ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
אבל מעל הכול, גם אם מבינים את כל ההלכות, עדיין המושג נותר חידתי: מהי טומאה? האם טומאה מייצגת חטא? לשם מה נועדו חוקי הטומאה והטהרה? מדוע דם וסת, שהוא טבעי ואפילו מחזורי, נחשב טמא? מדוע על יולדת להביא קורבן חטאת? במה חטאה? האם הנושא רלוונטי גם לימינו? אלו רק מעט מן השאלות. מאמר זה הוא הצצה קטנה לנושא גדול שמזמין התבוננות. כדי שלא להתפזר, נתמקד בטומאות המיניות.
נפתח באבחנה חשובה: הטומאה קשורה רק למקדש. לדוגמה, שגוי לומר "אישה נידה טמאה לבעלה". על אישה בימי נידתה מוטלות שתי מערכות הלכתיות. הראשונה היא של איסור והיתר, שהרי האישה ובעלה אסורים ביחסי אישות ובכל מגע גופני. פרט לכך אין עליהם כל מגבלה. השנייה היא של טומאה וטהרה, שכן בזמן זה אין לה אישור כניסה למקדש. רק במובן האחרון היא טמאה. וכיוון שכיום אין משמעות לכניסה למקדש (פרט לעלייה להר הבית) וכולנו ממילא טמאי מתים, אין משמעות למושג טומאה. מעבר לכך, מותר להיות טמא, ואין בכך כל איסור.
מהי טומאה?
רבים מכירים רק את תפיסתו של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, שהטומאה מצביעה על משהו שלילי (פיזי או רוחני) במקור הטומאה, והמכנה המשותף לכל הטומאות הוא שלילת המוות. למשל, דם הווסת הוא מוות לפוטנציאל החיים שהיה אמור להתרקם ברחם. מתוך כך יש המסבירים את הלידה, שהיא מעשה של יצירת חיים, בצורה לוליינית מעט: היולדת התרוקנה מחיים שהיו בה, ומת בה פוטנציאל החיים. אחרים (למשל רד"צ הופמן) רואים בטומאת היולדת סמל לחטא פריצות ותאווה. לרבים נשארה המחשבה שניסח רבי שמעון בר יוחאי בתלמוד, כי יולדת שמביאה קורבן חטאת, הרי זה על החטא שנשבעה בעת הלידה שלא תהרה עוד, אף על פי שדבריו נדחו בגמרא.
לרמב"ם יש הסבר אחר , והוא תואם יותר את ההלכה, שהיא אבן הבוחן לרעיונות. למשל, לידה בניתוח קיסרי אינה מטמאת, מה שמפריך את הטענה שטומאה היא מוות או חטא. טומאה אינה מצביעה על שום דבר שלילי במקור הטומאה . אותו דם מן הרחם יכול להיות פעם אחת טמא (דם וסת) ופעם אחרת טהור (דם טוהר של יולדת), והדבר מצביע על כך שאין מדובר בטומאה הנובעת מן הדבר עצמו, אלא מציווי ה' שמתווה דרך רעיונית להתמודד נכון עם תופעות במציאות (איסורי ביאה ז, א). טומאה אינה מצביעה על חטא או על בעיה מוסרית . מתוך דבריו בפסקה עלומה במורה הנבוכים (ג, מז), שלא זכתה לפרשנות, עולה שקורבן חטאת הבא בסיום טומאה לא בא כדי לכפר על חטא בעבר, אלא כדי למנוע חטא עתידי - כדי לחַטֵא (לטהר!) את היולדת שלא תיכנס טמאה למקדש. זה הכול.
אבל כאן מגיעה השאלה: מדוע להחיל על יולדת טומאה? לפי הרמב"ם התורה מנהלת מאבק רעיוני נגד הרעיונות של עבודה זרה . מכאן אפשר להבין שגם הטומאה היא כלי נשק במאבק הזה. ניקח לדוגמה את תקנת חכמים להחיל טומאה על הגויים. באופן בסיסי, מן התורה גוי אינו טמא ואינו טהור, המושגים אינם חלים עליו. חכמים חששו מהאווירה החינוכית שהיוונים קידמו, שיחסים מיניים בין מורה לתלמיד (פֶּדֶרַסְטְיָה) הם תופעה מבורכת, ולכן החילו על כל הגויים טומאה מינית: "וחכמים גזרו על כל הגויים שיהיו טמאים כזבים לכל דבריהם... שעיקר הגזרה כדי שלא יהיה תינוק ישראל רגיל אצל הגוי במשכב זכור" (מטמאי משכב ומושב ב, י2). הנה הטומאה משמשת ככלי חינוכי! חכמים רצו להשאיר את המרחב הלימודי חף מכל מיניות (בוודאי אם יש בו גם ניצול). לדעת הרמב"ם זה בדיוק גם הטעם של איסורי עריות: המרחב המשפחתי אמור להיות חף מקשרים מיניים כדי לפתח את מהותו של האדם. ללא האיסור, המרחב המשפחתי מזוהם במיניות זמינה.
בהשראה מדברים אלו, כך גם המקדש חף מכל גילויי מיניות. גם בעל ואישה שקיימו מצוות עונה, חייבים לטבול לפני הגעה למקדש.
טומאה כאמצעי חינוכי־רעיוני
ומאליה עולה השאלה: אם המאבק של התורה הוא מאבק רעיוני (שמתבטא דרך מצוות מעשיות נצחיות), מהו הרעיון שהתורה נלחמה נגדו אז, וגם היום?
הרעיון האלילי הוא שהמין הוא כוח גדול ומהותי באדם. מפני כך נערכו פולחני פריון ומין, ואנו יודעים שפולחנים אלו נעשו גם ליולדות. כל המעשים הללו נועדו להגן על היולדת ולהשיג קרבת אלילים. לכן התורה מרחיקה את היולדת מן המקדש למשך כחודש וחצי עד שלושה. התורה מעבירה מסר כי מרכז החיים שעבורו נדרשת קדושה הוא המרחב היומיומי, ולא מרחב המקדש, שעבורו נדרשת טהרה. נזכור שלפי הרמב"ם המקדש הוא רק אמצעי ולא תכלית כשלעצמה. אומנם אמצעי הכרחי, אך עדיין אמצעי. אם כן, לא הדם מטמא ולא היולדת מטמאת, אלא המחשבה השגויה היא המטמאת, ובייחוד המחשבה שעל ידי המיניות אדם יתקרב אל ה' באופנים טקסיים . המיניות היא כוח עז באדם, ויש לו מקום, אבל היא אינה מהותו, וודאי לא באופן טקסי ציבורי במקדש.
הרקע התרבותי של העמים הקדמוניים כבר לא קיים היום, כמו גם הטכנולוגיה העתיקה, אבל הרעיונות והשאלות הגדולות על המצבים הקיומיים של האדם עדיין ניצבים וקיימים כמאז (מה תכלית החיים? מהי נפש האדם? מדוע המיניות מתעתעת? למה יש רע וסבל בעולם?)
לשאלות הנצחיות הללו היו תשובות אליליות, וחלקן קיימות עד ימינו. בהינתן רקע תרבותי מסוים, מן התשובות האליליות נגזרו מעשי פולחן אליליים, שרובם כבר לא קיימים, ואותם החליפו התארגנויות אחרות ומעשים אחרים בני ימינו. ההבנה שהתורה נלחמת מלחמת רעיונות נגד תפיסות שגויות של החיים והמוות, תשוקות המין והסבל האנושי שהיו פעם פולחני מוות, פולחני פריון ומין ופולחני רפואת אליל, יכולה להעניק מפתח חשוב לפשרן של טומאות המוות, המין והצרעת, בהתאמה.
אני יודע שעוד נותרו שאלות. הצעתי כאן רק קריאת כיוון מרעננת והצצה ראשונה בהחלט.
הרב ד"ר יוחאי מקבילי הוא יוזם מפעל משנה תורה להנגשת הרמב"ם, עורך ומבאר מהדורות משנה תורה ומורה הנבוכים, איש הייטק ומלמד בטכניון. ספרו 'טהרה תודעה וחברה' על תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם יצא לאור לאחרונה.
מתוך העיתון 'בשבע'
הרב יוחאי מקבילי
עורך מפעל משנה תורה
הכנס השנתי למורשת הרב קאפח תשע"א מכוחו ומכוח כוחו של מארי זצ"ל
מתוך הכנס השנתי למורשת הרב קאפח - תשע"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
