ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
אלפי יהודים מכל העולם נוהרים ועולים לעיר הקודש צפת. בין העולים, בולטים מגורשים רבים מספרד, חלקם אנוסים לשעבר, שבצעירותם המירו את דתם, מאימת גזירת גירוש ספרד, ובדרכים שונות ומשונות הצליחו להימלט מספרד, ולשוב ליהדותם בגלוי.
אותם יהודים, בעלי תשובה, משתוקקים בכל ליבם לכפר על העוונות הגדולים שעשו בצעירותם. הם פונים לחכמי הדור בבקשה למצוא להם דרך של תשובה, ומבקשים שילקו אותם מלקות של ממש, כדין תורה, וכיוון ש"כל חייבי כריתות, שלקו, נפטרו מידי כריתתם", הרי שבזכות המלקות הם יפטרו מעבירות הכרת שעשו.
אולם, חכמי הדור קצרה ידם מהושיע. רק בית דין של חכמים סמוכים, איש מפי איש עד משה רבינו, רשאים להלקות חוטאים. ובימי הגלות, התבטלה הסמיכה, מפני שרק חכמים שבארץ ישראל יכולים להיסמך, ובזמן שלא היו חכמים גדולים בארץ ישראל, בטלה הסמיכה, ואין מי שיוכל להלקות.
באותם שנים, גרו בצפת חכמים גדולים, ובראשם רבי יעקב בירב (ההילולא שלו ב- ל' ניסן), ומרן הבית יוסף – רבי יוסף קארו. ישבו חכמי הדור על המדוכה ומצאו פתרון, חידוש הסמיכה.
וכיצד תתחדש הסמיכה?
בדק רבי יעקב בירב ומצא, שהרמב"ם (סנהדרין ד, יא) כותב: "נראין לי הדברים, שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים, ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים". ומכך הסיק להלכה, שאם יסכימו רוב חכמי ארץ ישראל לסמוך אחד, הרי הוא סמוך. וכיוון שבאותו הזמן, חכמי צפת היו רוב חכמי הארץ, הרי שבכוחם להשיב את הסמיכה.
התאספו איפה חכמי צפת, והחליטו לסמוך את רבי יעקב בירב, וכך כתבו בשטר הסמיכה: "בררנו לגדול שבנו בחכמה ובמניין, החכם השלם הרב הגדול מהר"ר יעקב בירב שיהיה סמוך, וראש ישיבה ורב יתקרי, והוא יושיב מהיותר חכמים שבנו אצלו ורבנים יתקרו, ויהיו סמוכים לעד לעולם... והיה אם בן הכות הרשע, והובא לפני ה' ויכוהו על פי התורה... ויפטר מידי כרתו...". כך הפך מהר"י בירב לסמוך הראשון, שסמך בהמשך את מרן הבית יוסף ועוד מענקי הדורות.
(בפועל, הסמיכה לא החזיקה מעמד דורות רבים, מפני שהרלב"ח והרדב"ז חלקו על האפשרות לסמוך בדרך זו, ובסופו של דבר פסקה הסמיכה).
מכתב הסמיכה עולה בבירור, שהסומכים חיפשו בעיקר פתרון לבעיה הדוחקת של אנוסי ספרד. אולם מעיון ברמב"ם, שעליו הסתמכו הסומכים, עולה שאת הרמב"ם העסיק עניין אחר.
וכך מנמק הרמב"ם בפירוש המשניות (סנהדרין פ"א) את שיטתו, שבדרך זו של הסכמת חכמי ארץ ישראל תתחדש הסמיכה – "לפי שאם לא תאמר כן, לא תהא אפשרית מציאות בית דין הגדול לעולם, לפי שצריך כל אחד מהם שיהא סמוך בלי ספק, והרי כבר הבטיח ה' בשיבתם באמרו ואשיבה שופטיך כבראשונה, ושמא תאמר שהמשיח ימנה אותם ואף על פי שאינם סמוכין, הרי זה מוכחש, לפי שכבר ביארנו בהקדמת ספרינו זה שהמשיח לא יוסיף בתורה ולא יגרע ממנה לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. ואני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח וזה יהיה מסימניו אמר ואשיבה שופטיך כבראשונה... ואחרי כן יקרא לך עיר הצדק...".
כלומר, לדעת הרמב"ם חידוש הסמיכה והסנהדרין הוא שלב הכרחי בתהליך הגאולה, לפני שיבוא המשיח חייבים להשיב את השופטים כבראשונה. אנוסי ספרד חיפשו לכפר על עוונותיהם, אך דרכם כמעט וזכינו להתקדם שלב חשוב בדרך לביאת משיח.
יש כאן אמירה מאוד עמוקה, הנוגעת גם לתהליכי הדורות האחרונים. לעיתים, אנשים יוצאים לדרך מתוך הכרח, כדי לפתור בעיה מסויימת. אך מאחורי הקלעים מסתתר ה', אלוקי ההיסטוריה של עם ישראל, הדוחף את המהלכים קדימה, כדי להביא גאולה לעולם.
וכך בפרשת אחרי מות, נחלקו המפרשים לאן נכנסו נדב ואביהוא להקטיר קטורת. האבן עזרא הוכיח מפרשתנו המקשרת את כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים למות נדב ואביהוא, שהם הכניסו אש הקטורת לקודש הקודשים. אך הרמב"ן חולק וסובר שהקטירו במזבח הקטורת שבהיכל החיצוני, ואחת מהוכחותיו "כי איך יעלה על דעתם לבא היום אל המקום אשר לא נכנס שם אביהם, כי אהרן הקטיר הקטורת על המזבח הפנימי, ולמה יכניסו הם הקטורת שלהם לפנים משלו".
העולה מכאן, שלדעת הרמב"ן נדב ואביהוא הקטירו במזבח הקטורת, ועד לאותו זמן לא היה ציווי שמישהו יכנס לקודש הקודשים, אך בעקבות מעשיהם הצטווינו שפעם בשנה יהיה מי שיכנס יותר פנימה עד לקודש הקודשים. כלומר, מתוך ההכרח לכפר על הבעיה שנוצרה, זכינו להתעלות ולהקדם אף יותר מהמציאות הקודמת.
ובדורנו, לימדנו הגר"א (קול התור א, יג) "בעקבות משיחא מכל צרה יוצאת ישועה, והישועה באה מתוך צרה, עפ"י הכתוב: ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע", מכל צרה תיוולד בסוף תשועה והתרוממות גדולה יותר!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
