ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
והנה, גילה הרב, שיש עני אחד בעיר, שהוא בן תורה ובן טובים, שאוספים למענו כספים בכל שבוע. הבעיה הייתה, שאנשים רבים השתמטו מלתרום כסף לקופת הצדקה הכללית, הדואגת לכלל עניי העיר, מפני שכבר תרמו לעני בן התורה. דיבר הרב עם אנשי העיר, שאפשר למעט קצת בכספים המיועדים לאותו עני, כי צורכי הרבים קודמים לצורכי היחיד.
בעקבות זאת, התקררו אנשי העיר והחלו למעט בתרומות לאותו עני, עד ששבוע אחד לא תרמו לו כלל, ותעל שוועת העני אל האלוקים.
ובבית דין של מעלה דנו בעניין אותו הרב, ולפי מדרגתו, היה עניין זה פגם גדול שלו, ועוד מצאו בו פגמים נוספים, והחליטו למסור אותו לרשות השטן, שיכשילהו בעבירה.
ובשבת בבוקר, נוהג היה הרב, להזמין את בני העיר לקידוש בביתו. והנה, באותה השבת, התלקחה פתאום בליבו תשוקה גדולה להמיר דתו ח"ו, ומיד שתה את יין הקידוש והשתכר, ורץ לבית כומר העיירה וביקש להתנצר ח"ו. הכומר שמח על הדג השמן שנפל בחיקו, נתן לו לשתות יין נוסף, והרב התגולל בביתו שיכור כלוט.
והבעש"ט בזמן סעודה שלישית היה צופה ברוח הקודש בכל תלמידיו, והנה ראה שאותו תלמיד שרוי בחושך גדול. הצטער מאוד, וביקש עליו רחמים, עד שמצא לו זכות שהיה התלמיד מקפיד מאוד בסעודת מלווה מלכה, וגילו לו משמיים שאם גם השבת יקפיד על מלווה מלכה, יוכל להיגאל מחטאיו.
מיד, שלח הבעש"ט את אחד מתלמידיו עם שיריים מסעודתו הקדושה, והשליח הלך בחשכת הלילה, במסירות נפש וקפיצת הדרך, עד שנכנס לבית הכומר, העיר את השיכור משנתו, נטל את ידיו, והביא לו לאכול מהשיריים.
מיד, התפכח השיכור מתאוות החטא, וצעק: הכיצד רציתי לעזוב דת אלוקים חיים? חייב אני ללכת לרבי הבעש"ט ולקבל תיקון לחטאי. מיד הלכו השניים לבעש"ט, והתלמיד הפך לבעל תשובה גמור (סיפורי חסידים, תורה, מס' 224).
סיפור זה הוא אחד מיני סיפורים רבים על גדולי ישראל, שהשתדלו תמיד להעלות את כל החטאים והנפולים מעומק החטא, ולהשיבם בתשובה שלימה. ואף פעלו תדיר להביא תדיר את הגאולה, והלא עניינה של הגאולה להעלות את עם ישראל והעולם כולו, שנפל וירד בעקבות החטא לתהום הגלות, ולהשיבו לכור מחצבתו לארצנו הקדושה ולקשר עם ה'.
ובאמת, שורש כל עניין זה מאיר בחג השבועות. השורש 'גאל, גאולה' לא מופיע הרבה בתנ"ך, אך חלק גדול ממנו מרוכז סביב שתי פרשיות – שיבת הנחלות ביובל למשפחה אליה הם שייכים (בהר), והיבום שמייבם בועז את רות, וגואל אותה ואת שדות אלימלך ומשפחתו.
גאולה, כפי שעולה מפרשיות אלו בתנ"ך, משמעותה – מציאות שהייתה טובה, נפלה למקום זר שאינו מתאים לה, וממילא כבר איננה במצבה הטוב והנכון, וכעת משיבים אותה למקומה הטוב, ובזה מתקנים אותה.
לכן, שדה נחלה, שצריכה להיות ברשות משפחה מסויימת, ונמכרה לזרים, על המשפחה לגאול אותה, ואם לא תיגאל, הרי שביובל תשוב למקומה, ואז "גאולה תתנו לארץ". וכך גם בועז הוא הגואל את שדות משפחת אלימלך, וגם גואל את נשמתו הנפולה של מחלון, שהלך לארץ זרה ולא זכה ללדת, ונפל לעומק התהום.
וכשנשא בועז את רות, והוליד את עובד, הרי נשמתו של מחלון נגאלה והפכה לנשמת עובד, וזה מה שאמרו השכנות: "יולד בן לנעמי", כי מחלון בן נעמי שב כעת לתיקונו, והופיע בגופו של עובד.
ומדהים לגלות, שהיובל המביא גאולה, מגיע בשנה החמישים, אחרי מסע ארוך של 49 שנים. וגם את מגילת רות, אנו קוראים בשבועות, ביום החמישים, החותם את מסע התיקון הארוך של 49 ימי ספירת העומר.
ומצאנו שגאולתה של רות היתה השראה לגאולת נשמות נפולות. ומי לנו גדול יותר מהתנא אלישע בן אבויה, שכפר והפך ל'אחר', ואף על פי כן עמל תלמידו רבי מאיר להשיבו בתשובה, ואף בעת פטירתו אמר לו: "חזור בך, ובכה אלישע ונפטר". אמר עליו רבי מאיר: "דומה שמתוך תשובה נפטר". וכשקברוהו, פרס גלימתו על קברו ואמר את דברי בועז לרות: "ליני (פה) הלילה וגו' (רות ג), ליני פה בעולם הזה שדומה ללילה, והיה בבוקר לעולם הבא, אם יגאלך טוב יגאל - זה הקדוש ברוך הוא... ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי (תוספות חגיגה טו.).
ובשבועות נולד ונפטר דוד המלך ע"ה, איש התשובה הגדול, עליו נאמר (ע"ז ה) ש"הקים עולה של תשובה", וממנו מלך המשיח, שבסוף מסעם הארוך של ישראל, יבוא וילמד שכל הנפילות והגלויות הובילו לתשובה וגאולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
