ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
בפסוקים אלו הקב"ה אומר לעמו ישראל שיהיו בחיים הפרטיים של האדם ובמהלכים הציבוריים של כלל ישראל תקופות של הסתר פנים. יהיו זמנים של חשכות אמונה, שלא רואים את טוב ה' בבהירות, אבל עם זאת הקב"ה מודיע לנו שבוודאי הישועה תגיע בלי שום ספק.
ולכן בזמנים של משבר וקושי, יהודי צריך לחזק את עצמו באמונה ובביטחון מלא בה' יתברך, ולא להתייאש מתפילה. אלא להאמין שבוודאי סוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב, ויזכה לראות עין בעין חסדיו ורחמיו של הקב"ה.
פרשתנו מתחילה בפסוק "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם, ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך".
ובספר 'הלקח והלבוב' כותב דבר פלא בשם ספר 'חמרא טבא' לרב הקדוש רבי אברהם שמחה הורוויץ זיע"א: "עקב ראשי תיבות ב'רגע ק'טן ע'זבתיך, וברחמים גדולים אקבצך עולה גימטריה תיבת 'ברית".
באותם רגעים של 'עקב', רגעים של ירידה למטה, רגעים של הסתרה וחשכות, ברגעי ריחוק שלא מרגישים בהם את אהבתו של בורא עולם, גם אז יהודי צריך להמשיך בעבודתו את בוראו. להמשיך לקיים את מצוות אביו שבשמיים מתוך אמונה שהקב"ה נמצא אתי עמי ואצלי, רק שכרגע אני נמצא בשעת ניסיון של הסתר פנים.
והקב"ה אומר: בניי אהוביי, המשיכו לשמור על הברית ועל הקשר שלכם איתי גם בזמנים הפחות משמחים, וכך גם אני אשמור את בריתי שלי אתכם- 'וברחמים גדולים אקבצך', שתראו באורי שזורח עליכם בגאולה השלמה.
אנחנו נמצאים בתוך שבעת השבועות של נחמה על חורבן ירושלים ובית המקדש, שבהם הקב"ה מנחם את בניו אהוביו שלא יתייאשו ברגעים קטנים של הסתר פנים אלא יחזקו ויאמצו את רוחם וליבם מתוך אמונה בטוב הנצחי הקיים בהם.
מובא בישעיה (מ, א-ב) "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה", ובליקוטי מוהר"ן (חלק א תורה כ) כותב רבי נחמן מברסלב זי"ע שהלב של יהודי הוא בחינת ירושלים.
וכמו שבנוהג שבעולם רגילים לומר: "לך לפלוני שיש לו צער ודבר על ליבו, נחם אותו בדיבורים המשיבים את הנפש, ריצויים ופיוסים כדי שיתחזק ויתרומם ולא ישקע בעצבות ובמרירות". באותו אופן, האדם צריך לדבר אל ליבו דיבורי נחמה ועידוד, ולמצוא בעצמו נקודות טובות המאירות את המחשכים.
"ברגע קטן עזבתיך"- רבי נחמן מלמד אותי איך להתייחס ברגעים של ירידה לחולשות שבי, על ידי שאזכיר לעצמי את מעלתי ואת הטוב השרוי בקרבי. וכלשונו: "כי צריכין לדבר עם עצמו גם כן דבורים הרבה מענין התחזקות לחזק את נפשו, בכדי שלא ירפו ידיו לגמרי חס ושלום (חיי מוהר"ן סימן תמג).
וכך, אני נזכר בהבטחה המתוקה של "וברחמים גדולים אקבצך"- אני מקבץ ואוסף שוב את הנקודות הטובות שלי שנשכחו אי שם בדרך, ובאופן זה אני חוזר להאמין בעצמי ובחיי. מלא אני בשלוה פנימית והשלמה עם עצמי, אני מלטף ומרגיע את החולשות שלי, ומבטיח להם שהכול בסדר, אנו חזקים, ובעזרת השם נתקן את מה שצריך לתקן לאט ובבטחה, צעד אחר צעד.
נחמה זו מביאה אותי לידי לשמחה, תודה והודאה, כפי שנקרא בהפטרה של השבת (ישעיה נא, ג), "כי נחם ה' ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה"
ה'שפת אמת' זי"ע כותב (פרשת ויצא תרנ"ח ד"ה במדרש) שבזמן הגאולה עיקר הנחמה שהקב"ה ינחם את עם ישראל, זו ההבנה שאף פעם לא היינו באמת בגלות. אף פעם לא התרחקנו מהטוב הטמון בנו, תמיד רצון ה' יתברך האיר בתוכנו ומתוכנו.
אם כך, משמעותה של הגאולה היא, בעיקר לאהוב את עצמי, לשמוח בטוב שבי, להאמין בערכי שאני קודש קודשים, מלא באין סוף נקודות טובות שמקשרות אותי לאבא האין סופי שאוהב אותי אהבה אין סופית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
