לשם כך גייס רבי אלתר את הרב ד"ר אייזנברג, רבה הראשי של וינה שעמד בראש בית הדין, ואת הרב חיים גרינפלד, רבה של קהילת אגודת ישראל בווינה, ששימש כסמכות ההלכתית שעימה התייעצו בכל דבר. הדיינים בדרך כלל היו הרב ד"ר אייזנברג, רבי אלתר, ומנהל תלמוד התורה של אגודת ישראל בווינה הרב יוסף ברונר. כך גיירו במשך שנת תשכ"ט ובחורף תש"ל 54 גרים.
תחילת הפרשה
בשלהי חורף תש"ל (1970), שמואל ישעיה רטק, בנקאי חסיד סאטמר, פרסם בעיתון של סאטמר בניו־יורק 'דער איד' התקפה חריפה נגד הגיורים הפיקטיביים־כביכול שנערכים על ידי הסוכנות הציונית בווינה. רטק היה מראשי הקהילה החרדית־קנאית שפרשה מקהילת אגודת ישראל בווינה, וגם נודע כאיש מדון שהסתבך בפלילים. בפרסום המאמר ביקש לתקוף את הציונות ואת הרב החרדי של וינה כאחד.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
692 - חזון מדינת ישראל
693 - גיורי וינה – העלילות והעובדות
694 - פרשיית גיורי וינה
טען עוד
עלילת המספרים
בשיחה מיום י"א בשבט תשל"א התייחס הרבי לפרשה ואמר: "בגלל שאין לשקר עקרונות, אנו רואים שלשקר ישנן כמה גרסאות; האמת היא אחת ויחידה, אבל השקר יש בו סוגים רבים של שקרים. לדוגמא בענייננו: השקר הוא עד כדי כך, שכאשר מדברים על גיורי וינה – אזי ישנו אחד הטוען שהיו עשרים וארבעה מקרים, אחר כך השני נוקב במספר חמישים ושמונה, לאחר מכן השלישי טוען שהיו מאה, והרביעי כבר אומר שלוש מאות!... לכאורה אם כולם מדברים אמת, כיצד ייתכן חילוק שכזה, הרי הכול רשום? ואלו שאומרים זאת הם אנשים רשמיים!" (אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה, תשע"ד, עמ' 264). בעיתון ידיעות אחרונות מתאריך כ"ג בשבט תשל"א פורסם שנעשים בווינה גיורים מזויפים, ומספרם לפי טענת "חוגי חב"ד" "320 איש ואישה".
המספר הנכון
בפועל, מספר הגרים היה 54 בשנה וחצי. איש לא ניסה להסתיר את המספר. מה שקרה הוא שמוציאי הדיבה נגד גיורי וינה היו שקרנים, ולשקר אין רגליים, ולכן פעם זרקו מספר כזה ופעם אחר.
ראוי לציין, האנשים שעסקו בגיורים היו ידועים כאנשים ישרים. כך היה הרב אלתר שטיינמץ, תלמיד חכם שתוך סיכון נפשות הציל מאות יהודים בשואה. כך היה הרב קירשבלום, מראשי הסוכנות היהודית, שלפני כן שימש כמנהיג המזרחי בארצות הברית. וכמובן שכך היה הרב הגאון שמאי גינזבורג, שבמסגרת עבודתו בסוכנות היהודית הנחה את כל הגיורים.
כפי הנראה בעלי לשון הרע סיפרו לרבי זצ"ל שוב ושוב דברי דיבה על אנשי הסוכנות היהודית, עד שהיה בטוח שהם רשעים. אין אפשרות אחרת להסביר איך גדול שכמותו, שהקפיד לכבד תלמידי חכמים מכל החוגים והרבה שלום בישראל, נקט עמדה חריפה כל כך נגד גיורי וינה.
התפשטות הדיבה בארץ ישראל
בעקבות זאת הוקם בארץ 'הוועד למען שלמות העם', שהחל לארגן התקפות בתקשורת נגד הסוכנות היהודית והרבנות הראשית שמעלימה עין ומאשרת את הגיורים המזויפים בווינה.
ראשי המפד"ל, ובעיקר שר הדתות זרח ורהפטיג, הגיבו לטענות ואמרו שהעוסקים בגיור הם אנשים יראי שמיים, והלימוד של המתגיירים רציני ונמשך כמה שבועות, והמתגיירים מגלים התעניינות רבה ורצון להצטרף לעם היהודי. עם זאת, היה בליבם ביטחון שברגע שהרבנות הראשית תבדוק את הגיורים היא תמצא שהם נעשו כהלכה והפרשה תדעך.
אולם פעילי חב"ד יחד עם רבנים ליטאים החלו לעבור בבתי הרבנים והאדמו"רים ולגייסם למחאה נגד גיורי וינה. הם טענו שלא מלמדים כלל את הגרים יהדות, שכן שטיינמץ שטוען שהוא מלמד אותם הוא בסך הכול משגיח כשרות שאינו יודע תורה, וגם אינו יודע את שפת העולים, וכיצד אם כן יוכל ללמדם? כלומר, הוא שקרן. בפועל הרב אלתר שטיינמץ היה תלמיד חכם, הוסמך לרבנות וידע שש שפות וידע לדבר עם העולים.
עוד טענו בקשר לקבלת המצוות, שהגרים חותמים על פיסת נייר מבלי לדעת את משמעות הגיור, ועל סמך נענועי הראש של המתגיירים הרבנים מגיירים אותם. בפועל, כל גר נבחן אצל הדיינים על מה שלמד ועל רצונו להתגייר ולקבל עול מצוות.
עוד טענו שאנשי הסוכנות מגיירים אותם רק אם הם מתכוונים לעלות לארץ, וממילא זה גיור על תנאי בניגוד להלכה. בפועל, המגיירים סברו שאם הם מתכוונים לעלות לארץ, הרי שהם קושרים את גורלם בגורל העם היהודי וממילא יש בסיס לגיירם.
עוד טענו שרבה של וינה, הרב ד"ר אייזנברג, הוא רב ניאולוגי, כלומר רפורמי, ובקהילתו תחת הסכמתו מקיימים מסיבות בבתי מלון שמגישים בהם חזיר, וכפי הנראה זה מה שהם אוכלים. והמעלה היחידה שלו שהוא חבר תנועת המזרחי, ולכן אנשי המזרחי תומכים בו.
למעשה, הרב אייזנברג היה רב אורתודוקסי שהוסמך על ידי רבני הונגריה, ואכן גם עשה תואר אקדמי בסמינר ניאולוגי כפי שעשו עוד רבנים מודרניים כמותו. אומנם מכיוון שהיה ירא שמיים, כאשר היו לו שאלות קשות שאל רבנים גדולים, ובכללם את הרב גרינפלד, רבה של קהילת אגודת ישראל בווינה, שגם ניאות ללוות את בית הדין לגיור. יש לציין שגם לאחר מכן רבנים מכל העולם המשיכו להתייחס אליו כאל רב אורתודוקסי.
הפשקוויל
מכיוון שמוציאי הדיבה ידעו שהרבנות הראשית, ובעיקר הרב אונטרמן, יודעים על הגיורים בווינה ומסכימים להם, בעת שהלכו להסית את הרבנים ולגייסם נגד גיורי וינה הוסיפו שהרבנות הראשית נכנעת לפקידי הסוכנות ומאשרת אותם, ולכן יש הכרח לצאת בקריאה דחופה נגד הפרצה. למרבה הצער, רבנים רבים מאוד חתמו על הפשקוויל שהיה מבוסס על שקרים.
בשבט תשל"א (1971) התפרסם כרוז בלשון זו: "אל אחינו עם ד'! כבר ידוע ומפורסם כל הנעשה במרכז עלייה בווינה, מרסיי ושאר ריכוזי העולים, אשר במסווה של עידוד עלייה משיאים עצה לאשר אינם יהודים להודיע באופן רשמי על יהדותם, והקימו ועדת 'גיור' ועל ידי זה מכניסים זרים לארץ הקודש ובידם מסמך רשמי המאשר 'יהדותם', והיא שערורייה שאין כמוה ופרצה עצומה בחומת ייחוד עם ישראל וטהרתו. אנו פונים לכל אשר יד לו בפעילות ועסקנות ציבורית, ואשר נגע יראת ה' בלבבו, שישקיע כל מרצו וכוח השפעתו למנוע את התופעה המחפירה הזאת, ולעקור את הרע משורשו, ובעיקר על ידי קביעת חוק, שלא יוכר אלא גיור שבוצע כהלכה. ולא תינתן ארץ הקודש אלא לעם הקודש!"
על כרוז זה חתמו עשרים ושבעה אדמו"רים ורבנים והוא פורסם בעיתונות ובמודעות רחוב. בין החותמים היו האדמו"רים מלובלין, רחמסטריווקה, ללוב, מחנובקה, פיטסבורג, ביאלה, צ'רנוביל, נדבורנא ועוד; ראשי ישיבת חברון הרב משה חברוני והמשגיח הרב מאיר חדש, וראשי ישיבת פוניבז' הרב שמואל רוזובסקי, הרב פוברסקי והרב לווינשטיין, וכן הרב קנייבסקי (הסטייפלר), הרב וואזנר ('שבט הלוי') והרב לנדא מבני ברק. ואף את הבבא סאלי הצליחו להסית נגד גיורי וינה ולהחתימו על הכרוז. במקביל העדה החרדית מירושלים פרסמה כרוז יותר חריף משלה.
אגב, לימים, רבנים ששמעו מה היה באמת בגיורי וינה חזרו בהם והתנצלו על העמדה שנקטו. בנוסף יש לציין שהרבי מגור והרבי מוויז'ניץ לא חתמו על הכרוז, מפני שהם שמעו באופן אישי את הסיפור, הרבי מגור מפי נאמן ביתו הרב שמאי גינזבורג, והרבי מוויז'ניץ מפני נאמנו רבי אלתר שטיינמץ.
כך תופחת מחלוקת
אכן יש ויכוח עמוק אם בשעת הדחק ראוי לגייר בני משפחות של יהודים שמזדהים עם היהדות אבל כפי הנראה לא יקיימו אורח חיים דתי. אומנם כאשר על גבי הוויכוח האמיתי בהלכה מעלילים עלילות ומפיצים דיבות על הצד השני מתפתחת מחלוקת איומה שאי אפשר לתאר את החורבן שהיא גורמת.
כך עשו לרב יהונתן אייבשיץ שהפיצו עליו דיבות נוראות, ולצערנו גם רבנים גדולים מאוד קיבלו את הלשון הרע וחתמו נגדו. כך גם היה על גדולי החסידות, כאשר סיפרו עליהם דברים רעים מאוד שגרמו למחלוקת איומה.
סיכום ביניים
ברור לי שרובם המוחלט של הרבנים חשבו בתום לב שהעלילות על אנשי הסוכנות והרבנים שגיירו נכונות, אולם בפועל היו אלו שקרים. לימים הרבנים שעוררו את המחלוקת נגד גיורי וינה סבלו בעצמם ממחלוקות קשות.
בטור הבא נסיים את הסיפור.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
