ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
להביט בעיניים עצומות על הילדים!
המלמד, החליט לתת הזדמנות אחרונה לגנב, ולאתרו בדרך שלא תבייש אותו ברבים. הוא הורה לכל התלמידים לעמוד בשורה מול הקיר ולעצום את עיניהם. התלמיד שגנב את השעון, יחזיק אותו בתוך ידו הקמוצה. כל התלמידים יושיטו את ידיהם מאחורי גבם, והמלמד יעבור ביניהם, יפתח את ידיהם, וישלוף את השעון בלי שהתלמידים האחרים ידעו מי הגנב. הוא גם הבטיח שהגנב לא ייענש.
ואכן, השעון התגלה, והשלום שב לשרור בכיתה, כשהמלמד שומר על סודו של התלמיד שכשל.
התלמיד שכשל ציפה שהמלמד יקרא לו וינזוף בו, אך למרבה הפלא, המלמד התעלם לחלוטין מהגניבה והמשיך להתייחס אליו כרגיל.
עברו שנים רבות, המלמד הזקין וגם התלמיד התבגר והיה לאיש. יום אחד בא התלמיד לביקור מיוחד אצל המלמד. לאחר ששוחחו מעט, אמר התלמיד: "אני רוצה להגיך לך תודה מיוחדת על כך, שלמרות המעשה הנורא שעשיתי, המשכת להאיר לי פנים. אני בטוח שזה היה קשה מאוד"!
ענה לו המלמד: "איני יודע על איזה מקרה אתה מדבר. לא ידוע לי על מעשה נורא שעשית".
כשהזכיר לו התלמיד את מקרה השעון, גילה לו המלמד: "דע לך, כשאמרתי לכל התלמידים לעצום את העיניים, גם אני עצמתי את עיני..."
ואולי, הסיפור הזה מתרץ את התמיהה הגדולה ביותר בפרשתינו - הכיצד יצחק אבינו, נביא ה', רצה לברך את עשיו הרשע? וכי העובדה שכהו עיניו מראות באופן גשמי גרמה לכך שכהו עיניו מלראות באופן רוחני את רשעותו של עשיו? והלא, אדם גדול כמוהו, וודאי יכול להרגיש מבחינה רוחנית בשקריו ורשעותו של עשיו?
יתר על כן, רש"י (כז, א) מביא שעיניו של יצחק כהו בגלל העשן של נשות עשיו, שהיו מקטירות לעבודה זרה. ואף התורה מעידה על נשות עשיו – "ותהיין מורת רוח ליצחק...". אם כך, יצחק ידע, ראה וניזוק מרשעותם של נשות עשיו, וכי היה תמים לחשוב שהנשים רשעות והבעל צדיק?
תשובות רבות נאמרו לקושיא זו, אך הבעל שם טוב הקדוש (בעש"ט על התורה, פרשת תולדות, אות ג) אומר בהקשר לכך דבר מדהים – "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. פירש רש"י שהיה צד אותו ומרמהו בדברים, ואמר הקדוש רבי מיכל מזלאטשוב בשם רבו מרן הקדוש רבינו הבעל שם טוב זצלה"ה, שמיום שרימה עשו את יצחק גרם שאין שום צדיק יוכל לראות על בנו שום דבר רע".
יודעים אנו, לאור דברי הרמב"ן, שהתכונות הטובות שיש בעם ישראל הוטבעו בנו מכוח מעשיהם של האבות הקדושים, "מעשי אבות סימן לבנים". כך, למשל, היכולת של יהודי למסור נפשו על קידוש ה', היא מכוח מסירות נפשו של יצחק בעקידת יצחק.
מחדש כאן הבעש"ט, שיצחק, כביכול, בכוונה הטעה את עצמו להאמין לדברי הרמייה של בנו, והכהה את עיניו, כדי לא לראות את חטאי בנו. ומכח דרכו זו של יצחק, הוטבע בלב כל ישראל, שהדרך הטובה והצדיקה היא לא לראות בחטאי הילדים.
וודאי שלא טוב להיות תמים, אך יש כאן אמירה חינוכית עמוקה, שביסוד הקשר בין הורים לילדים, ההורים צריכים כביכול שלא לראות את מעשיהם הרעים של ילדיהם...
ומכח זה, רצה יצחק לברך את בנו, כדי שהעין הטובה והברכה הזו, תהפוך אט אט את לבבו לטוב...
ויהי רצון, שנזכה תמיד לראות את הטוב בילדינו, להתפלל עליהם, לברך אותם, ומכוח זה יצמחו להיות ילדים טובים וצדיקים!
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
שם משמואל על הפרשה אש התורה וזיכוך מידת הדין
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"ג)
השיעור מבאר על פי תורת ה"שם משמואל" כיצד ניתן לטהר חלקי רע המושרשים באדם, אם על ידי הארה אלוקית ואם באמצעות "אש התורה" ולימוד בהתלהבות השורפים את הרע במקומו, בדומה להכשרת כלים בליבון. בהמשך מוסבר מדוע נושאי מידת הדין, כיצחק ורבקה, נדרשים לשמירה יתרה מפני כעס ודינים, וכיצד התאמצות יתרה בתפילה פותחת שערי שמיים למעלה מן הטבע.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"א, תרע"ג)
השיעור מבאר את משמעות הקשר שבין עיקר וטפל בעולם, ומסביר כיצד דווקא ההיטפלות אל הקדושה והצדיק מעניקה ערך ושלמות גם לדברים הטפלים, בניגוד לגסות הרוח של עשו שסירב להיכנע ליעקב. בהמשך נבחן ההבדל שבין לידת אברהם ללידת יצחק, ומוסבר מדוע בלידת יצחק, שנולד צדיק בן צדיק בקדושה מלאה, האירה השמחה בכל העולמות הרוחניים והגשמיים כאחד.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
