ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
העובדה שיש הבדל פיזי בין אבני הארץ לאבני חוץ לארץ, באה לבטא את האמירה שהמפגש עם ה' מתרחש בארץ גם ברמה הגשמית המוחשית. הארץ היא קודם כל אדמת קודש, בה אפילו האדמה – הדומם הנמוך ביותר, שכולם דורכים עליו – קדושה. וכדי להמחיש זאת, יש אמירות בחז"ל, שלאדמת ארץ ישראל יש מאפיינים פיזיים שונים מאדמת חוץ לארץ.
ואכן היו מגדולי ישראל שהבינו את קדושת ארץ ישראל כפשוטה, שהיא טבועה ב'חפצא' של כל אבן וכל גרגיר חול. וכך מסופר על הסבא מסלבודקא, מגדולי תנועת המוסר, שבזמן ששכב בחודשיו האחרונים על ערש דווי בירושלים, והצטער על כך שלעיתים לא היה בכוחו לעסוק בתורה, ניחם עצמו בכך שהוא שואף לקרבו את אווירה של ירושלים, שכל נשימה ונשימה בה היא בקדושה. ועל רבי אליהו לופיאן מסופר שבתחילת בואו לארץ ישראל, כשהיה צריך לירוק, היה יורק לתוך מטפחת ולא על האדמה, כי לא רצה לירוק על אדמת הארץ הקדושה (שו"ת עטרת פז, ח"א, כרך ג, אבן העזר, הערה יב בהקדמה).
בעת ששהה דוד במדבר יהודה, בארץ ציה ועיף בלי מים, הוא זעק ממעמקי לבבו: "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי" (תהילים סב). זעקה זו תמוהה היא עד מאוד – הנפש צמאה לאלוקים, אך הבשר כמה הוא לאוכל ומים, הכיצד ממיר דוד את צמאון הבשר למים לכמיהה עד כלות לאלוקים?
יש כאן אמירה עמוקה מאוד, אכן גם בגוף ובבשר יש ניצוץ אלוקי, ואף הוא כמה ומשתוקק להיפגש עם מקורו האלוקי.
הכמיהה לאלוקים היא תאוות בשרים ממש!
בגלות, עת הֵשַׁלְנוּ מעלינו מבחינות רבות את המימוש המעשי והחומרי של תורתנו, והפכנו להיות אומה הפורחת באוויר, ללא אדמה ומצוות הארץ, פגשנו את ה' רק בנשמה ובנפש. אולם, השיבה לארץ היא גם השיבה לבשר, שיבת המפגש עם ה' בכל רבדי החיים.
לאור זאת, דומה, שעד שנשוב למקדש ונאכל מבשר הקרבנות, הביטוי העמוק ביותר לכמיהת הבשר לה' – מצוי בפירות הארץ. כשיהודי משתוקק לטעמו הערב של הפרי, אוכל אותו, מתענג על מתיקותו, הוא חש בפיו ובבשרו את המפגש עם ה' המתגלה בקדושתו של הפרי.
כך למעשה, כיום, אכילת פירות הארץ מתוך כוונת הלב למפגש עם ה', היא היכולת לגלות את ה' ברובד הבשר, רובד נוסף ו'תחתון' יותר בעולם, וכך אנו מממשים באופן שלם יותר את תכלית בריאתנו בעולם, "וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות, עליונים ותחתונים, להיות לו יתברך דירה בתחתונים" (תניא, פרק לג).
בימים אלה, יצא חוק חדש המחייב את רשתות השיווק לסמן בחנויות את מקורו של כל פרי וירק. כעת, אפשר בקלות להשתדל לרכוש דווקא מפירות ארצנו הקדושה, ולקדש את גופינו ונפשנו. (וכמובן, לחזק בכך גם את החקלאים השומרים במסירות על גבולות ארצנו).
ט"ו בשבט שיחול בשבוע הקרוב הוא היום שקבעו גדולי ישראל להתעורר לעניין זה, הבה נתחזק ב'כמה לך בשרי', ונזכה בקרוב לאכול מבשר הקודשים בבית המקדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
