ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
אחרי שניסיון ההקרב ה וההתקרב ות באמצעות הקטורת נכשל ביום השמיני, פרשתנו מסבירה איך כן מתקרב ים. התשובה המופיעה היא סדר העבודה ביום הכיפורים, היום בו מתקרב עם ישראל אל הקב"ה, וגם הכהן הגדול מגיע לנקודה הקרובה ביותר בעבודתו, בכניסתו לקודש הקדשים עם הקטורת, תוך הקפדה על הכללים.
עם זאת, חכמים מלמדים אותנו שקִרְבָה זו מוגבלת, ואיננה מכפרת על חטאים שבין אדם לחברו.
קולמוסים רבים נשתברו בניסיונות להסביר מדוע התקרבותם של נדב ואביהו גרמה למידת הדין לפעול כנגדם ולהרחיקם, אף על פי שמטרתם הייתה כמפורש וכמודגש ל התקרב. לכל השיטות הטענה "רצינו להיות קרובים" לא מספיקה.
החברה בישראל וגם העם בתפוצות, עוסקים לאחרונה רבות במשבר אי ההתגייסות של הציבור החרדי לצה"ל, והחובה לצאת למלחמת מצווה בעת שנדרשת עזרת ישראל מיד צר. ננסה להבין את שורש המחלוקת ולהסיק מסקנות הלכה למעשה.
יהודים שרצו להתקרב אל הקב"ה, בכל הדורות, ידעו והבינו כי המקום האידאלי להשגת מטרה זו הוא ארץ ישראל. דא עקא, קרוב לאלפיים שנה היה זה כמעט בלתי אפשרי. רק יחידי סגולה זכו להגיע לארץ הקודש. לפני כמאתיים וחמישים שנים רבי אליהו הגאון מוילנא הודיע לתלמידיו כי הגיע הזמן, דחף אותם לעלות ארצה ולבנות את ארץ ישראל, בכל ההיבטים התורניים והמעשיים. הוא גם רמז כי בשנת ה' ת"ר יפתח חלון הזדמנויות שייסגר בחודש אלול ה' תרצ"ט (9.1939). לשמחתנו מאות הקשיבו לקריאתו, ובראשם תלמידו המובהק רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב (ועוד קבוצות חסידים פעלו בכיוון זה). מאידך, לצערנו, רוב עם ישראל לא התעורר ורוב גדולי התורה לא הצטרפו לקריאתו.
לפני כמאה וחמישים שנים פרסם בנימין זאב הרצל את חזונו בדבר ייסוד ישות מדינית עצמאית לעם ישראל בארץ ישראל. מעטים הקשיבו לקריאתו המעשית בקונגרס הציוני הראשון בבאזל - שוויץ, בשנת תרנ"ז. רוב רובו של העם ומנהיגיו ראו בו הוזה, שרעיונותיו מסכנים את עתיד עם ישראל, ולא חוזה. לעומתם גאון התורה והחזון הראי"ה קוק זצ"ל, האיש נגד הזרם תמך במפעלו, ובמבט לאחור אין כל ספק שהוא צדק. אל הראי"ה, שהיה משכמו ומעלה גבוה מכל העם (גם לדעת מתנגדיו), הצטרפו תלמידיו כמו מרן הגר"ש שישראלי זצ"ל.
המתנגדים טענו כמה טענות: א. הרצל מייצג את ה"סיטרא אחרא", מעשיו ופעולותיו הם מעשה שטן. ב. יש איסור הלכתי ל"עלות בחומה" (כתובות קיא ע"א) והיא תגיע בנס מן השמים. ג. השותפות עם ה"חילונים" מסוכנת מבחינה רוחנית ועלולה למנוע את ההתקרב ות אל הקב"ה, ולכן יש להימנע משיתוף פעולה עמם. את שני הנימוקים הראשונים אימצו בעיקר חסידיו של הרב יואל טייטלבוים-האדמו"ר מסאטמר. המציאות סתרה חד משמעית את הטענה בדבר "הסיטרא אחרא". הצלחתה של מדינת ישראל, מכל כך הרבה בחינות רוחניות וגשמיות (גם הוא אישית ניצל משואת אירופה בעזרת התנועה הציונית) היא בוודאי בבחינת "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ד' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהלים קיח, כד), והדרך של גאולה בהתערותא דלתתא גאולה - בידי אדם היא הבסיס להצלחה. את טענותיו ההלכתיות דחו רבים. נצטט בקצרה את דברי הגר"ש זוין זצ"ל: "אותן השבועות הידועות שלא לעלות בחומה ושלא למרוד באומות, פקע כחן ובטל תקפן מיד עם הסתלקות השלטון הזר, המנדטי, מן הארץ, וחזרה מצות ירושה וישיבה למקומה" (לאור ההלכה המלחמה א פרק ז - המלחמה בזמן הזה). אומנם בטענה השלישית תמכו ה"חפץ חיים" – ה"משנה ברורה", רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל וה"חזון אי"ש" הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל (שלמרות המחלוקת העריץ את הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל). רוב הציבור החרדי צעד בעקבותיהם במשך שנים רבות. בהדרכתו של ה"חזון אי"ש" ציבור זה התרכז בהקמת "עולם התורה" בארץ ישראל, ונמנע לקחת חלק רשמי ופעיל בבניין מדינת ישראל ובשותפות בשירות בצה"ל. מהפך אדיר חל גם בנושא השותפות בבניין המדינה וההצטרפות לממשלת ישראל. בעשרות השנים האחרונות כמעט שלא הייתה ממשלה שלא היו בה שותפים מהציבור החרדי. לעומת זאת, בנושא הנשיאה בעול הביטחוני הריחוק נשמר. הטענה העיקרית הייתה: צה"ל לא מאפשר לחייל חרדי לנהל אורח חיים חרדי בזמן שירותו, אנחנו מחויבים לתת לצעירים שלנו את האפשרות להתקרב אל הקב"ה ואסור לסכן זאת.
נענה שלש תשובות. א. בזמן מלחמת מצווה כולם חייבים להתגייס. נצטט שוב את הגר"ש זוין זצ"ל: "הרי מלחמת השחרור ברור שהיו לה כל דיני מלחמת מצוה וחובה. ... "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם", הנוהגת בכל זמן. ... וכבר ראינו שלמלחמת מצוה אין צורך בסנהדרין, ומקום המלך ממלא השלטון, שהנהגת העם והמדינה בידו" (שם). ב. חטיבת החשמונאים שהוקמה נותנת מענה מושלם. ניתן לשרת בצה"ל ולהמשיך לבחור באורח חיים חרדי. ג. החובה להשתתף בהגנת מדינת ישראל והעם היהודי היא מצווה בתחום ש"בין אדם למקום" – מלחמת מצווה. אבל היא גם מצווה ש"בין אדם לחברו", הכניסה תחת האלונקה שמוגדרת "לא תעמוד על דם רעך", היא יסוד היסודות של ההתקרב ות הנכונה לקב"ה. קידוש השם של הציבור תורני הדתי לאומי, תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הראי"ה – חוזה האורות, ראוי לכל שבח, ומעשיו ראויים לחיקוי על ידי כל מגזרי החברה בישראל.
דווקא בין יום העצמאות ליום שחרור ירושלים, נחזק את דרכם של תלמידי רבי עקיבא,
שר התורה וגדול מלמדיה שהתגייסו לצבא של בר כוכבא,
והמהווים השראה גם לחיילי צה"ל בימינו.
נזכור גם את הלקח מדיני ספירת העומר,
על הצורך להרבות באהבת חינם ולנהוג כבוד זה בזה.
כולנו נתגייס, נצא לקרב ונתקרב בדרך הנכונה אל אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











