ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- קידושין
- שיעורים במסכת קידושין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
בגמרא 1 נאמר שרבה היה גבאי צדקה והוא כפה את רבי נתן שיתן ארבע מאות זוז לצדקה. בדברי התוספות במקום מובאת שיטת ר"י, שאומר שלמרות שבית דין לא כופים על מצות עשה שמוזכר מתן שכרה בתורה, ובמצוות הצדקה אומרת התורה "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ"? 2 , מכל מקום ניתן לכפות על נתינת צדקה משום שיש בה גם שני לאוים "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ וגו'", ועל לאוים כופים בכל מקרה, גם אם מתן שכרם בצידם.
והנה, במצוות השבת אבידה מחייבת התורה את המוצא לטפל באבידה עד שיגיע המאבד, ונחלקו האמוראים: לדעת רבה המוצא נחשב שומר חינם, ולדעת רב יוסף הוא נחשב שומר שכר, וטעמו הוא שהעיסוק במצות השבת האבידה פוטר את המוצא מלתת צדקה לעני, שהרי עוסק במצוה פטור מהמצוה 3 .
ותמה הבית יעקב, בעל ה'נתיבות': היעלה על הדעת לומר שעוסק במצוה רשאי לאכול בשר נבילה? ודאי שלא, שהרי גם אדם שעוסק במצוה אינו רשאי לעבור על לאוים. והרי ר"י אמר שגם בצדקה יש שני לאוים, ואם כן כיצד יתכן שהעוסק בטיפול באבידה פטור מלתת צדקה לעני?
תשובה א: מטרת הלאו בצדקה היא לחזק את העשה
בישיבות רגילים להשיב על שאלה זו לאור דברי הרמב"ן. הגמרא 4 אומרת שנשים חייבות ממצות מעקה משום שזו מצות עשה שאין הזמן גרמא, ושואלים הראשונים - הרי במצות מעקה יש גם לאו 'לא תשים דמים בביתך', ואם כן גם אם המצוה לשים מעקה היתה מצות עשה שהזמן גרמא היתה האשה מחוייבת בה משום הלאו! מבאר הרמב"ן שהלאו במצות מעקה אינו לאו עצמאי, אלא מטרתו היא לחזק את העשה. עיקר מטרת התורה היא מצוות העשה 'ועשית מעקה לגגך', והתורה מוסיפה לאו כדי שהאדם לא יתרשל בקיום המצוה. מעתה, אילו היתה המצוה מצות עשה שהזמן גרמא היתה האשה פטורה גם מהלאו, שהרי כל הלאו נועד לחזק את העשה. ולאור דברי הרמב"ן מיישבים גם שאלת הבית יעקב, שגם במצוות צדקה עיקר מטרת התורה היא מצות העשה לתת לעני את הכסף, והלאוים "לא תאמץ" ו"לא תקפוץ" נועדו רק לחזק את העשה. מעתה, אדם העוסק במצוה ופטור מהעשה, פטור גם מהלאו.
לפי ההבנה שמטרת הלאוים במצות צדקה היא רק לחזק את העשה, ניתן ליישב קושיא נוספת שמקשים העולם. כידוע, אמרו חכמים ביחס למצות צדקה "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" 5 . וקשה, הרי כלל בידינו שכדי לא לעבור על מצוות לא תעשה אדם מחוייב למסור את כל ממונו, ומדוע מצות צדקה היא רק עד חמישית מהרכוש? הרי יש בה גם לאוים? אחת התשובות לשאלה זו היא לאור מה שאמרנו, שכל המטרה של הלאו היא לחזק את העשה, וממילא כוחו מוגבל לכוחו של העשה (אמנם ניתן לומר באופן נוסף, שגם אם האדם נתן רק חלק מממונו כבר לא ניתן לומר שהוא אימץ את לבבו).
תשובה ב: הבחנה בין קום עשה לשב ואל תעשה
יש שרוצים לומר ישוב נוסף לשאלתנו, וזאת לאור דברי הפרי מגדים. הפרי מגדים מחדש שרק על לא תעשה שעוברים עליו במעשה מחוייב אדם למסור את כל ממונו, אולם על לא תעשה שעוברים עליו בשב ואל תעשה, כגון צדקה, אין חיוב להוציא את כל הנכסים, והריהו לענין זה כמו מצות עשה. לפי דבריו יש שרוצים לומר שהעוסק במצוה פטור לא רק ממצות עשה, אלא אפילו מותר לו לעבור על מצות לא תעשה אם הוא עובר עליהן בשב ואל תעשה.
תשובה ג: הלאו לא נאמר בכל מקרה
הגדולים שבישיבת מיר בליטא אמרו ישוב נוסף לשאלתנו, והוא לפי דברי הרמב"ם. כך כתב הרמב"ם בהלכות מתנות עניים 6 :
א. מצות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני, אם היתה יד הנותן משגת, שנאמר פתוח תפתח את ידך לו ונאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך ונאמר וחי אחיך עמך.
ב. וכל הרואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה עבר בלא תעשה שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון.
ב. וכל הרואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה עבר בלא תעשה שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון.
מדברי הרמב"ם מדוייק, שהעשה והלאו שבמצוות הצדקה מתייחסים לשני מקרים שונים. אם אדם יודע שיש עני בעולם והוא לא נותן לו, הריהו מבטל מצות עשה. אולם אם העני כבר בא לפניו ובכל זאת האדם אינו נותן לו, הריהו עובר גם על הלאו, שהרי בכך הוא מאמץ את לבבו. מעתה ניתן לומר שכל הפטור של העוסק במצוה ממצות צדקה הוא רק ביחס לעני שלא בא לפני העוסק במצוה, והעוסק במצוה אינו מחוייב ללכת אליו; אך אם עני בא לפניו - גם העוסק במצוה צריך לתת לו צדקה.
יש לציין שמדברי התוספות 7 מוכח שאינם סוברים כתירוץ זה, שכן כתבו שרבה, שסובר ששומר אבידה הינו שומר חינם, מסכים שהשומר פטור מלתת צדקה לעני, ובכל זאת אין הדבר נחשב שכר "דסבירא ליה דלא שכיחא שיבא עני בשעה שמתעסק בה לצורכה". מפורש בדבריהם שהפטור של העוסק במצוה מתייחס גם למקרה שבו העני בא לפני האדם.
סיכום
לסיכום, עסקנו בשלשה ישובים לקושיית הנתיבות, מדוע העוסק במצוה פטור מן הצדקה למרות שיש בה לאו:
א. על פי הרמב"ן: הלאו שבצדקה אינו לאו עצמאי, ומטרתו היא רק לחזק את העשה. כיון שהעוסק במצוה פטור מהעשה, ממילא הוא פטור גם מן הלאו.
ב. על פי הפרי מגדים: אדם העוסק במצוה אינו פטור רק ממצות עשה, אלא גם ממצוות לא תעשה שעובר עליהן בשב ואל תעשה.
ג. על פי הרמב"ם: העוסק במצוה פטור רק במקרה שאין בו לאו, אבל כאשר העני בא לפני האדם יש גם לאו, ובמקרה זה אכן גם העוסק במצוה חייב לתת צדקה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









