ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
השעה כבר 9 בערב והנער איננו. תגידו - לא הגיוני לדרוש מילד בן שבע לחזור בשעה סבירה הביתה, כדי שיוכל לאכול, להתקלח וללכת לישון בזמן? פלא, שאח"כ הוא מתקשה לקום בבוקר ולהתרכז במשך היום בלימודים? מה לא עשיתי? דיברתי יפה, גערתי, אך המסר לא נקלט. אולי פליק קטן (קטן, שלא יחבול בו כמובן) יועיל, במקום שבו נכשלו המילים?
--------------
הרב אברהם צוקרמן שליט"א - ראש ישיבת בנ"ע 'כפר הרואה' וראש ישיבות בני עקיבא
חינוכו של אב וחינוכו של מחנך
החינוך מוטל על האב והאם בשווה, אך הלימוד - חובה הוא על האב. ההלכה מנחה אותנו, שכשהתינוק מתחיל לדבר אביו מלמדו "תורה ציווה לנו משה". אינני יודע כמה אבות בדורנו מלמדים את בנם התינוק "תורה ציווה לנו משה", אבל אני יכול להעיד, שכשבאתי בגיל 14 לישיבת 'בית יוסף - נוברדוק' בפינסק, הרה"ג ר' חיים קנייבסקי שליט"א בנו של רבי הסטייפלר זצוק"ל היה ילד בגיל 3-4, ובשעה שהבחורים הגדולים רצו להשתעשע אתו, הם העמידוהו על ספסל ובקשו ממנו לומר את סדר המשניות בש"ס, והוא אכן אמר אותם, סימן - שאביו לימדו.
חינוך זו משימה יוצרת. הפסוק אומר: "ועיר פרא אדם יוולד" (איוב י"א), האבא הביולוגי הריהו כעיר פרא, אך מעיר פרא - יוולד אדם במידה ונחנכו כראוי. אין האדם נולד רע או טוב, את זה הוא קונה ומתחנך מהסביבה, וממי שמקדיש לו תשומת לב ומחנכו. לביצוע משימה זו הדריכנו הכתוב: "חושׂך שבטו- שונא בנו, ואוהבו- שחרו מוסר" (משלי י"ב), וכפירוש המלבי"ם (בתמצית):
אב שחושׂך שבטו מבנו לא משום צערו של הבן, אלא משום שהדבר גורם לו צער, ומתוך האהבה העצמית - אין הוא מייסר את הבן - בסופו של דבר הוא ישנאנו! אבל האוהב את בנו ולא את עצמו - משחר ילדותו של הבן ייסרנו - בדיבור, וכשצריך גם בשבט, ואם אינו עושה זאת כשיש צורך בכך הרהו חוטא בנפש הילד. מקומו של השבט הוא רק כשהילד עדיין צעיר, בראשית חינוכו כמו שנאמר:" חנוך לנער על פי דרכו" שמשמעו בראשית דרכו.
כללים אלו נאמרו באב, אך ספק גדול הוא לנו אם גם רבו מחנכו צריך לנהוג כך, שהרי הבדל גדול ביניהם. לאביו האדם קשור כל ימי חייו, ואילו מורו מתחלף מגיל לגיל. הן אפילו באביו דרשו רבותינו להימנע מעימות עם בן גדול, שמא הבן לא ישלוט בעצמו ותגובתו תכשילהו, ונמצא עובר על מצוות כיבוד ומורא אב ואם, ואִם ביחס לאב כך, ביחס לרב מחנך - על אחת כמה וכמה. כללו של דבר: את ה'שבט' נשאיר לאב וגם זה רק בגיל צעיר, ואת עצמנו כמחנכים נרגיל: "ואוהבו שחרו מוסר", מתוך אהבה וחיבה נקרבהו, ובשעת הצורך נייסרו בדברים המשברים את הלב .
--------------
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית אל ורב הישוב
טובת הילד - הכאה קלה בשעת הצורך
החכם מכל אדם שלמה המלך אומר "חושׂך שבטו שונא בנו". מי שמונע את עצמו מלהעניש את בנו, כאשר יש צורך בכך, הוא אינו מטיב עם בנו אלא מרע לו, וכאילו שונא אותו. איני רואה בהכאה קלה מבוקרת לצורך חינוכי דבר שלילי. בעיני הכאה קלה פוגעת פחות בילד מגערה בפה שמעליבה. כי סטירת לחי היא פגיעה בגוף ועלבון פוגע בנפש, מכה כואבת לרגע אך הטחת עלבונות והשמעת חסרונות הילדים עושה נזק רוחני נפשי גדול הרבה יותר.
וכבר אמרו חכמים גדול עונשו של מוציא שם רע יותר מהעושה מעשה, כלומר הוצאת שם רע בדבור חמורה יותר. כהורה בקשתי מהמורים של ילדי, שאם הם צריכים להעניש אותם, אני מבקש שיתנו להם מכה קטנה, ואל יטיחו בהם עלבונות ששוברים את בטחונים העצמי. אמנם חוקי המדינה אוסרים להעניש עונש פיזי, וזאת על מנת למנוע תופעות של התעללויות קשות, אך האיסור הגורף להשתמש בעונש פיזי אינו נכון.
איני סבור שבגלל יחידים חריגים, שאינם יכולים לשלוט על עצמם, צריך להגביל את הכלל כולו מלהשתמש באופן מבוקר בשעת ההכרח בעונש של מכה קלה. בעיקר אצל קטנים שעדין אינם מבינים אלא באופן זה, כגון ילד קטן שנוגע בתקע חשמלי מסוכן, ורק מכה מרתיעה אותו מלנגוע ולהסתכן, או ילד שמרביץ לאחרים, ושום דבור לא פועל עליו רק מכה. "חוסך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר"
--------------
הרב אורי כהן שליט"א ראש כולל 'מרץ', מבשרת ציון
רק מתוך אהבה
הזכות הגדולה ביותר של הילד היא להיות מחונך. שמירת זכויות הילד האמיתית היא לגדלו ולחנכו להיות 'אדם טוב וישר', מכין עצמו לחיי תורה ומעשים טובים . חינוך נקנה לעיתים בדרך הקשה, לפיכך אמר שלמה בחכמתו (משלי כ"ט): "יסר בנך וינחך", וכוונתו גם לייסורים בדברים (כמבואר בפסוק "לא בדברים יווסר עבד " (שם י"ט), משמע שבן כן). ממילא, מי שבטבעו שומע להדרכת הוריו ומחנכיו, אין סיבה ואין מקום להכותו (מכות ח:), אולם מי שהוא בבחינת "עייר פרא אדם ייוולד", חובה על מחנכיו לנתבו לדרך התורה ויראת שמיים גם בייסורים גופניים. אך חשוב להדגיש: המוסר, הן בדברים והן בהכאה, יתקבל אצל הבן\התלמיד בהבנה (גם אם לא בהסכמה), רק אם הוא יהיה משוכנע שהדבר נעשה למענו ולטובתו. זו הסיבה שאין טעם להכותו מתוך כעס , וממילא יש איסור בהכאה ("לא יוסיף": אזהרה מלהכות כל איש מישראל וכו' - ספר החינוך פרשת כי תצא), שהרי ההכאה הותרה רק לטובת הילד, והכאה מתוך כעס לא תועיל.
יש מחנכים הסבורים, שאין להכות ילדים בשום פנים ואופן, בגלל הנזק הנפשי הנגרם להם. אולם צריך לזכור שהנפש רגישה ל'מכות נפשיות' הרבה יותר מלמכות גופניות, לכן גדול יותר הנזק העלול להיגרם מפגיעה נפשית, כגון עלבון בפני ילדים אחרים, הרחקה משאר הילדים, הפליה בין הילדים בבית או בכיתה וכו'. לכן רצוי לעיתים להכות מעט את הילד כדי למונעו מלהזיק, או מהתנהגות אלימה, מאשר להרבות בעונשים נפשיים.
ילדים בגיל הרך מאוד, שאינם מבינים מהו 'עונש', ובודאי שאינם מקבלי תוכחה - מבינים היטב מה עומד מאחורי מכה הניתנת להם ביד אוהבת מההורים. חינוך להתנהגות הולמת בגיל הרך, חוסכת את הצורך להרבות בכפיית הנהגה טובה בגיל מתקדם יותר, וזו טובת הילד. אולם, הכאת נערים אסרו חז"ל, מחשש שמא יעמוד הנער על נפשו ויכשל בעוון החמור של הכאת אביו או רבו. גם אם יקבל הנער את העונש הגופני ב'הכנעה' ייגרם נזק קשה ביותר למערכת היחסים בין המכה למוכה, מפני שהמתבגר נעלב מאד מקבלת מכות מהורה ומחנך, ממילא אין תועלת לנער בהכאה, והמכה עובר על 'לא יוסיף'. ונזכה ל"שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך".
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
