ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
אבל מעל הכול, גם אם מבינים את כל ההלכות, עדיין המושג נותר חידתי: מהי טומאה? האם טומאה מייצגת חטא? לשם מה נועדו חוקי הטומאה והטהרה? מדוע דם וסת, שהוא טבעי ואפילו מחזורי, נחשב טמא? מדוע על יולדת להביא קורבן חטאת? במה חטאה? האם הנושא רלוונטי גם לימינו? אלו רק מעט מן השאלות. מאמר זה הוא הצצה קטנה לנושא גדול שמזמין התבוננות. כדי שלא להתפזר, נתמקד בטומאות המיניות.
נפתח באבחנה חשובה: הטומאה קשורה רק למקדש. לדוגמה, שגוי לומר "אישה נידה טמאה לבעלה". על אישה בימי נידתה מוטלות שתי מערכות הלכתיות. הראשונה היא של איסור והיתר, שהרי האישה ובעלה אסורים ביחסי אישות ובכל מגע גופני. פרט לכך אין עליהם כל מגבלה. השנייה היא של טומאה וטהרה, שכן בזמן זה אין לה אישור כניסה למקדש. רק במובן האחרון היא טמאה. וכיוון שכיום אין משמעות לכניסה למקדש (פרט לעלייה להר הבית) וכולנו ממילא טמאי מתים, אין משמעות למושג טומאה. מעבר לכך, מותר להיות טמא, ואין בכך כל איסור.
מהי טומאה?
רבים מכירים רק את תפיסתו של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, שהטומאה מצביעה על משהו שלילי (פיזי או רוחני) במקור הטומאה, והמכנה המשותף לכל הטומאות הוא שלילת המוות. למשל, דם הווסת הוא מוות לפוטנציאל החיים שהיה אמור להתרקם ברחם. מתוך כך יש המסבירים את הלידה, שהיא מעשה של יצירת חיים, בצורה לוליינית מעט: היולדת התרוקנה מחיים שהיו בה, ומת בה פוטנציאל החיים. אחרים (למשל רד"צ הופמן) רואים בטומאת היולדת סמל לחטא פריצות ותאווה. לרבים נשארה המחשבה שניסח רבי שמעון בר יוחאי בתלמוד, כי יולדת שמביאה קורבן חטאת, הרי זה על החטא שנשבעה בעת הלידה שלא תהרה עוד, אף על פי שדבריו נדחו בגמרא.
לרמב"ם יש הסבר אחר , והוא תואם יותר את ההלכה, שהיא אבן הבוחן לרעיונות. למשל, לידה בניתוח קיסרי אינה מטמאת, מה שמפריך את הטענה שטומאה היא מוות או חטא. טומאה אינה מצביעה על שום דבר שלילי במקור הטומאה . אותו דם מן הרחם יכול להיות פעם אחת טמא (דם וסת) ופעם אחרת טהור (דם טוהר של יולדת), והדבר מצביע על כך שאין מדובר בטומאה הנובעת מן הדבר עצמו, אלא מציווי ה' שמתווה דרך רעיונית להתמודד נכון עם תופעות במציאות (איסורי ביאה ז, א). טומאה אינה מצביעה על חטא או על בעיה מוסרית . מתוך דבריו בפסקה עלומה במורה הנבוכים (ג, מז), שלא זכתה לפרשנות, עולה שקורבן חטאת הבא בסיום טומאה לא בא כדי לכפר על חטא בעבר, אלא כדי למנוע חטא עתידי - כדי לחַטֵא (לטהר!) את היולדת שלא תיכנס טמאה למקדש. זה הכול.
אבל כאן מגיעה השאלה: מדוע להחיל על יולדת טומאה? לפי הרמב"ם התורה מנהלת מאבק רעיוני נגד הרעיונות של עבודה זרה . מכאן אפשר להבין שגם הטומאה היא כלי נשק במאבק הזה. ניקח לדוגמה את תקנת חכמים להחיל טומאה על הגויים. באופן בסיסי, מן התורה גוי אינו טמא ואינו טהור, המושגים אינם חלים עליו. חכמים חששו מהאווירה החינוכית שהיוונים קידמו, שיחסים מיניים בין מורה לתלמיד (פֶּדֶרַסְטְיָה) הם תופעה מבורכת, ולכן החילו על כל הגויים טומאה מינית: "וחכמים גזרו על כל הגויים שיהיו טמאים כזבים לכל דבריהם... שעיקר הגזרה כדי שלא יהיה תינוק ישראל רגיל אצל הגוי במשכב זכור" (מטמאי משכב ומושב ב, י2). הנה הטומאה משמשת ככלי חינוכי! חכמים רצו להשאיר את המרחב הלימודי חף מכל מיניות (בוודאי אם יש בו גם ניצול). לדעת הרמב"ם זה בדיוק גם הטעם של איסורי עריות: המרחב המשפחתי אמור להיות חף מקשרים מיניים כדי לפתח את מהותו של האדם. ללא האיסור, המרחב המשפחתי מזוהם במיניות זמינה.
בהשראה מדברים אלו, כך גם המקדש חף מכל גילויי מיניות. גם בעל ואישה שקיימו מצוות עונה, חייבים לטבול לפני הגעה למקדש.
טומאה כאמצעי חינוכי־רעיוני
ומאליה עולה השאלה: אם המאבק של התורה הוא מאבק רעיוני (שמתבטא דרך מצוות מעשיות נצחיות), מהו הרעיון שהתורה נלחמה נגדו אז, וגם היום?
הרעיון האלילי הוא שהמין הוא כוח גדול ומהותי באדם. מפני כך נערכו פולחני פריון ומין, ואנו יודעים שפולחנים אלו נעשו גם ליולדות. כל המעשים הללו נועדו להגן על היולדת ולהשיג קרבת אלילים. לכן התורה מרחיקה את היולדת מן המקדש למשך כחודש וחצי עד שלושה. התורה מעבירה מסר כי מרכז החיים שעבורו נדרשת קדושה הוא המרחב היומיומי, ולא מרחב המקדש, שעבורו נדרשת טהרה. נזכור שלפי הרמב"ם המקדש הוא רק אמצעי ולא תכלית כשלעצמה. אומנם אמצעי הכרחי, אך עדיין אמצעי. אם כן, לא הדם מטמא ולא היולדת מטמאת, אלא המחשבה השגויה היא המטמאת, ובייחוד המחשבה שעל ידי המיניות אדם יתקרב אל ה' באופנים טקסיים . המיניות היא כוח עז באדם, ויש לו מקום, אבל היא אינה מהותו, וודאי לא באופן טקסי ציבורי במקדש.
הרקע התרבותי של העמים הקדמוניים כבר לא קיים היום, כמו גם הטכנולוגיה העתיקה, אבל הרעיונות והשאלות הגדולות על המצבים הקיומיים של האדם עדיין ניצבים וקיימים כמאז (מה תכלית החיים? מהי נפש האדם? מדוע המיניות מתעתעת? למה יש רע וסבל בעולם?)
לשאלות הנצחיות הללו היו תשובות אליליות, וחלקן קיימות עד ימינו. בהינתן רקע תרבותי מסוים, מן התשובות האליליות נגזרו מעשי פולחן אליליים, שרובם כבר לא קיימים, ואותם החליפו התארגנויות אחרות ומעשים אחרים בני ימינו. ההבנה שהתורה נלחמת מלחמת רעיונות נגד תפיסות שגויות של החיים והמוות, תשוקות המין והסבל האנושי שהיו פעם פולחני מוות, פולחני פריון ומין ופולחני רפואת אליל, יכולה להעניק מפתח חשוב לפשרן של טומאות המוות, המין והצרעת, בהתאמה.
אני יודע שעוד נותרו שאלות. הצעתי כאן רק קריאת כיוון מרעננת והצצה ראשונה בהחלט.
הרב ד"ר יוחאי מקבילי הוא יוזם מפעל משנה תורה להנגשת הרמב"ם, עורך ומבאר מהדורות משנה תורה ומורה הנבוכים, איש הייטק ומלמד בטכניון. ספרו 'טהרה תודעה וחברה' על תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם יצא לאור לאחרונה.
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












