ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
והנה, גילה הרב, שיש עני אחד בעיר, שהוא בן תורה ובן טובים, שאוספים למענו כספים בכל שבוע. הבעיה הייתה, שאנשים רבים השתמטו מלתרום כסף לקופת הצדקה הכללית, הדואגת לכלל עניי העיר, מפני שכבר תרמו לעני בן התורה. דיבר הרב עם אנשי העיר, שאפשר למעט קצת בכספים המיועדים לאותו עני, כי צורכי הרבים קודמים לצורכי היחיד.
בעקבות זאת, התקררו אנשי העיר והחלו למעט בתרומות לאותו עני, עד ששבוע אחד לא תרמו לו כלל, ותעל שוועת העני אל האלוקים.
ובבית דין של מעלה דנו בעניין אותו הרב, ולפי מדרגתו, היה עניין זה פגם גדול שלו, ועוד מצאו בו פגמים נוספים, והחליטו למסור אותו לרשות השטן, שיכשילהו בעבירה.
ובשבת בבוקר, נוהג היה הרב, להזמין את בני העיר לקידוש בביתו. והנה, באותה השבת, התלקחה פתאום בליבו תשוקה גדולה להמיר דתו ח"ו, ומיד שתה את יין הקידוש והשתכר, ורץ לבית כומר העיירה וביקש להתנצר ח"ו. הכומר שמח על הדג השמן שנפל בחיקו, נתן לו לשתות יין נוסף, והרב התגולל בביתו שיכור כלוט.
והבעש"ט בזמן סעודה שלישית היה צופה ברוח הקודש בכל תלמידיו, והנה ראה שאותו תלמיד שרוי בחושך גדול. הצטער מאוד, וביקש עליו רחמים, עד שמצא לו זכות שהיה התלמיד מקפיד מאוד בסעודת מלווה מלכה, וגילו לו משמיים שאם גם השבת יקפיד על מלווה מלכה, יוכל להיגאל מחטאיו.
מיד, שלח הבעש"ט את אחד מתלמידיו עם שיריים מסעודתו הקדושה, והשליח הלך בחשכת הלילה, במסירות נפש וקפיצת הדרך, עד שנכנס לבית הכומר, העיר את השיכור משנתו, נטל את ידיו, והביא לו לאכול מהשיריים.
מיד, התפכח השיכור מתאוות החטא, וצעק: הכיצד רציתי לעזוב דת אלוקים חיים? חייב אני ללכת לרבי הבעש"ט ולקבל תיקון לחטאי. מיד הלכו השניים לבעש"ט, והתלמיד הפך לבעל תשובה גמור (סיפורי חסידים, תורה, מס' 224).
סיפור זה הוא אחד מיני סיפורים רבים על גדולי ישראל, שהשתדלו תמיד להעלות את כל החטאים והנפולים מעומק החטא, ולהשיבם בתשובה שלימה. ואף פעלו תדיר להביא תדיר את הגאולה, והלא עניינה של הגאולה להעלות את עם ישראל והעולם כולו, שנפל וירד בעקבות החטא לתהום הגלות, ולהשיבו לכור מחצבתו לארצנו הקדושה ולקשר עם ה'.
ובאמת, שורש כל עניין זה מאיר בחג השבועות. השורש 'גאל, גאולה' לא מופיע הרבה בתנ"ך, אך חלק גדול ממנו מרוכז סביב שתי פרשיות – שיבת הנחלות ביובל למשפחה אליה הם שייכים (בהר), והיבום שמייבם בועז את רות, וגואל אותה ואת שדות אלימלך ומשפחתו.
גאולה, כפי שעולה מפרשיות אלו בתנ"ך, משמעותה – מציאות שהייתה טובה, נפלה למקום זר שאינו מתאים לה, וממילא כבר איננה במצבה הטוב והנכון, וכעת משיבים אותה למקומה הטוב, ובזה מתקנים אותה.
לכן, שדה נחלה, שצריכה להיות ברשות משפחה מסויימת, ונמכרה לזרים, על המשפחה לגאול אותה, ואם לא תיגאל, הרי שביובל תשוב למקומה, ואז "גאולה תתנו לארץ". וכך גם בועז הוא הגואל את שדות משפחת אלימלך, וגם גואל את נשמתו הנפולה של מחלון, שהלך לארץ זרה ולא זכה ללדת, ונפל לעומק התהום.
וכשנשא בועז את רות, והוליד את עובד, הרי נשמתו של מחלון נגאלה והפכה לנשמת עובד, וזה מה שאמרו השכנות: "יולד בן לנעמי", כי מחלון בן נעמי שב כעת לתיקונו, והופיע בגופו של עובד.
ומדהים לגלות, שהיובל המביא גאולה, מגיע בשנה החמישים, אחרי מסע ארוך של 49 שנים. וגם את מגילת רות, אנו קוראים בשבועות, ביום החמישים, החותם את מסע התיקון הארוך של 49 ימי ספירת העומר.
ומצאנו שגאולתה של רות היתה השראה לגאולת נשמות נפולות. ומי לנו גדול יותר מהתנא אלישע בן אבויה, שכפר והפך ל'אחר', ואף על פי כן עמל תלמידו רבי מאיר להשיבו בתשובה, ואף בעת פטירתו אמר לו: "חזור בך, ובכה אלישע ונפטר". אמר עליו רבי מאיר: "דומה שמתוך תשובה נפטר". וכשקברוהו, פרס גלימתו על קברו ואמר את דברי בועז לרות: "ליני (פה) הלילה וגו' (רות ג), ליני פה בעולם הזה שדומה ללילה, והיה בבוקר לעולם הבא, אם יגאלך טוב יגאל - זה הקדוש ברוך הוא... ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי (תוספות חגיגה טו.).
ובשבועות נולד ונפטר דוד המלך ע"ה, איש התשובה הגדול, עליו נאמר (ע"ז ה) ש"הקים עולה של תשובה", וממנו מלך המשיח, שבסוף מסעם הארוך של ישראל, יבוא וילמד שכל הנפילות והגלויות הובילו לתשובה וגאולה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











