ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
האר"י הקדוש מתבודד כבר מספר שנים במצריים, מתעלה ומתקדש. והנה, מגלים לו מהשמיים, דע לך שעיקר בואך לעולם זה כדי ללמד את רבי חיים ויטאל, (שיום ההילולא שלו ב – ל' ניסן), ולכן עליו לעלות לעיר צפת בארץ ישראל, וללמד שם את רבי חיים ויטאל.
גם רבי חיים ויטאל זוכה בתחילת אותה שנה לגילוי על כך שבסוף השנה יגיע חכם אחד מכיוון דרום, וילמד אותו.
והנה האר"י הקדוש עוזב הכל, ועולה עם משפחתו לארץ ישראל. אולם, רבי חיים ויטאל לא ממהר לבוא ללמוד אצלו, מפני שהוא כבר חכם גדול בעצמו. ראה האר"י כך, ושלח את נשמתו לבוא בכל לילה לנשמת רבי חיים ויטאל לקרוא לו שיבוא אצלו, ובסופו של דבר הגיע רבי חיים ויטאל ללמוד אצל האר"י הקדוש.
ובהמשך, הפך רבי חיים ויטאל לסופרו המוסמך של האר"י הקדוש, וממנו נפוצה תורת האר"י לעולם, המהווה יסוד ושורש לתנועות הרוחניות בימינו.
כל אחד מבין, שאם אדם גדול כאר"י הקדוש בא לעולם ללמד את רבי חיים, הרי נשמתו היא נשמה גדולה ונוראה עד מאוד. ואכן, כך העיד עליה האר"י הקדוש בכבודו ובעצמו.
מספר רבי חיים ויטאל בעצמו (שבחי ר' חיים ויטאל עמ' כד) "פעם אחת שאלתי למורי ז"ל: איך היה אומר לי שנפשי היא מעלה כל כך... והרי קטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד, שאין אני מגיע לעקיבו?
ויאמר – דע, כי גדולת הנפש אינה תלויה כפי מעשה האדם, רק כפי הזמן והדור ההוא, כי מעשה קטן מאוד בדור הזה שקול ככמה מצוות בדורות הראשונים, כי בדורות האלו הקליפה גוברת מאוד מאוד... ואילו הייתי אני באותן הדורות, היו מעשי וחכמתי נפלאים מכמה צדיקים הראשונים... כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים ראשונים מזמן תנאים ואמוראים".
סיפור זה יכול לחזק כל יהודי בדורנו, שהרי בימינו וודאי הנסיונות גדולים עוד יותר, וזה מלמד על מעלת בני דורינו, הדבקים בתוקף באמונת אומן.
ויש כאן עוד נקודה. לעיתים גדלות נולדת דווקא מתוך מציאות שלילית. עמידה בניסיונות מולידה גדלות. וכך אפשר ללמוד גם מפרשיית היולדת שבפרשתנו. מדין תורה, יולדת טמאה בשבוע (לזכר) או בשבועיים (לנקבה) הראשונים ללידתה, ובהמשך במשך תקופה של כחודש (לזכר) או חודשיים (לנקבה) הדם שלה טהור.
בדרך כלל, הדם מאותם מקומות טמא, ואילו כאן העניין מתהפך, והדם הופך לטהור. ובנקבה שתקופת הטומאה ארוכה יותר, גם תקופת הטהרה ארוכה יותר. למדנו מכאן, שבשעה שאישה מביאה חיים חדשים לעולם, הרי בתחילה יש כאן טומאה ונסיונות וקשיים, אך דווקא מתוכם צומחת טהרה גדולה.
וכך זה גם בשיבתנו בדורות אלו לארצנו, אותה אנו מציינים בימי הזיכרון והעצמאות. אכן, יש גם מורכבויות וקשיים, הן מבחינה פיזית בנפילת החיילים וההרוגים הקדושים הי"ד, והן מבחינה רוחנית בהתרחקות חלק מעמינו מחיי תורה ומצוות. אך באמת, עתידה לצמוח כאן טהרה גדולה, וכל הצרות וההתרחקויות יצמיחו ישועה וטהרה גדולה, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
