ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
בשבת הקרובה, שחל בה יום טוב של סוכות אנו נקרא בעזרת ה' בפרשת אמור (ויקרא כב). המעניין הוא, שהתורה הקדימה הלכות ארבעת המינים להלכות סוכה, למרות שאת מצות סוכה מקיימים קודם, שכן אנו נכנסים לסוכה כבר מליל יום טוב ראשון, ואילו את ארבעת המינים נוטלים בבוקר של יום טוב ראשון. וכך כתוב בתורה (שם, לט-מג):
"אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".
והנראה לבאר בזה הוא, כיון שלא ניתן לעשות קניין בשבת וביום טוב (ולכן פדיון הבן שחל יום השלושים ואחד שלו בשבת, אין פודים את התינוק בשבת, אלא ממתינים עד לאחר השבת - ומכל מקום מעיקר הדין, יכולים לתת לכהן הפודה את חמשת הסלעים של הפדיון מערב שבת, ואומר לו אבי הבן שאיננו מקנה לו את חמשת הסלעים אלא עד ליום שבת, אבל לא נוהגים לעשות כן כיון שיש בזה כעין קניין) - וקניית ארבעת המינים מתאפשרת רק קודם החג, לכן הקדימה התורה את ענין ארבעת המינים לדין סוכה.
סוכה - זכר לענני כבוד וליציאת מצרים
יש מי שאומר שאת חג הסוכות אנו עושים זכר לענני כבוד שהקיפו את ישראל בצאתם ממצרים (עיין סוכה י"א ע"ב). ויש מי שאומר שהסוכה היא זכר ליציאת מצרים ככתוב: (ויקרא כג, מג):
"לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".,
וז"ל הגמרא (שם):
"תניא, כי בסכות הושבתי את בני ישראל, ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם".
ענני "כבוד" נקראו כך, משום שכל מי שהיה חוטא אפילו חטא קל שבקלים היה הענן פולטו, ולכן מי שהיה זוכה להשאר בתוך ענני הכבוד היה ודאי אדם חשוב ומכובד, ולכן נקראו "ענני כבוד". וטעמו של רבי עקיבא שסובר שהיו יושבים במדבר בסוכות ממש הוא, כי רצה להדגיש את הנס הגדול שנעשה להם במדבר שהוא מקום שמם ויבש, ואף על פי כן זימן להם הקב"ה עצים לסוכה וסכך, ולכן ר"ע אמר שסוכות ממש עשו להם. רבנו יעקב סופר זצוק"ל, בעל "כף החיים", השכין שלום בין כל הדעות, ולדעתו הקב"ה רצה שבחג סוכות כל עם ישראל יהיו מאוחדים וישבו בסוכות, ואחרי שהושיב אותם בסוכות, הקיף את הסוכות בענני כבוד, כך שלא היה הבדל בין שום אדם ואדם מעם ישראל. ולפי זה, מתקיימת גם דעת רבי אליעזר וגם דעת רבי עקיבא ואין מחלוקת בניהם.
מדוע יש שמחת חג בסוכות דוקא?
חכמי המוסר שואלים, מדוע הפליגה התורה בשמחה המיוחדת שבחג הסוכות דוקא, ולא ציותה לשמוח גם בשאר המועדים? ומבארים, מכיון שחג סוכות הוא החג הראשון שאחרי יום הכיפורים שממנו יצאנו זכים וברים ונקיים מכל עוון, ממילא יש בו שמחה מיוחדת. ועוד נראה לומר, כיון שבחג הסוכות שוררת אחדות בין כל שכבות העם, לכן הדגישה התורה את ענין השמחה המיוחד לחג זה; הנה, ישנם אנשים שהם ב"ה אמידים ועשירים, וגרים בבתים מפוארים ביותר, ויש שגרים בבתים פשוטים ביותר - אבל בחג הסוכות, כולם יוצאים מבתיהם והולכים לגור בבית פשוט מעץ...וסמל אחדות זה הוא שמחייב שמחה יתירה בחג הסוכות דוקא.
וה' בירך את אברהם בכל
כתוב (בראשית כד, א) "וה' בירך את אברהם בכל" - המילה "בכל" רומזת ל- ג' פסוקים: "ב סוכות תשבו שבעת ימים.. כ ל האזרח וכו' ל מען ידעו דורותיכם" וכו' - ר"ת "בכל". כמו שאברהם אבינו אמר לאורחים "והשענו תחת העץ" שיהא להם לצל, כך הסוכה היא צילא דמיהמנותא שמגינה עלינו, וניתנה לנו בזכות אברהם אע"ה.
וכתוב (בראשית יח, ח) "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו". אומר הזהר הקדוש (בראשית קב ע"ב) שהיה העץ מורה לאברהם למי מהאורחים יש עבודה זרה בכיסו. שאם העלים של העץ היו נוטים כלפי מעלה ולא עושים לאותו אדם צל, סימן לכך שהיתה לו ע"ז, ואם היו יורדים ומכסים אותו, סימן הדבר שהוא נקי מע"ז. יש מהאחרונים שאומרים שהיה אברהם אומר לאדם שיש בו ע"ז שאם הוא רוצה לאכול, שיוציא את העבודה זרה, ויבקש ממנה אוכל. ואותו אדם היה יושב ומבקש אוכל מהע"ז ואין עונה, והיה אברהם אבינו מלמדם שהקב"ה זן ומפרנס לכל.
"על כן קרא שם המקום סוכות"
כתוב "ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות" (בראשית לג, יז) - שואל החיד"א מדוע יעקב קורא למקום סוכות, היה צריך לקרוא למקום בית על שם העיקר, ולא ע"ש הסוכות שעשה לבהמותיו! אלא מסביר הרב: בית - זה בעולם האמת, כי הבית של האדם שם נבנה על ידי מצוות ומעשים טובים ולימוד תורה. אבל קנייני העולם הזה הם ארעיים, לכן לענייני העולם הזה קרא יעקב אבינו סוכות.
ועל זה מספרים, פעם אחת שאל המלך את רבי שלמה אבן גבירול: מה שווי רכושך? אמר לו רבי שלמה: מחר אני אתן לך תשובה. למחרת בא ואמר למלך, כי שווי רכושו מוערך למשל במיליון שקל זהב. אמר לו המלך: והרי יש לך חנויות ובתים ופרדסים, וכי אתה משקר לי?! ומיד ציוה לאסור אותו בבית הסוהר והחרים את כל רכושו. בלילה, סיפר המלך לאשתו את שאירע עם רבי שלמה. אמר לו אשתו: הרי הרב הזה פיקח, והוא יודע שיש לך יכולת לבדוק את חשבונותיו בבנק, ולכן לך מחר ותשאל ותחקור אותו מדוע אמר לך כך. למחרת שאל המלך את רבי שלמה: מדוע אמרתי לי כך? אמר לו רבי שלמה: את כל הכסף שיש לי בעין החרמת לי, אבל הכסף שנתתי לצדקה נמצא בשמים ואף אחד אינו יכול לקחתו מידי, וזה החשבון שאמרתי לך, כי זו ההשקעה הטובה ביותר, ועל זה נאמר (הושע י, יב) "זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד".
דאגה לעניים גם בסוכות
בפעם הראשונה שהביאו לי את העיתון של כפר חב"ד, ראיתי שהאדמו"ר כתב שם שלא רק בפסח נותנים 'קמחא דפסחא', אלא גם בסוכות יש לעשות כן ולחלק מזון לעניים. אמרתי לרב שהביא לי את העיתון: במחילה מכבוד האדמו"ר שלכם, הוא לא מחדש כלום, שהרי דבר זה כבר כתוב בזהר הקדוש ובדברי האר"י ז"ל. הלך אותו רב ואמר את דברי לאדמו"ר, אמר האדמו"ר: לא אמרתי שאלו דברי שלי, אלא אמרתי שכך כתוב בזהר וכך מובא בדברי האר"י הקדוש.
כיום אם ישלח לעני אוכל, הוא ישאל איזו השגחה זו, ואולי מה שנתן לו אינו תחת השגחה שהוא מעדיף, ועל כן יתן לו כסף והוא כבר יקנה מה שליבו חפץ.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הסבר מחלוקת רבי עקיבא ורבי אליעזר בטעם מצוות סוכה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת בית אל תשפ"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
