ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
עניינה המיוחד של השבת שיש בה שמחה שלימה, רוחנית וגשמית כאחד. ועל כן השבת היא 'שבת שלום', שהיא עושה שלום בין הרוח והחומר, שבדרך כלל ישנו עימות ביניהם, ומתוך קדושת השבת אפשר לעשות ביניהם שלום. שעל ידי אכילת מטעמים ושתיית ממתקים בשבת יכול אדם להוסיף בלימוד ובתפילה, בשירים ותשבחות לפני ה'.
והובאו בירושלמי (שבת פט"ו, הלכה ג') שתי מימרות שנראות לכאורה כסותרות: "רבי חגי אמר: לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ושתייה. רבי ברכיה אומר: לא ניתנו אלא לעסוק בהם בדברי תורה". וההסבר לסתירה הוא שלגבי תלמידי חכמים, שכל השבוע עוסקים בשקידה בתורה, אמרו: "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה"; שאם לא כן, גם בשבת היו ממשיכים ללמוד בשקידה ובסיגופים, והברכה שהם צריכים לקבל משבתות וימים טובים - שהתורה והתפילה יהיו מתוך עונג ושמחה של מאכל ומשקה. ואילו לגבי אנשים שעובדים כל השבוע אמרו: "לא ניתנו אלא לעסוק בהם בדברי תורה", שכן עיקר החידוש של השבת לגביהם הוא שבנוסף לעניינים הגשמיים, שבהם הם עוסקים כל השבוע, עליהם להוסיף בלימוד התורה (עיין ב"י רפ"ח, א').
התעוררות להוספת לימוד בשבת
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
148 - תשבו כעין תדורו
149 - שבת של תורה
150 - מי מפחד מהרב קוק?
טען עוד
בעבר, כשלא היה אור חשמל, היו רגילים ללכת לישון מוקדם ולקום לפני עלות השחר, ולאחר סעודת שחרית נותר זמן רב ללימוד. כיום, בשבתות החורף, צריכים להרבות יותר בלימוד בלילה. ומי שעייף יילך לישון מוקדם ויקום לפנות בוקר, כדי שיוכל להספיק ללמוד כמה שעות טובות בכל שבת.
לא להרבות באכילה
אלא שפעמים מתוך שאדם מרבה באכילה ושתייה הוא נעשה עייף, ולא נותר בו כוח ללימוד תורה. וכך הוא רובץ על כורסתו ועוסק בפיצוח גרעינים, שיחות בטלות וקריאת עיתונים. וכך הוא מבלה שבת ועוד שבת, ועוד אח"כ מתלונן שבגלל השבתות והחגים הוא נעשה שמן. ועליו לדעת שכל זמן שאין הוא מקדיש זמן משמעותי ללימוד תורה בשבת, כבר אין בסעודותיו קדושה, ועליהן נאמר: "חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח". שאם כל מגמתו של האדם היא להנאת גופו ואינו עוסק בתורה, אין השבת קדושה לה', ואין המועדים קדושים לה', אלא שנואים לפני ה'. ועל כך נאמר (מלאכי ב, ג): "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם", ואמרו במסכת שבת (קנא, ב): "אלו בני אדם שמניחים דברי תורה ועושים כל ימיהם כחגים" (עיין במדבר רבה כא, כה, עיין של"ה למסכת סוכה).
קריאת שניים מקרא ואחד תרגום
אע"פ שכל הבאים לבית הכנסת שומעים את כל הפרשה מהקורא בתורה, מצווה על כל אחד לקרוא בכל שבוע את הפרשה לעצמו, שניים מקרא ואחד תרגום (ברכות ח, א). כשאמרו תרגום התכוונו לתרגום התורה לארמית, שנתחבר על ידי אונקלוס. בזמן התלמוד כל המוני ישראל דיברו ארמית, וכיוון שהיו קוראים כל פסוק עם תרגום אונקלוס, היו מבינים את הפרשה.
האם אפשר לצאת ידי חובת תרגום בפירוש רש"י?
במשך הדורות גלו ישראל למקומות שונים בהם דיברו בשפות אחרות, והארמית כבר לא היתה ידועה להמוני העם. והתעוררה אז שאלה האם אפשר, במקום תרגום אונקלוס לארמית, לקרוא את הפרשה עם תרגום לשפת המקום או עם פירוש רש"י.
לגבי שאר התרגומים, דעת רוב הראשונים שאין הם משתווים במעלתם לתרגום אונקלוס, שנתחבר בתקופת התנאים ויסודו מסיני, ולכן אין יוצאים בקריאת שאר התרגומים. אבל לגבי פירוש רש"י, הוסכם שאפשר ללומדו במקום תרגום אונקלוס, מפני שרש"י מפרש את הדברים הקשים שבתורה כמו שמפרש התרגום, ואף יותר בהרחבה. אלא שיש פסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, ואותם צריך לקרוא שלוש פעמים.
ויש מהדרים לקרוא גם תרגום אונקלוס וגם פירוש רש"י, מפני שלפירוש רש"י יש מעלה שמרחיב בפירושו ומביא דברי חז"ל, ולתרגום אונקלוס יש מעלה שיסודו מסיני, ולכן כתבו המקובלים שאף מי שאינו מבין ארמית יש לו תועלת בקריאת תרגום אונקלוס (שו"ע רפ"ה, ב').
שאלה: מי שזמנו קצר, מפני שהוא עסוק בעבודתו או מפני שהוא שקוד על לימודו, מה עדיף שילמד, אונקלוס או רש"י?
תשובה: אף שמצד תקנת חכמים תרגום אונקלוס עדיף, מכל מקום הואיל וגם בפירוש רש"י מקיים המצווה - עדיף ללמוד פירוש רש"י, מפני שמצד מצוות תלמוד תורה פירוש רש"י עדיף, שבדרך כלל מבינים על ידו טוב יותר את הפרשה.
האם יש סדר מסוים לקריאת שניים מקרא ואחד תרגום?
שאלה: האם חובה לקרוא קודם שניים מקרא ואח"כ תרגום? והאם צריך לקרוא את הפרשה לפי הסדר?
תשובה: אין סדר מחייב כיצד לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, אך לכתחילה יקרא קודם פעמיים את המקרא ואח"כ את התרגום. ואם קרא פעם מקרא ואח"כ תרגום ואח"כ מקרא - יצא (לבוש, ערוה"ש רפ"ה ג').
וכן לכתחילה יקרא את הפרשה לפי הסדר, אבל אם קרא את סוף הפרשה לפני תחילתה - יצא, העיקר שבסופו של דבר יקרא את כל הפסוקים פעמיים מקרא ואחד תרגום.
וכן מי שמלמד את פרשת השבוע לילדים אינו צריך לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, כי ברור שתוך כדי שלימדם יצא לו לקרוא כל פסוק פעמיים ולפרשו (שו"ע רפ"ה, ו').
המנהג המובחר לסדר הקריאה
שאלה: איך המנהג המובחר לקריאת שנים מקרא ואחד תרגום?
תשובה: שני מנהגים ישנם: מנהג האר"י לקרוא כל פסוק פעמיים מקרא ואח"כ תרגום. ומנהג השל"ה והגר"א לקרוא כל פרשייה פעמיים ואח"כ את תרגומה. פרשייה הכוונה לפרשה פתוחה או סתומה (מ"ב רפה, ב; כה"ח ג). וכל לומד יבחר את הדרך בה יוכל להבין ולזכור טוב יותר.
מי שלומד את הפרשה עם רש"י, אם נוח לו יותר לקרוא פרשייה שלמה מקרא ואח"כ פסוק פסוק עם רש"י, יכול ללמוד כך. אלא שאותם הפסוקים שאין עליהם פירוש צריך לקרוא פעם נוספת, כדי שיצא שיקראם שלוש פעמים. ונראה שגם באותם הפסוקים שרש"י מפרש מילה אחת בלבד, בלא להסביר על ידי כך את כלל הפסוק, נחשב כאילו אין פירוש על הפסוק, ויש לקרוא פעם נוספת את הפסוק. ומי שירצה, יוכל לקרוא בתחילה שתי פעמים את המקרא עם פרוש רש"י, ובעת הקריאה בתורה, יקרא את כל הפרשה בלחש עם הבעל קורא, ויועיל לו להשלמת הפעם השלישית באותם פסוקים שאין עליהם פירוש רש"י.
אימתי הוא זמן הקריאה
זמן קריאת שניים מקרא ואחד תרגום מתחיל מאחר תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא. ונמשך זמנה עד סעודת שחרית של שבת הבאה, שכן מסופר על רבי שציווה לבניו שלא יאכלו סעודת שחרית של שבת לפני שישלימו שניים מקרא ואחד תרגום. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד לתפילת מנחה, שאז מתחילים את קריאת הפרשה הבאה. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי, ששלושת הימים הראשונים של השבוע קשורים לשבת הקודמת. ומי שלא הספיק להשלים את הפרשה עד אז, יקפיד להשלימה עד לסיום המחזור השנתי של קריאת התורה בשמחת תורה (שו"ע רפ"ה, ד').
מנהגים מובחרים לזמן הקריאה
שני מנהגים נזכרו לגבי הזמן המובחר לקריאת הפרשה:
יש אומרים שהטוב ביותר לקרוא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בערב שבת, ולהשתדל שלא להפסיק מתחילת הקריאה ועד סיום הפרשה. וכן כתב השל"ה, וכן מנהג המקובלים.
ויש נוהגים לקרוא בכל יום עלייה אחת, בראשון את הראשון, ובשני את השני, עד שבשבת משלימים את כל הפרשה. וכך נהג הגר"א (מ"ב רפ"ה, ח'; כה"ח ט"ו, כ"ו).
וכיוון ששני המנהגים טובים, כל אדם יבחר את המנהג המתאים לאופיו ולסדרי חייו. ומצד הדין, בכל דרך שבה יקרא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום יקיים את המצווה, ובלבד שיקראנה בתוך השבוע, היינו ממנחה של השבת שעברה ועד סעודת שחרית של שבת.
האם אפשר להחשיב את הקריאה בתורה כפעם אחת
מי שלא הספיק לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום עד הקריאה בתורה, מצד הדין רשאי לקרוא לעצמו שניים מקרא ואחד תרגום בעת הקריאה. אלא שיש אומרים שאין ראוי לנהוג כן, ולכן טוב יותר שיעקוב אחר קריאתו של בעל הקורא ויקרא עימו בלחש, ויעלה לו לקריאת פעם אחת מקרא (שו"ע רפ"ה, ה'; מ"ב י"ד).
ואם רק שמע את הקריאה, נחלקו האחרונים אם נחשבת לו שמיעתו כקריאה אחת (מ"ב רפ"ה, ב').
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
