בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • מקץ
קטגוריה משנית
  • שבת ומועדים
  • שיחות לחג החנוכה
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
לילה. מנהיג הקהילה התרווח על כסאו, ונשם עמוקות.
אלו השעות שלו. השקט מסביב עוזר לו לחשוב. בשעות אלו הוא עושה חשבון נפש, וחושב על פתרונות מתאימים לבעיות השונות של הקהילה.
סוף סוף השתררה שלווה סביב הקהילה הקטנה. שנים רבות של מאבקים וקשיים מול אויבים חיצוניים קשים, שאיימו לבלוע כליל את הקהילה, באו אל קיצם.
סוף סוף הוא יכול להתעסק בבעיות השגרתיות והיום יומיות הפשוטות. כמה חיכה לשנים אלו. והאמת היא, שיש נתון חשוב נוסף שמיקל עליו. הוא כבר לא לבד. לקהילה הקטנה הצטרף לאחרונה, בן משפחתו הזקן והחכם, שניסיון חייו ועצותיו שווים זהב. סוף סוף, יש לו על מי להישען.
האמת היא, שלאחרונה כבר לא כל כך פשוט. אחד מבני הקהילה החל להפיץ רעיונות חדשים ומפתיעים, המאתגרים מחשבתית את כל בני הקהילה, והדבר גורם סכסוכים וויכוחים פנימיים קשים בקהילה.
בימים האחרונים, הוא התחיל להתלבט בשאלה – אולי אנשים חייבים תמיד לריב, וכך כשאין מאבקים חיצוניים נולדים וויכוחים פנימיים? אולי עדיף מאבק חיצוני כדי למנוע מריבות פנימיות?
וכך, מצא עצמו מנהיג הקהילה מתייעץ עם קרובו הזקן והחכם בשאלה שמטרידה אותו לאחרונה. למרבה ההפתעה, ענה הזקן משפט קצר וחריף, שנחרט בליבו לנצח – 'אכן, שלווה מביאה מריבות פנימיות, אך היא מאפשרת גם להוליד תובנות חדשות ועמוקות, שייזכרו לנצח'...
ובכן, השורות שכתבתי לעיל, היו משל כפול – הן לסיפור יוסף והאחים והן לחשיבותו של נס חנוכה.
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו", "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף". כשמגיע יעקב לגיל 100 בקירוב, הוא זוכה סוף סוף לשבת עם משפחתו בארץ מגורי אביו. לאחר שנות רווקות ארוכות, ושנות סבל וסיכון מול לבן, עשיו ושכם, המאיימים לבלוע כליל את משפחתו וחייו, הוא בא סוף סוף לחיות בשלווה ליד יצחק אביו.
אך כשמסתיימים האיומים החיצוניים, מתחילים הוויכוחים הפנימיים בדמות ריב יוסף והאחים. כביכול, כך טבעו של עולם, כשיש איום חיצוני כולם מתלכדים נגדו, (כמו בעת מבצעים צבאיים במדינת ישראל), וכשנעלמים האתגרים החיצוניים מתחילות המריבות הפנימיות.
אך זאת רק מחצית התמונה. החצי השני הוא, שבזמן שהמשפחה חיה בשלווה, יוסף חולם חלומות של מלכות. בפרשת מקץ, החלומות הללו הופכים כבר לחלק משעבוד מצריים, אך בשלב זה כשהעם חי את חייו בשלווה ובחירות, אלו חלומות של מלכות.
השלווה מאפשרת חירות רעיונית. החירות מולידה מטבעה תובנות מנוגדות, שמולידות וויכוחים, אך דווקא הוויכוחים מלמדים על תסיסה רוחנית, שיכולה להוליד בשורות גדולות.
עניין זה שופך אור גדול על חשיבותו של נס חנוכה לדורות. הרמב"ם בהלכות חנוכה (ג,א) מבאר שחלק מרכזי מההודאה של חנוכה הוא הקמת ממלכת החשמונאים, "שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם... והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה...".
ויש לשאול – ניסים רבים אירעו לישראל במהלך הדורות, ולא כל נס זכה להיקבע כחג לדורות. וודאי שרק מאורע, שיש לו משמעות לדורות, נקבע לדורות. והלא, מלכות החשמונאים כבר חרבה מזמן, ובמה זכתה שההודאה עליה נקבעה לדורות?
אחת התשובות היא, שההיסטוריה של ממלכת בית חשמונאי, מזכירה בכמה קווים את מה שכתבנו. הממלכה חרבה בעקבות ריב הנסיכים האחים, הטוענים לכתר – יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובלוס. לאחר כ- 73 שנות עצמאות, פתחו הללו במלחמת אחים, והזמינו את הרומאים להכריע ביניהם. הרומאים הגיעו, והשתלטו על הממלכה.
אולם, יש גם חצי שנה לתמונה. כבר אמר הפילוסוף רוסו: "נראה שלעולם לא אדע מה באמת טוענים היהודים, כל עוד אין להם מדינה חופשית, בתי מדרש ואוניברסיטאות, שבהם יוכלו לדבר ולדון ללא סכנה... רק אז נוכל לדעת מה בפיהם".
הממלכה החשמונאית איפשרה לעם ישראל להוציא את מלוא כוחותיו בימי בית שני. בימי הבית הראשון זכינו לנבואה ולספר התנ"ך, בימי הבית השני זכינו לעומק חדש של התורה שבעל פה, המשנה, וכל העומק של חז"ל, שמכוחם המשכנו ליצור עוד ועוד עומקים של תורה בכל ימי הגלות הנוראה.
התורה שבעל פה היא שאפשרה לתורתנו הקדושה להישאר רלוונטית בכל הדורות, ולתת מענה לכל האתגרים, שיתחדשו בכל דור ודור, וזהו נס חנוכה, המקיים את העם בכל הדורות.
"הרוצה להחכים ידרים... מנורה בדרום", הנס במנורה רומז לאור חכמת תורה שבעל פה, שזכינו לו בימי חנוכה, והוא מוסיף והולך תדיר ומביא את ישראל לגאולתם השלימה במהרה!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il