ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
יש נוהגים להתענות בערב ראש השנה, וכתוב בבא"ח (ש"ר נצבים אות א'):
"מי שלא ישן בליל ערב ר"ה יכול לאכול עד עמוד השחר, אבל מי שישן לא יאכל אחר שינה, ורק משקה של קהוו"א מותר קודם עמוד השחר".
כיום אנו אומרים לאנשים שלא יצומו בערב ר"ה, כדי שיכנס ליום טוב כשהוא שמח, ולא רעב שלא יבא לידי כעס.
הליכה לבית הקברות
נוהגים ללכת בערב ראש השנה להתפלל על קברי צדיקים, ומרבים תחנונים לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. ואין הכוונה להתפלל אל המתים עצמם כי זה בכלל "דורש אל המתים", אלא האדם מבקש מהקב"ה שישמע לתפילתו בזכות הצדיקים (בא"ח נצבים ב').
היה רב גדול מהזרם הליטאי, ואיני מזכיר את שמו, שסבר שאסור ללכת לבית הקברות ולהתפלל כי יש בזה משום "ודורש אל המתים". אשתו היתה ממשפחת הרידב"ז הקבור בצפת. והאשה היתה חולה ואמרו לה הרופאים שאין לה תקנה שתבריא.
וידוע שהרה"ג ז'ולטי ע"ה היה מקורב לאותו רב גדול, ואמרתי לו שיציע לו ללכת ולהתפלל על קבר הרידב"ז, והוא אמר לי, הרי רב זה סובר שאסור לעשות כן כי לדעתו יש בזה משום "ודורש אל המתים". בא אותו רב לביתו וסיפר לאשתו מה שאמר הרב ז'ולטי ומה שאני אמרתי. אמרה לו אשתו: הרי אני גידלתי אותך וטפלתי בך כל חמישים שנות נישואינו, האם פעם אחת המרתי את פיך ?! ועתה יש לי רק בקשה אחת שתלך ותתפלל על הקבר של הסבא שלי, כי אני חולה ואיני יכולה לעמוד על רגלי. אמר לה הרב: אני אעשה כדבריך. אך כיון שחשש שיראוהו מתפלל על קברי צדיקים, אמר לו הרב ז'ולטי שילך בלילה והוא ידאג שישימו אבוקה גדולה על קבר הרידב"ז, והוא יעמוד מלמעלה ויתפלל, וכן היה. חזר הרב מקבר הרידב"ז לביתו, ואשתו אמרה לו שבדיוק בשעה תשעה ורבע חשה בטוב. אמר לה בעלה: בדיוק בשעה זו עמדתי להתפלל. אבל הוא ביקש שלא יפרסמו שהתפילה על קבר הצדיק הועילה.
טבילה
א. טוב לאדם שיטבול בערב ראש השנה במקוה, כי הטהרה מועילה לשמיעת תפילתו של אדם.
ב. טובלים חמש טבילות, ומי שאינו זוכר כוונת הטבילות בפרטות, יטבול חמש פעמים ויכוון כמו שכתוב במחזור ('קול יעקב' בעמוד קלד) או בבא"ח בפרשת נצבים, וזה מועיל כמו שאנו אומרים על דעת רשב"י ורבי אלעזר בנו ועל דעת האר"י הקדוש וכדומה.
ג. יש מי שאומר שמברכים על טבילה זו: "ברוך אתה ה' וכו' אשר קדשנו במצוותיו וציונו על הטבילה", ואין הלכה כן.
ט' קבין לאנוס
מי שאינו יכול לטבול במקוה, כגון: זקן או חולה - ישפוך על גופו תשעה קבין מים, שהם כשלש עשרה וחצי ליטר מים ללא הפסקה, ובדיעבד זה מועיל. ויש אומרים שאין צריך בכלי דוקא אלא הוא יכול לעמוד תחת זרם המים במקלחת עד שיישפכו עליו ט' קבין מים ללא הפסקה, וזה מטהרו.
את השיעור מחשבים כך: יקח דלי או גיגית, ויניחם תחת הקילוח למשך חצי דקה, וימדוד כמה מים נכנסו, ועל פי זה ידע לחשב את הזמן הנדרש כדי שיישפכו עליו שלש עשרה וחצי ליטר של מים.
נטילת ע"ב לאנוס ביותר
מי שאינו יכול אפילו לשפוך על עצמו מים כדלעיל - יאמר נוסח "לשם יחוד" מיוחד המופיע במחזור 'קול יעקב' בעמוד קל"ה, ואח"כ יטול את ידיו ארבעים פעם, ואופן הנטילה נמצא במחזור בעמוד קל"ד (וכן בסידור 'קול אליהו' בעמודים שלג - שלד), ולאחר מכן יאמר עשר פעמים את הפסוק "לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי". ויכוין "לב טהור ברא" - ראשי תבות "טבל", וסופי תבות "אבר", שבטבילת אבר אחד נטהרים כל אבריו.
טבילת אשה
ובכדי למנוע מכשול, אנו מדגישים ששפיכת ט' קבין ונטילת ארבעים פעם, אינה מועילה אלא לטהרת גברים בלבד ובדיעבד. אבל אשה אינה עולה מטומאתה עד שתטבול כל גופה במקוה ארבעים סאה כדת וכדין, ואפילו תשפוך עליה כל מימות שבעולם לא יועיל לה (עיין לרמב"ם פרק י"א מהל' איסורי ביאה הל' ט"ז). וכשטובלת צריך שכל גופה יהיה בתוך המים, ואפילו אם רק שערה אחת יצאה מחוץ למים, לא עלתה לה טבילה ולא נטהרה מטומאתה.
המלאכים עונים אמן
יש לנשים מעלה וחשיבות מיוחדת בקיום מצוה זו. וכידוע המלאכים עונים אמן וטהור על הברכה והטבילה של האשה, אבל על הברכות שלנו אין המלאכים עונים אמן (עיין טהרת ישראל סי' קצ"ה אות קנ"א).
וידוע המעשה עם אמו של ישמעאל כהן גדול שפעם אחת ירדה לטבול ופגע בה מצורע, וחזרה וטבלה ופגע בה חזיר, וחזרה וטבלה ופגע בה גמל, ובפעם הרביעית גוי, ובחמישית ערל, ובששית כלב, ובשביעית חמור, ובשמינית סוס, ובתשיעית עם הארץ, ובעשירית ישמעאל, ובכל פעם טבלה טבילה אחרת. נכמרו רחמיו של הקב"ה ואמר: עד מתי צדקת זו מצטערת, וירד אליהו הנביא ועמד על פתח המקוה, והיא ראתה אותו, ובאותו לילה התעברה ויצא ממנה רבי ישמעאל כהן גדול.
בנביא כתוב על נעמן שר צבא של מלך ארם שהיה מצורע, והוא היה אותו אדם שמשך בתומו חץ והרג את אחאב. ואלישע אמר לו שילך ויטבול במימי הירדן ושב ורפא לו. ונעמן כעס ואמר לאלישע: "הלא טוב אמנה (אבנה) ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא ארחץ בהם וטהרתי". אומר לו אלישע: סתם טבילה לא תועיל לך, אבל אם תטבול כאשר ציוה אותך אלוקים, יועיל לך (עיין מלכים ב' פרק ה').
ראש השנה שחל בימים שבת וראשון
אם יבוא המשיח, יתכן והוא ישנה את התאריך של ר"ה, כי קביעת זמני המועדים תהיה על פי קידוש הלבנה.
שלא להכין מיו"ט אחד למשנהו
בראש השנה ישנם שני ימים טובים, ונחשבים שני ימים אלו ליום אחד ארוך. ומיהו, למרות ששני הימים של ראש השנה נחשבים ל"יומא אריכתא", יש לדעת שאין יום טוב אחד של ראש השנה מכין ליום טוב השני של ראש השנה, ואפילו אם שניהם יחולו בחול, וכל שכן אם יו"ט הראשון חל בשבת שאסור להכין ליו"ט שני. ולכן, יש להזהר שלא לערוך את השולחן ולהכין שאר מאכלים משבת לצורך סעודת ליל ראש השנה במוצאי שבת (עיין לכה"ח סי' תמ"ד ס"ק מ"ה).
(אם למשל יחול שבועות ביום ראשון, וביום שבת הוא אומר שישכב לישון כדי שיהיה לו כח ללמוד בלילה - יש בזה משום הכנה ואסור לעשות כן. אבל אם הולך לישון ולא אומר כלום - מותר. עיין למש"ב סי' ר"צ ס"ק ד').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
