ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
הביטוי השגור כיום לעזיבת התורה והמצוות הוא "לצאת בשאלה". ביטוי זה בטעות יסודו, משום שה"תשובה" מהביטוי ההופכי - לחזור בתשובה - אין פירושה מענה לשאלה, אלא שיבה למקור. ובכל זאת יש כאן מסר סמוי: מי שהחליט לעזוב את האמונה, לא רק נותר ללא תשובה לקושיותיו, אלא הוא חופשי לשאול כל מה שיעלה בדעתו. זאת בניגוד לאדם הדתי, הכלוא כביכול בסד התשובות שאליו הוא מחויב, ללא חשיבה חופשית אמיתית. האם זה באמת כך?
הקושיה והסטארט־אפ
בסרטון שמתאר את פלאי אומת הסטארט־אפ הישראלית מופיע ריאיון עם נשיא מכון ויצמן לשעבר, פרופ' דניאל זייפמן, שבו הוא מסביר כי דווקא ההצלחה המדעית שלנו נטועה עמוק בתרבות היהודית. וכך הוא אומר (בזמן שצילומים מבית מדרש מוקרנים על המסך): "מאפשרים לנו לשאול שאלות, מאפשרים לנו להתדיין. זה דבר מאוד ייחודי בדת היהודית... עבור מדענים רבים, מה שמפורסם בכתבי העת הוא לבטח האמת; עבור המדענים הישראלים, מה שפורסם הוא משהו שיש עדיין לשאול לגביו שאלות".
כל מי שלמד דף גמרא בחייו יודע שכולו בנוי משאלות על כל פרט ותג בכל נושא ועניין. זה מוטבע עמוק כל כך במסורת היהודית, עד שהפתגם העממי אומר שיהודי טוב עונה תמיד בשאלה. "אדם" בגימטריה "מה". בתפיסה היהודית, האדם השלם הוא האדם השואל. ללא שאלה אין בירור אמיתי, ואין פתיחות לשינוי ולהתקדמות.
לא מדובר רק על שאלות בתוך היהדות פנימה. רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי משבח את הטלת הספק של עם ישראל במשה רבנו בתחילת דרכו: "וחכמי בני ישראל שעמדו כנגדו וחקרו את מעשיו... כך נהג עַמו כלפיו לא מתוך בורות, כי אם בחוכמתם מחשש מפני התחבולות" (כוזרי א, מט). לדבריו, קשיות העורף והחוצפה של עמנו אינם רק חיסרון, אלא גם יתרון המאפשר להם להגיע לאמת באופן שלם יותר (עיינו שמות רבה מב, ט).
למרות זאת, לא תמיד יסוד יהודי זה מצליח לקבל ביטוי בשטח. לעיתים שואלי השאלות הקשות מצטיירים בפני המורים כקנטרנים, בעוד התלמידים המהנהנים בהסכמה נתפסים כמוצלחים יותר.
אך האמת הפוכה - האתגר הגדול שלנו בחג הפסח, שבו התבססה אמונתנו, הוא לעורר לשאלות את הילד שאינו יודע לשאול.
אז מה עניתי לאותו תלמיד שהרגיש כופר בגלל שאלותיו וספקותיו?
אמרתי לו: למה אתה מנסה להדחיק את המחשבות? כל ספק שצף אצלך הוא רק פתח לאמונה מעמיקה יותר. הוא הופתע מאוד מהתגובה שלי, אבל שיתף פעולה.
ביקשתי שיספר לי בהרחבה את כל הספקות, בלי להשמיט שום ספק שעולה לו. אמרתי לו שהוא לא צריך לפחד מהם, אלא לראות בהם קולות שדורשים ממנו התבגרות בתחום האמוני: מה שפעל עד כה רק מכוח האינרציה, מבקש כעת להיות מחובר לרבדים עמוקים בנפש, שדורשים הזדהות וחיבור.
היה מדהים לראות איך עצם האפשרות לשאול את השאלות ללא חשש, ולא לראות בהן איום קיומי על אמונתו, הרגיעה אותו והכניסה את הספקות לפרופורציה.
המקרה הזה, ומקרים נוספים שדומים לו, לימדו אותי שעל אף אווירת הפתיחות הגדולה בחברה הדתית כיום, בתחום של שאלות באמונה יש עדיין חשש גדול מצד הצעירים, ולעיתים הם חווים אותן כרעידת אדמה שמערערת את עולמם הדתי.
בירור האמת וביטחון עצמי
חשיבות השאלות נובעת מכך שרק על ידי שאלות וקושיות יתבררו הדברים כראוי, וכזעקת רבי יוחנן לאחר פטירת ריש לקיש – את הדעה שלי אני כבר יודע, אני רוצה חברותא שתקשה עליי ותחדד אותי, ולא שתגיד לי שאני צודק! (על פי בבא מציעא פד, א).
על ידי העיסוק בשאלות, התלמידים גם רואים שאין נושא שהמורים חוששים לעסוק בו, וזה כשלעצמו נוסך בהם ביטחון. כדבריו הנפלאים והחריפים של המהר"ל (בסוף באר הגולה): " אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו, אין לומר אליו 'אל תדבר ותסתום דברי פיך' , שאם כן לא יהיה בירור הדת. ואדרבה, דבר כמו זה אומרים: 'תדבר ככל חפצך וכל אשר אתה רוצה וחפץ לומר, ולא תאמר אם היה אפשר לי לדבר הייתי מדבר יותר', כי אם עושה זה שסותם את פיו שלא ידבר - זה הוא מורה על חולשת הדת ".
אני מניח שחלק מהקוראים תוהים: האם שאלות שכליות הן באמת מה שגורם לילדינו לעזוב את הדרך? ראשית, במחקר שנערך עבור החמ"ד לפני כמה שנים, התברר שישנם אחוזים לא מבוטלים שטוענים כי השאלות היו גורם משמעותי בעזיבתם (במיוחד גברים - כ־30%!). בנושא זה יעסוק אחד הפאנלים בכנס 'בין עולמות' בנושא הדתל"שים, שיתקיים השבוע.
אך אני טוען טענה אחרת: שאלה אינה בהכרח מכוונת למישור רציונלי. כל שאלה מבטאת קושי ופער, והיא הדרך שלנו ללב התלמיד. אם הוא שואל, סימן שזה מעניין אותו ומשמעותי לו. אם יש סדק, זה אומר שיש לנו היכן להיכנס. אכן, לעיתים השאלה החיצונית מסתירה מישור אחר וסמוי, אך גם אותו נוכל לגלות דווקא דרך השיח שיתעורר בעקבות השאלה.
כשהעטיפה מתפוררת
המחקר שהזכרנו גילה שהגיל הממוצע שבו עוזבים הדתל"שים את עולם המצוות הוא בסביבות 20-19. כלומר, זמן קצר לאחר סיום המסגרת הדתית הפורמלית המחייבת. משמעות הדבר היא שבית הספר היה מעין שומר חיצוני לשמירת המצוות, אך זאת בלי שהצליח לחדור לליבם של התלמידים. ממילא, עם סיום המסגרת, ירדה "העטיפה החיצונית" מבחינתם.
אנו חשים שיש כאן כשל חינוכי, משום שכל מטרתו של החינוך היא להצליח לחבר את לב הבן או התלמיד לערכים הנלמדים. וכביאור רש"י על הפסוק הפותח את פרשתנו: "בהעלותך את הנרות" (ולא נאמר "בהדליקך") - ללמדך שיש להדליק את הנר עד שתהא השלהבת עולה מאליה. כך גם הדלקת נשמת הילד צריכה להיות באופן שהחום והאור ייתפסו בנשמת הילד עצמו, ולא יישארו חיצוניים לו (על פי הרב נבנצל). רק כך, כאשר החינוך יהיה על פי דרכו - "גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו, ועיינו בהקדמת חובת התלמידים).
יש דרכים רבות וחשובות לחיבור האמונה והמצוות ללב ילדינו ותלמידינו. אחת החשובות והנגישות לנו היא עידודם לגשת ולשאול ככל אשר יחפצו.
עלינו לשוב למקור - ליסודות תפיסת היהדות, ובכך לחזור לשאלה שתסייע לצמצם את היציאה בשאלה: תנו מקום ולגיטימציה לשאלות של הילדים והתלמידים. אל תיבהלו מהן ואל תתייחסו אליהן כתירוץ לתאוותיהם. אחרת הן עלולות לפורר אותם מבפנים ולהתפרץ כשכבר יהיה מאוחר מדי. התעסקו ברצינות גם בנושאים שצפים מכל עבר בשיח הציבורי ובאינטרנט. אל תתעלמו מהם. העלאת שאלות אינה רק בדיעבד, היא מה שמאפשר לנו להבין ולהסביר את התכנים של היהדות באופן עמוק ומדויק יותר לדורנו. כך נזכה להעמיד תלמידים הרבה על רגליהם שלהם, והם יאירו מבפנים כשלהבת העולה מאליה.
הכותב הוא ראש 'מכון עולמות – לדעת להאמין'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
