ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
בראש השנה אנו קוראים לכל באי עולם להתאחד עִם עַם ישראל, בטקס ההמלכה השנתי של בורא עולם על כל היצורים והפעולים.
ביום הכיפורים אנו נקראים לטפל בחיזוק הקשרים שבין אדם לחבירו ולהתרכז במחילה הדדית האחד לשני, כך נזכה גם לכפרה מלמעלה. בסוכות אנו מאגדים את כולם יחד, הערבה עם האתרוג ההדס והלולב ואז מתחילים מבראשית.
גם השבוע נמשיך לעסוק בנושא זה מנקודת מבטו של בעל ה"שפת אמת".
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". על פסוק זה, הראשון בתורה, הוא מעיר ומאיר:
"עשרת ימי תשובה הם נגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. וראש השנה נגד בְּרֵאשִׁית, כדאיתא בְּרֵאשִׁית נמי מאמר הוא (ראש השנה דף לב ע"א). והוא כולל כולן. ועל זה אמרו והלא במאמר אחד יכול להבראות...(אבות פ"ה מ"א), שהוא מאמר האחדות שעלה במחשבה לפניו יתברך. וכמו שיהיה לעתיד כשיתוקן הכל. ועל זה אמרו חז"ל גם כן עלה במחשבה לבראות במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדת הרחמים (רש"י בראשית א' א). והכלל כי קודם חטא אדם הראשון היה מוכן להיות בחינת מאמר אחד כנ"ל. אך על ידי התערובת נעשה בחינת השיתוף מדת הרחמים והיה הבריאה בעשרה מאמרות, ליתן שכר ועונש כדאיתא במשנה (אבות שם)". (ראש השנה תרמ"ב).
האדמו"ר מגור פותח בפסקא זו כיוון חדש ומהפכני בהבנת סיפורי הבריאה.
הסיפור הראשון הפותח במילה בְּרֵאשִׁית, מתאר את העולם כפי שהיה יכול להיברא לפני חטאו של אדם הראשון, ואח"כ כפי שהוא נברא בפועל, בגלל ההכרח לשתף את מידת הרחמים, כפי שיבואר בהמשך.
מצד אחד, בְּרֵאשִׁית הוא מאמר כמבואר בסוגיא במסכת ראש השנה:
"הני עשרה מלכיות כנגד מי? ... רבי יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם (בראש השנה – רש"י). הי נינהו (מי הם המאמרות?) - ויאמר (הביטוי וַיֹּאמֶר הוא המאמר) – (מקשה הגמרא והרי הביטוי) וַיֹּאמֶר דבראשית (בסיפור הבריאה הראשון, מופיע רק) תשעה הוו! (תשע פעמים) – (ומתרצת) בְּרֵאשִׁית נמי מאמר הוא, דכתיב בִּדְבַר יְקֹוָק שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם: (תהילים ל"ג ו) (ואף על גב דלא כתיב ביה ויאמר יהי שמים - כמאן דכתיב דמי, דבאמירה נמי איברי ולא בידים – רש"י)" (דף לב ע"א).
מצד שני, הוא עומד בפני עצמו ולכן הוא מופיע כביטוי אחר, גם אם יש לו את אותה משמעות, בְּרֵאשִׁית בָּרָא = מאמר - וַיֹּאמֶר. לכן, מסביר השפת אמת כי הביטוי בְּרֵאשִׁית כולל בתוכו את כל עשרת המאמרות – "והוא כולל כולן".
תירוצו של האדמו"ר פותח פתח להבנה חדשה של המשנה במסכת אבות:
"בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות" (פרק ה מ"א).
המשנה איננה מסבירה מתי ומהיכן הגיע החשש מפני הרשעים, שגרם לכך שהעולם נברא בעשרה מאמרות, ולא במאמר אחד שמאחד את כולם בְּרֵאשִׁית. לכן השפת אמת מסביר, שהעולם בו אנו חיים, בעולם העשייה, איננו מתואר בסיפור הראשון, הוא מתואר בסיפור השני. למי שנברא בצלם אלקים אין בחירה וממילא אין שכר ועונש! רק למי שנוצר מעפר מן האדמה יש בחירה, ולכן הוא מקבל שכר על הבחירות הנכונות, וממילא יש בו גם רשעים שאינם מקבלים שכר אלא נפרעים מהם, ח"ו. אומנם, בפוטנציאל, הרשעים כבר נמצאים ביום הראשון, ולכן האור של היום הראשון נגנז כדי שהם לא ישתמשו בו. הוא יחזור רק לעתיד לבא, בזמן התיקון (הרחבת דברים תוכלו למצוא בספרי 'צפנת שמואל' – מלכות דוד בפרק המבוא, תחת הכותרת מה בין שאול לדוד).
לפיכך, עולם המעשה הוא תוצאה של עשרה מאמרות. תיקון הפירוד שנוצר מכך הוא בתשובה = מידת הרחמים, המחזקת את האחדות. השופר בראש השנה רומז לכל אחד לשאוף לתקן את הרצון ל'תיקון העולם', הדרך היא האחדות, התקיעה הפשוטה לפני, והתקיעה הפשוטה אחרי, שמאחות את השברים.
נסיים בתפילה לבורא עולם שישלח נחמה למשפחות, רפואה שלמה לפצועים ושחרור מהיר לחטופים.
נהלל את כוחות הביטחון הגיבורים ונתפלל לקב"ה שישמור צאתם ובואם ויעזרם בהשלמת משימותיהם.
נציין לשבח את רוח ההתנדבות של מגזרים רבים, שפועלים באחדות שכם אל שכם, ותורמים רבות לרומם את רוח העם ולגלות את רצונו ושאיפותיו, לפעול תמיד ברוח כל ישראל ערבים זה לזה. באחדותנו ננצח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
