ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
בדברינו לפרשת ויצא תשפ"ג הסברנו כי מסעו של יַעֲקֹב לחרן החל בהליכה רגלית, שם בא לידי ביטוי שמו יַעֲקֹב מלשון עקב.
מסעו של יַעֲקֹב חזרה מחרן מסתיים בתחילת פרשתנו, עם יציאתו של יעקב לחירות בניצחונו על שרו של עשיו, והוא מקבל את שמו החדש יִשְׂרָאֵל.
ישראל מלשון ראש, כדי לסמל את שאיפתו של יקב לראשו של הסולם המגיע לשמיים.
נוסיף עתה עוד משמעויות לשם ישראל.
ישראל מלשון ראש, ראש משמעותו גם מנהיג – ראש וראשון, כמו, למשל, בכינויו של שמעי בן גרא כשבא לקביל פני דוד, עם חזרתו לעבר הירדן המערבי, לאחר כישלון מרד אבשלום - רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף (שמו"ב י"ט כא).
כך מפורש גם בכתוב בפרשתנו, ראש מלשון שררה: "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית ל"ב כט), והרי השם יִשְׂרָאֵל כולל גם את הביטוי "שר". לכן גם 'ישר' פירושו להנהיג כמו בפסוק: "וַיָּשַׂר אֲבִימֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שָׁנִים" (שופטים ט' כב). יתכן וזו גם כוונתו של שמשון, בתשובתו לאביו, כי הוא רוצה לשלוט על הפלישתים באמצעות שליטה על בנותיהן: "אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" (שם י"ד ג) (זו גם כוונתו של שכם בן חמור בקחתו את דינה).
משמעות נוספת לשם יִשְׂרָאֵל היא – ישר.
ספר בראשית הוא ספר הישר (עבודה זרה כה, ע"א), ספרן של ישרים.
הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין מרכז התורה של יהדות אירופה, שהוקמה בידי ר' חיים מוולוז'ין גדול תלמידי הגר"א, הסביר לנו מה ההבדל בין צדיק ישר לצדיק שאינו ישר, וז"ל: "והענין דנתבאר בשירת האזינו על הפסוק: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים ל"ב ד). דשבח יָשָׁר הוא נאמר להצדיק דין הקדוש ברוך הוא בחרבן בית שני שהיה דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל (שם, שם ה). ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה. אך לא היו ישרים בהליכות עולמם. על כן מפני שנאת חנם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס. ובא על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית. ועל זה היה צדוק הדין. שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשם שמים דזה גורם חרבן הבריאה והריסות ישוב הארץ. וזה היה שבח האבות שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר. עוד היו ישרים" (העמק דבר הקדמה לבראשית).
הנצי"ב, ממשיך להגדיר מי הם הצדיקים הישרים גם בעוד תחום, וז"ל: "עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה. כמו שאנו רואים כמה השתטח אברהם אבינו להתפלל על סדום. אף על גב שהיה שנא אותם ואת מלכם תכלית שנאה עבור רשעתם ... איתא על זה (דברים רבה ג טו), כי על כן בחר הוא יתברך באברהם מבכל צדיקים שקדמוהו על שהיה מלמד סנגוריא על הבריות שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו אהבת צדק ותשנא רשע". הנצי"ב חוזר ומסכם: "ובדברינו נתיישב יפה על מה נקרא זה הספר ספר הישר שהוא ספר הבריאה" (שם).
יעקב הצדיק "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כ"ה כז), מוכרז בפרשתנו גם כ-יִשְׂרָאֵל, צדיק וישר.
הבה נתפלל כי גם מנהיגי ישראל בדורנו יזכו להיות ראויים לכינוי יִשְׂרָאֵל – צדיקים וישרים.
היום יום חמישי בשבת, י"ד בכסלו תשפ"ג, עלה לגנזי מרומים ר' ישראל אהרוני, עמוד הימיני ממייסדי "ארץ חמדה"
פרופ' יִשְׂרָאֵל אהרוני היה צדיק וישר מכל הבחינות שהזכרנו לעיל. יהיו גם דברים אלה לעילוי נשמתו. תנצב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
