ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
בשנות קום המדינה, כשהגיעו העולים החדשים והתיישבו בערי הפיתוח בנגב, הסכימו המפלגות השונות על הכיוון הרוחני אליו ינותבו ילדי כל אחת מהערים השונות.
לפי ההסכם, בנתיבות הוקם בית ספר דתי, ואילו באופקים הוקם בית ספר חילוני. תושבי אופקים, שהיו ברובם בני עדות המזרח, דתיים ומסורתיים, לא קלטו בתמימותם את הכיוון של בית הספר, ושלחו את ילדיהם לבית הספר היחיד החילוני שהיה במקום.
אבי, כך סיפר הרב, התגורר באופקים, ונבחר ליו"ר הועד, ואף הוא שלח את ילדיו לבית הספר. המורות בבית הספר הגיעו מקיבוצי הסביבה, והנחילו לילדים חינוך חילוני.
והנה, הגיע חנוכה, וההורים הוזמנו עם ילדיהם למסיבת חנוכה בבית הספר, שהתקיימה... בשבת. עקרונית, מבחינה הלכתית, אין בעיה לחגוג מסיבת חנוכה בשבת, וההורים הגיעו למסיבה.
במהלך המסיבה, הביאו המורות נרות חנוכה, וכבדו את אביו, ראש הועד, להדליק (!) נרות חנוכה בשבת. האב הנדהם, קלט לפתע את המציאות, ומיד הכריז שהילדים יעזבו את בית הספר.
ואכן, למחרת, יצאו ביוזמתו עגלות רתומות לסוסים, שלקחו את הילדים לבית הספר הדתי בנתיבות. התעורר רעש גדול, שבעקבותיו הוקם בית ספר דתי גם באופקים.
והנה, סיים אותו תלמיד חכם, ברוך ה', בזכות מסירות הנפש והחינוך של אבי, זכיתי ברוך ה' להמשיך את הדרך...
פרשתנו מתחילה במילים "...אמור אל הכוהנים בני אהרון, ואמרת אליהם: לנפש לא יטמא...". על פסוק זה דורשים חז"ל (רש"י): "אמור – ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים". מפסוק זה בצירוף פסוקים נוספים, למדו חז"ל לכל התורה כולה שאסור להאכיל ילדים קטנים מאכלות אסורים, וכן אסור להגיד לילד קטן לעבור על איסור תורה, שהרי הגדולים מוזהרים גם על הקטנים (משנה ברורה שמג, ד).
נמצאנו למדים, שיסודות דיני חינוך מבחינה הלכתית נלמדים מפרשתנו. ואכן, ניתן למצוא בפרשתנו, רמזים לכמה יסודות חינוכיים מרכזיים.
א.היסוד בו פתחנו. הגדול מצווה לחנך ולוודא, שהקטן הולך בדרך התורה. החינוך הטוב ביותר הוא הדוגמא האישית. כשהילד מרגיש שלהורים שלו חשוב משהו, זה נספג בעצמותיו. בסיפור שבו פתחנו, שמירת השבת הייתה חשובה מאוד לאב, והילד ספג זאת.
כחלק מאותה אכפתיות וחשיבות, חשוב להקדיש תשומת לב לחינוך הילדים לתורה (באהבה, ובלי עצבנות), וכשזה חשוב להורים, גם הילדים קולטים את המסר.
ב. הכוהנים מכונים כאן "בני אהרון". הם חלק משושלת ומשפחה, משפחת בני אהרון. פעמים רבות, ילדים ממשיכים ללכת בדרך ה', כי יש להם שייכות חזקה למשפחה ולמסורת הדורות, וחשוב להם להמשיך מסורת זאת.
לכן, כחלק מחינוך הילדים לתורה ולקדושה, חשוב להשקיע גם בתחושת החמימות והאהבה המשפחתית, (כמובן, שזה חשוב מאוד גם מסיבות רבות נוספות), ולטעת בהם גאווה חיובית על כך שהם נושאי הלפיד בדורות הבאים, וממשיכי המשפחה.
לשם כך, לדוגמא, חשוב לספר לילדים על מעשיהם הטובים של הסבים והסבתות, ושאר בני המשפחה הקדומים. וכמובן, להשקיע בגיבוש ובאווירה הטובה המשפחתית, ועוד ועוד.
ג. על הכהן הגדול נאמר" "ומן המקדש לא יצא", עליו להישאר תמיד במקום קדוש ופנימי.
בתחום החינוכי, אפשר ללמוד מכך, שעל ההורים להסתכל תמיד על המקדש הפנימי של הילד. רצוני לומר, לעיתים הילד שוגה ונופל, ועושה גם מעשים שאינם ראויים, ובכל זאת ההורים צריכים תמיד להביט על הטוב המקודש שבפנימיותו של הילד.
כתבתי בכוונה, שלעיתים הילד 'שוגה', ולא כתבתי שלעיתים הוא עושה מעשים רעים במזיד, מפני שההורה צריך להסתכל על הילד במבט הרואה את פנימיותו הטובה של הילד, וממילא להסתכל גם על המעשים הרעים הנעשים במזיד, כשגגות ולא כזדונות.
הילד זקוק לכך. הוא צריך את המבוגר שיאמין בטוב הפנימי שבו, גם כשהוא נופל, והרי בעומק העומקים כל יהודי הוא טוב וטהור בפנימיותו. לא צריך להיות תמים, אך גם אסור לנקוט במבט שיפוטי, שיקטלג את הילד כרע, ויקבע אותו, חלילה, ברובד הנפילה שלו.
אם ההורה יקיים בעצמו, "ומן המקדש לא יצא", ויביט תמיד על הילד כמקודש בפנימיותו, יזכה בעזרת ה' שהמקדש הפנימי שבילד יגלוש על כל סביבותיו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
