ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
עם ישראל עומד עכשיו בניסיון העקדה, ומתגלה גדולתו במעשים הירויים של מסירות נפש, היחלצות לעזרה להציל נפשות עד כלות הנפש ואחריה, התנדבות אין קץ של כל העם שלא ראינו כמותה.
שמענו דברי אמונה וגבורה מפי הורים שבניהם נפלו על קדוש השם, ושמענו הורים של שבויים המוכרים לנו, שאמרו שעם ישראל צריך להמשיך במערכה שהיא קיומית לנו "עד רדתה", בלא מו"מ עם המחבלים, ואולי ובזכות זה הבנים ישובו לגבולם.
התפרסם סיפור מרגש של אמא שבתה נפלה בשבי המחבלים בעזה, וכסגולה וזכות לפדיונה מהשבי הביאה ספר תורה לביתם והפרישה חלה, והתפללה לה' בבכי מכל הלב להחזרת בתה מן השבי, ודבריה נגעו בלב כולנו והיו מאד מרגשים, אבל מה שהפתיע שבתוך דבריה אמרה: "הקב"ה אני אוהבת אותך", איזו גדלות נפש להתבטא כך בשעת כאבה. והנה התרחש הנס ובתה השתחררה...
אברהם במחשבה ולדורות במעשה
מאיפה שאבו כל החיילים והאזרחים ההורים והמשפחות הכואבות כוחות למסירות נפש שכזאת?
חנה ושבעת בניה היו לסמל של מסירות נפש על קדושת השם, שבעת בניה נצטוו להשתחוות לפסל ומסרו נפשם על קדושת השם ונהרגו. כאשר הוציאו את הבן השביעי להריגה, (אוצר מדרשים (אייזנשטיין) עשרת הדברות עמוד 454 :
"אמרה להם אמם בבקשה מכם שתתנו אותו לי ואנשקנו והלכה ונשקתו",
מסופר שאמרה לבנה לך לאברהם אבינו ותאמר לו אתה עקדת בן אחד ואני שבעה אתה במחשבה ואני במעשה.
האם היא התכוונה לומר שהיא מסרה את הנפש יותר מאברהם?
שמעתי על כך הסבר בשם הרב ש"ך זצ"ל שהאם התכוונה לומר לאברהם אבינו שאת הכוח למסור את נפש היא למדה ממנו, הוא המחשבה והיא במעשה. ואכן אי אפשר להסביר את התופעה של מסירות הנפש לדורותיה, ומה שאנו חווים היום אלא מכוחות הנטועים בנו בעמקי הנפש.
בסיום המדרש הנ"ל על חנה נאמר: "יצאה בת קול ואמרה אם הבנים שמחה"
מה פשר הבת קול הזאת האם יש מקום לשמחה בשעת צרה כזאת שכל בניה נהרגים?
אולי אחרי מותה ראתה את בניה במקום גבוה בגן עדן, במקום קדושים שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם, אולם לאחר מה ששמעתי הורים שכולים מספידים את בניהם שנהרגו, יש שאמרו שהם מודים לקב"ה שהיה להם בן שהקריב עצמו להגנת העם והמולדת, שמעתי הד של אותה בת קול...
ניסיון העקדה בטול עצמי באמונה
רש"י אומר שהקב"ה בקש מאברהם לעמוד לו בניסיון זה של העקדה:
"קח נא - אין נא אלא לשון בקשה, אמר לו בבקשה ממך עמוד לי בזה הניסיון, שלא יאמרו הראשונות לא היה בהן ממש:"
מדוע אין בראשונות ממש, האם הניסיון של אור כשדים לא היה ניסיון גדול של מסירות נפש?
נראה שניסיון העקדה הוא כל כך עוצמתי שאינו עומד בהשוואה לניסיון מסירות הנפש באור כשדים. שם באור כשדים אברהם מסר נפשו על אמונה בא-ל אחד מול כל הכופרים, ובזה קדש השם לעיני כל העולם, ובכך הראה לכל העולם את נחישותו באמונה בבורא עולם. אולם ניסיון העקדה דרש מאברהם לעשות מעשה לא הגיוני, הסותר את ההבטחה שקבל "כי ביצחק יקרה לך זרע", ומבטל את תכלית ייעודו להנחיל לדורות הבאים את אמונתו, ועוד להרוג את בנו אהובו, מעשה שנראה לא מוסרי, ונוגד את אמונתו, ומעורר ספק אם יתקדש שמו יתברך בכך? ואעפ"כ אברהם מבטל עצמו לדבר ה' ושומע בקולו. ורק לאחר מעשה התבררה כוונת הקב"ה שזה היה ניסיון בלבד "ולא עלתה על לבי".
האם אברהם הדחיק את אהבתו לבנו בשעת הליכתו לעקידה?
"וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:"
רש"י "את בנך - אמר לו שני בנים יש לי, אמר לו את יחידך, אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו, אמר לו אשר אהבת, אמר לו שניהם אני אוהב, אמר לו את יצחק."
האם אברהם אוהב את שני בניו יצחק וישמעאל בשווה, הלא ישמעאל גורש מביתו של אברהם, ואע"פ שחזר לאחר שחזר בתשובה, אבל קשה לומר שאהבת שניהם שווה, ואיך הוא אומר את "שניהם אני אוהב"? צריך לומר שאהבת אברהם את בניו לא ידעה גבולות, ולכן יש כאן אין סוף מול אין סוף ומבחינה זו אין ביניהם הבדל.
אבי אבי הנני בני
אנו מוצאים שאברהם משוחח עם בנו שיחת נפש שלא מצאנו כמותה עוד בתורה, ובכלל לא מצאנו עוד שיחה ביניהם כלל:
"וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱ-לֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:"
כבר עמדו על כך במדרש על החזרה של התורה על המילה אבי (בראשית רבה פרשה נו סימן ד:
"ויאמר יצחק אל אברהם אביו אבי, למה אבי אבי פעמים כדי שיתמלא עליו רחמים".
נשים לב, התורה חוזרת על המילה אבי וגם חוזרת על המילה "ויאמר" "ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי", ואין אנו שומעים מה הוא אומר! מלבד קריאה של אהבה "אבי"! הרבי מגור רבי אברהם מרדכי אלתר זצ"ל אומר שיצחק רצה שאביו ימשיך לאהוב אותו ולא יזנח אהבתו גם כאשר הוא הולך לעקוד אותו ויעשה זאת מתוך רגש של אהבה אליו כאב. ויחד עם זה שמח לעשות רצון קונו.
אברהם עונה לו "הנני בני". כמה אהבה מונחת כאן במילה "בני", אנו מוצאים פעמים בתורה שאברהם אומר הנני, על במצוות השליחות לעקידה וכאן כלפי בנו. וזה בא ללמד שהאהבה של אברהם לקב"ה ולבנו שווים, אברהם אבינו לא בורח לא מאהבת ה' ולא מאהבת בנו, והם מתאחדים כאחד בסוד נעלם שהשכל אינו מבין אותו רק באמונה.
חז"ל אומרים שגם בזמן העקדה ממש היה רגש האהבה של אברהם לבנו פועם בכל לבו. במדרש בראשית רבה (וילנא) (פרשת וירא) פרשה נו סימן ח:
"וישלח אברהם את ידו, הוא שולח יד ליטול את הסכין ועיניו מורידות דמעות ונופלות דמעות לעיניו של יצחק מרחמנותו של אבא, ואעפ"כ הלב שמח לעשות רצון יוצרו".
אהבת הבן ואהבת הבורא התאחדו והתחברו אצל אברהם בשורש אהבת הבורא שבאהבתו נתן לו את בנו, ואין סתירה בין השנים, בוכה ושמח כאחד.
שניהם יחדיו
"וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:
"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱ-לֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:"
"וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע:"
שלוש פעמים נאמר שאברהם ויצחק הלכו שניהם יחדיו, לפי שנודע ליצחק מפי אביו שאולי הוא יהיה הקרבן. ואחד אחרי שנודע לו שאפשר שהוא יהיה הקורבן, ואעפ"כ הלך יחדיו עם אביו ללא הבדל. ואחד לאחר שהם חזרו מן העקדה והלכו עם הנערים, וכאן החידוש שאחרי המעשה ההרואי הזה הם הולכים עם הנערים יחדיו ללא נדנוד של גאווה. (רבי מנדל מוורקה).
קיום עם ישראל אינו בדרך הטבע
ניסיון העקדה מלמד דבר נוסף, שכל מציאות קיומו של עם ישראל אינו בדרך הטבע. לידת יצחק היה נס גלוי "כל השומע יצחק לי". לאחר העקדה יצחק כביכול נולד מחדש בבחינת תחית המתים , לפני העקדה יצחק לא היה יכול להוליד ואחריה התאפשר הדבר ולכן מיד אחרי זה מוזכר לידתה של רבקה "וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה" זיווגו של יצחק, ואברהם נותן דעתו להשיאו אשה, וכך ברש"י :
"אחרי הדברים האלה ויגד וגו' - בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר אילו היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים, היה לי להשיאו אשה מבנות ענר אשכול וממרא, בשרו הקדוש ברוך הוא שנולדה רבקה בת זוגו, וזהו אחרי הדברים האלה הרהורי דברים שהיו על ידי עקידה: ובתואל ילד את רבקה - כל היחוסין הללו לא נכתבו אלא בשביל פסוק זה:"
בדמייך חיי
יעזור ה' ובזכות הקורבנות שמסרו נפשם על קדושת ה', ובזכות כל המתנדבים בעם לעזור ולסייע במסירות נפש, ובזכות תהאמונה שלנו בה' יתקיים בנו "בדמייך חיי", ונבואת זכריה (פ"ט יא – יב):
"גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ: שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ:"
האסירים שנמצאים בבור אין מים בו בין נחשים רוצחי אדם יצאו וישובו לביתם, וכל עם ישראל שמרגיש בצרה וצוקה בבור אין מים בו, אולם מאמינים בישועת ה' "אסירי תקוה" ישובו לבצרון לגאולה שלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
