ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
כל ההתפתחות של החברה האנושית התרבותית החלה במהפכה החקלאית. לפני כן בני האדם היו ציידים־מלקטים שנודדים ממקום למקום כדי להשיג את מזונם. מסיבה זו הם היו מעטים יחסית, כי היכולת להתפרנס מציד בעלי חיים היא מוגבלת. הם גם נדדו בתדירות גבוהה, בחילופי העונות, בלי מקום קבוע. מכיוון שלא היה להם מקום, הם גם לא התאגדו. רק כאשר בני האדם החלו לעסוק בחקלאות, וממילא כל משפחה הייתה מוכרחת לגור במקום מסוים - היכן שנמצאת הקרקע החקלאית שברשותה - האנושות החלה להתרבות. מקורות הפרנסה התרבו, שהרי שדה חיטה אחד יכול לפרנס כמה משפחות, ובעיקר החלה התאגדות חברתית. ההישארות במקום קבוע אחד אפשרה לגור במשפחות ובשבטים, וכך התחילה בכל מקום הכרונולוגיה ההיסטורית שהצמיחה את תרבותו. מאז אוכלוסיית העולם גדלה ממיליון בני אדם לשמונה מיליארד. קרקע היא הבסיס להתפתחות האנושית והיא התנאי לציוויליזציה.
חלקת קבר במקום קרקע חקלאית
מה קונה אברהם? מהו שטח הקרקע הראשון שבו הוא נאחז? באופן מפתיע זהו מקום קבורה. את החיבור היציב הראשון שלו לארץ אברהם משיג דווקא בקניית אחוזת קבר. בשונה מלוט, שהמקום שהוא בחר בארץ ישראל היה הקרקע האיכותית והפורייה של כיכר הירדן, המקום שבו מתחיל אברהם להיאחז הוא בית קברות. זו חברון, לשון חיבור, שם מתחיל החיבור הממשי של אברהם עם ארץ ישראל.
חברון איננה נכס משובח במיוחד. חז"ל מספרים כי מדובר באדמה לא איכותית כל כך, "אין לך טרשים בכל ארץ ישראל יתר מחברון". גם האוכלוסייה של חברון אינה שגרתית, בהמשך התורה יתגלה כי גרים שם ענקים – "ויעלו בנגב עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק". במקום לרכוש קרקע חקלאית טובה עם פוטנציאל כלכלי גבוה, אברהם בוחר דווקא אדמת טרשים מוקפת בשכנים מאיימים. בזה הוא מביע אמירה עקרונית: אחיזתו בארץ אינה נובעת ממניעים כלכליים. החיבור שלנו לארץ ישראל, לעולמו של א־לוהים, אינו מתחיל מחיפוש נדל"ן יוקרתי או מעמד חברתי גבוה. אברהם מעוניין בקרקע שתחבר אותו אל הנצח. ערש התרבות שלנו הוא לא החומר אלא הרוח.
בית קברות הוא מקום שבו כולם שווים. לא משנה לאיזה מעמד הגיע כל אדם בחייו, בבית הקברות כולם מגיעים לרמה זהה של עושר וכבוד. בית הקברות הוא מקום החיבור אל הנצח. בנבואת זכריה על גוג ומגוג מתואר שהאויב יעמוד על הר הזיתים ואז ההר ייבקע תחתיו: "ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאוד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה". בעלי הסוד מסבירים כי הר הזיתים הוא בית הקברות הלאומי של עם ישראל, אוצר הנשמות, המקום שבו מתרכזות הנשמות של כל עם ישראל בעבר ובעתיד, זה מה שישמיט את הקרקע מתחת לתרבויות העמים. האחיזה של עם ישראל היא בנצח, וזו הקרקע העמידה והיציבה ביותר.
הבחירה בחברון, בית הקברות היהודי הראשון, מייצגת אחיזה שאינה קשורה לאינטרסים אישיים. בהמשך, בספר במדבר, כשהמרגלים יתורו את ארץ ישראל לפי מבטם הארצי, כלב יהיה היחיד שילך לחברון. הוא יהיה זה שיזכור שהקשר שלנו לארץ ישראל אינו נובע משיקולי כדאיות כאלה ואחרים אלא מתחיל מהאבות הקבורים שם. אותו כלב ייכנס לארץ ישראל אחרי ארבעים שנה, וכשכל בני ישראל יקבלו את נחלותיהם הוא יתנדב לכבוש את חברון. לא מפני שחסרה לו נחלה בארץ, אלא כדי לקיים את רצון ה'.
החלום להיקבר באדמת הארץ
את הקניין הזה, החיבור והאחיזה שמיועדים לקיים את רצון ה', אנחנו מממשים במצבים שונים בחיים. במעשה הקידושין – שנלמד כאמור מקניין מערת המכפלה – החתן אומר לכלה בשעת הקניין: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל". כלומר, איננו מתחתנים עכשיו רק בגלל האהבה האנושית בינינו, אלא גם ובעיקר כדי להקים בית נאמן בישראל, כדי להמשיך את העולם. כאמור, העיקרון הזה מתממש גם ביחס אל המוות, בחשיבות שאנו רואים בקבר ישראל, במקום שהאדם כבר אינו יכול להפיק ממנו רווח אישי – אך הוא המחבר אותו אל הנצח. זו גם הסיבה שיהודים בכל הדורות רצו להיקבר בארץ ישראל. הם הבינו שגם אם בחייהם נאלצו לחיות בגלות, הקשר הנצחי הוא לארץ ישראל. משם תתחיל תחיית המתים, שם מקומנו בעולם הנצח.
המדרש מתאר כי בימי חייה של שרה, נר היה דלוק אצלה מערב שבת עד ערב שבת, ברכה הייתה שרויה בעיסה וענן קשור על האוהל. כל אלה נעלמו עם מותה של שרה, מספר המדרש, אך חזרו ברגע שרבקה נכנסה לאוהלה של שרה. האור, הברכה בעולם החומרי והשכינה במאהל האנושי – שבים עתה לבית אברהם לנצח. אברהם נושא אישה חדשה ששמה קטורה, וחז"ל דורשים שזו הגר, השפחה הזרה שגורשה בעבר. מדוע היא נקראת עתה קטורה? מפני ש"נאים מעשיה כקטורת", וכן מלשון קשר (השורש קט"ר בארמית משמעו קשר), מפני ש"קשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם". מתברר שאברהם, האדם שכל חייו הם מהלך פנימי אחד גדול, יכול לקשר סביבו את כל נקודות הטוב במציאות, גם אלו שנפרדו ממנו בדרך.
לפני מותו, אברהם מבחין בין יצחק ובין בני הפילגשים. יצחק הוא הממשיך העיקרי של הזרע, הנקודה הפנימית, ולכן רק הוא יורש את אברהם. אולם גם שאר הכוחות שיצאו מאברהם הם חשובים, גם הם ממשיכי דרכו, ולכן הם מקבלים מתנות מאברהם ומקימים אומות שעתידות ליישב את העולם.
אחרי האבחנה הזאת בין יצחק לשאר הבנים אברהם נפטר, וקוברים אותו שני בניו – יצחק וישמעאל. הם כמובן קוברים אותו בחברון, במערת המכפלה. הכתוב מזכיר את יצחק לפני ישמעאל, אף שישמעאל נולד קודם, וחז"ל דורשים שישמעאל עשה תשובה והוליך את יצחק לפניו. גם הביטוי שנאמר על ישמעאל במותו, "וייגווע וימות", מלמד לפי חז"ל על תשובתו של ישמעאל, כי זהו ביטוי ששמור לצדיקים. כוחו של ישמעאל גדול, והוא עתיד להביא ברכה רבה לעולם. זו התמונה שחותמת את מסעו של אברהם: גם הכוח השלילי ביותר שיצא ממנו – חוזר ושב אל מקורו. כולם נפגשים בבית הקברות, כולם שומעים בסוף את הא־ל.
בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של הרב לונדין 'עוד 12 אתגרי אמונה במאה ה־21'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
